המחנכת כאדם וכאיש מקצוע – תכנית התערבות לפיתוח אוריינות האינטראקציה

מקור: יום עיון בנושא הוידאו ושימושיו המחקריים והיישומיים בגיל הרך, האוניברסיטה העברית. בתוך אתר תכנית שוורץ- המרכז הלימודי לגיל הרך.
המחברות הן המרכז בייקר, המוקד להתפתחות הילד ביה"ס לחינוך אוניברסיטת בר-אילן

רציונאל תכנית ההדרכה

תכנית ההתערבות התוך מעונית מבוססת על גישת ה-MISC שפותחה על-ידי פרופ' פנינה קליין.
בשם הגישה טמונות המטרה קצרת הטווח והמטרה ארוכת הטווח של הגישה ושל התוכנית:

מטרה ארוכת טווח: MISC= More Intelligent and Sensitive Child
כלומר: המטרה ארוכת הטווח של התוכנית היא הילד: ילד "רגיש וחכם יותר".

על-פי גישה זו אם ברצוננו לעזור לתינוקות שלנו היום לחיות כבוגרים בעולם שמצפה להם בעתיד, עלינו לסייע להם לפתח מערכת רגשית בריאה, יכולת שכלית שתאפשר להם להסתגל ביעילות לשינויים שמתרחשים בסביבתם, ואפשרות ללמוד מתוך התנסויות חדשות.

איך נעשה זאת?

כדי להשיג את המטרה הרחוקה עלינו להשקיע במבוגר.

מטרה קצרת טווח:
MISC=Mediational Intervention for Sensitizing Caregivers
כלומר: המטרה קצרת הטווח היא העלאת רגישות המבוגר באינטראקציה שלו עם הילדים.

השאלה המרכזית היא מה בדיוק בתוך מכלול התנהגויותיו של המבוגר חשוב ומשפיע על ההתפתחות.  קיימת הסכמה בדבר מספר התנהגויות של המבוגר שיש להן תפקיד חשוב בתהליך ההתפתחות של ילדים.
בגישת ה-MISC מושם דגש על התנהגויות המבוגר המטפל בילד, שבאות להבטיח שהילד שם לב ולומד מהחוויה שהוא חווה באותו רגע.

זהו התיווך, שהוא תהליך מודע, מכוון מותאם לילד. מתוך מחקרים שנערכו בנושא ניתן להסיק כי שכיחות הופעתן של התנהגויות תיווכיות באינטראקציה שבין ילד למבוגר המטפל בו משפיעה על התפתחותן של יכולות רגשיות ושכליות של הילד (Klein & Alony, 1993; Klein, 1996). התנהגויות אלה מנבאות את רמת תפקודו השכלי של הילד טוב יותר מאשר מדדים שונים, כולל בעיות בהריון ובלידה (Klein, Raziel, Brish & Birenbaum, 1987) וכן טוב יותר מאשר ציוניו של אותו ילד במבחנים שכליים בינקות (Klein, Weidr & Greenspan, 1987).

גישת ה-MISC יונקת מ-3 מסגרות תיאורטיות בסיסיות (Klein, 1996):

הגישה האקו-תרבותית -  לפיה  חשוב לזהות את המאפיינים הבסיסיים של הסביבה התרבותית והקונטקסטואלית של הילד ושל משפחתו, ולקחת אותם בחשבון במהלך ההתערבות.
הגישה ההתפתחותית  -  לפיה יש לקחת בחשבון את השלב ההתפתחותי בו מצוי הילד במקביל למטרות החינוכיות של המבוגר המטפל בו.
הגישה התיווכית - לפיה קיימים מספר מרכיבים בהתנהגות המבוגר שהם הכרחיים בכדי ליצור למידה מתווכת.

החיבור בין שלוש הגישות הללו מאפשר את קיומו של מושג בסיסי ביותר בתהליך התיווך  והוא ההתאמה. לאורך ההרצאה נראה את כיצד גישות אלה באות לידי ביטוי ביישום גישת ה-MISC  בתוכנית ההדרכה שלנו במעונות.

תיאור תוכנית ההדרכה התוך-מעונית

אחת הבעיות הבסיסיות בתהליך ההכשרה של מחנכות היא הניתוק בין החומר התיאורטי הנלמד לבין אופן יישומו בעבודה עם ילדים. כדי להתגבר על בעיה זו ולשמור על הרלבנטיות של הלמידה התיאורטית לעבודה המעשית, פותחה תוכנית הדרכה בסיוע צילום בוידאו. הצילום בוידאו מסייע בניתוח האינטראקציות ויישום הלמידה בהקשרים שונים ובהתנסויות שונות בחיי המעון.

תוכנית ההדרכה פותחה על בסיס עקרונות ה-MISC ומדריכות התוכנית מלוות בהדרכה שוטפת המתקיימת אחת לשבועיים באוניברסיטה, כחלק בלתי נפרד מהתוכנית.

השתתפו 10 מדריכות (שהן בוגרות המסלול ליעוץ חינוכי בגיל הרך בבר-אילן)  נכנסות ל-11 מעונות של 5 מארגוני הנשים במקומות שונים במרכז הארץ. ההדרכה מיועדת לכל צוות המחנכות ולמנהלת ומתקיימת פעמיים בחודש ליום עבודה מלא. מערך ההדרכה מתחלק לשניים: במהלך הבוקר מתקיימת הדרכה תוך כדי עבודה ובשעות הצהרים מתקיימת הדרכה כיתתית המבוססת על צילומי וידאו של אינטראקציות בין כל מחנכת לילד אחד ובין כל מחנכת וקבוצת ילדים.

מוקד ההדרכה: הוא האינטראקציה: אינטראקציה מחנכת-ילדים, אינטראקציה מדריכה -מחנכת.

מטרת ההדרכה היא לקדם תהליך מקביל  של התפתחות רגשית וקוגניטיבית הן בקרב המחנכות והן בקרב הילדים.

בהדרכה מושם דגש על היחסים בין המדריכה לבין המחנכות במעון ועל היחסים בין המחנכות לילדים.  אחד המאפיינים הבולטים של תהליך מקביל זה הוא ההתאמה הדינאמית (on going) רגע אחרי רגע, בין המדריכה למחנכת כאשר תוכן האינטראקציה (ביניהן) מתייחס לאינטראקציה המשתקפת מתוך צילום הוידאו ולמידת ההתאמה הקיימת בין המחנכת לבין הילדים (באותה אינטראקציה מצולמת).

פעולת ההתאמה

פעולת ההתאמה באינטראקציות המקבילות המתרחשות במעון בנויה על שלושה מעגלים: המעגל התרבותי, המעגל הרגשי והמעגל הקוגניטיבי.

המעגל התרבותי - כולל התייחסות לערכים, תפיסות, סביבת חיים, ולעמדות בנושא גידול ילדים
המעגל הרגשי - כולל התייחסות למצב הרגשי של המודרכת בעת האינטראקציה, ומודעות המדריכה למרכיבים כגון: קשר עין, סינכרוניזציה, קרבה פיזית, אפקט חיובי, מגע, ווקליזציה.
המעגל הקוגניטיבי - כולל 5 מרכיבים התנהגותיים של המבוגר המאפיינים אינטראקציה תיווכית איכותית.

• מיקוד (כוונה והדדיות) – פעולה או סדרת פעולות הנעשות על-ידי המבוגר כדי למקד את תשומת ליבו של הילד.
• משמעות –מתן משמעות מילולית או בלתי מילולית או ביטוי של רגש כלפי מצבים בחי היום-יום, אנשים, או עצמים בהם ממוקד הילד.
• הרחבה – התנהגות שמטרתה להסביר לילד ולהראות לו קשרים בין עצמים, תהליכים, אנשים, או מצבים וכן עריכת השואה, התייחסות לניגודים, וליחסי סיבה ותוצאה.
• תחושת יכולת – הבעת שביעות רצון מהתנהגות הילד בליווי הסבר לסיבת ההצלחה.
• ויסות התנהגות – התנהגות המבוגר המעבירה מסר לילד שיש להתאים ולתכנן את פעולותיו לדרישות המשימה.

במחקרים נמצא כי מתוך כלל ההתנהגויות התיווכיות של המבוגר, התנהגויות של הרחבה ושל מתן תחושת יכולת לילד הן המשפיעות ביותר על התפתחותו השכלית של הילד.

תוכן ותהליך

ההדרכה כוללת מרכיבי תוכן ותהליך.

תוכן ההדרכה: הוא למעשה מרכיבי האינטראקציה בין המחנכת לילד, כפי שמשתקפים בוידאו. התוכן כולל התייחסות אל המעגל התרבותי של הילד ומשפחתו, ניתוח המעגל הרגשי בין המחנכת לילד, וניתוח מרכיבי התיווך בין המחנכת לילד כפי שנצפו בוידאו.
במקביל,
תהליך ההדרכה: כולל בניית מערכת יחסים בין המדריכה למחנכת המושתתת על הכרות מעמיקה, אמון וכבוד הדדי במטרה ליצור את התנאים המתאימים ללמידה.

תיאור מפגש ההדרכה בסיוע הוידאו

עבור מי מיועדת ההדרכה?

ההדרכה במעון מיועדת למחנכות בשלוש הכיתות: תינוקות, גמולים ופעוטון. כל אחד מהצוותים משתתף בהדרכות בוקר וצהריים הנערכות בסבב, כלומר אחת לשלושה שבועות הדרכת בוקר וצהריים. ההדרכה בצהרים  (בסיוע הוידאו) מתקיימת בשיתוף המנהלת לעתים מתקיימות הדרכות אישיות, כלומר מדריכה מול מחנכת בסיוע וידאו.

תהליך ההדרכה

1. ריאיון אישי - הביקורים הראשונים במעון מוקדשים לראיונות אישיים עם המחנכות. הראיון כולל שאלות הנוגעות לפילוסופיה החינוכית, לעמדות בתחום החינוך לגיל הרך, הדימוי המקצועי ומידת שביעות הרצון בעבודה. כמו כן בשלב הזה מועבר מידע רב מהמדריכה לצוות המעון על אופי ההדרכה, מטרת ההדרכה, ומידע על השימוש בוידאו ככלי למידה. מטרתה של ההדרכה בשלב הזה – היכרות מעמיקה עם צוות המחנכות, הפחתת חרדה ובניית אמון.

2. צילום וידאו - כל מחנכת מצולמת באינטראקציה דיאדית עם ילד/ה בפעילות שבחרה למשך כ-10 דקות. בשלבים מתקדמים של תכנית ההדרכה נערכים צילומים באנטראקציה עם קבוצת ילדים

3. זיהוי מאפייני האינטראקציה - לאחר הימצאותם של הצילומים, הם נצפים ומתוכם מזוהים את מרכיבי המעגל הרגשי ומרכיבי התיווך, מסמנת אותם ואת שכיחות הופעת כל מרכיב ומרכיב באינטראקציה.

4. בניית פרופיל תיווכי - בעקבות ניתוח האינטראקציה מתקבלת תמונה לגבי דפוס האינטראקציה של כל מחנכת. הפרופיל כולל את תדירות הופעת כל מרכיב ומרכיב של התיווך כפי שמשתקף באינטראקציה המצולמת בסרט הוידאו. כמו כן הפרופיל מראה עד כמה המחנכת מאפשרת יוזמות של הילד באינטראקציה, עד כמה היא רגישה לאיתותים של הילד, וכיצד מתאפיין סגנון התיווך שלה.

5. בניית תכנית ההדרכה - תכנית ההדרכה נבנית על בסיס הסגנון הייחודי שנראה בפרופיל. הפרופיל מראה נקודות חוזק ונקודות שניתן להעלות למודעות המחנכת ולשפר, וכן על בסיס ההיכרות עם המחנכת והראיון האישי שנערך עמה. 

6. הדרכה בפועל - בשלב זה נערכת ההדרכה בפועל. עקרונות ההדרכה בפועל בסיוע הוידאו נכונים הן בהדרכה האישית בסיוע הוידאו והן בהדרכה הקבוצתית.

מה קורה במפגש ההדרכה?

1. מתן חיזוקים חיוביים – פתיחת הדלת ללמידה
בתום הצפייה המשותפת בסרט הוידאו, ניתנת ההזדמנות לכל מחנכת להביע רגשות, תחושות ומחשבות שעלו בעקבות הצפייה. לאחר מכן המדריכה מציינת את הנקודות החיוביות באינטראקציה כפי שמשתקפות בפרופיל. מטרת שלב זה – פתיחת הדלת ללמידה.

2. זיהוי ולמידת עקרונות התיווך מתוך סרט הוידאו
בפגישה הבאה אנחנו צופות שוב בסרט הוידאו, ותוך כדי הצפייה המדריכה עוצרת את סרט הוידאו בכל פעם שהמחנכת משתמשת בעקרון תיווכי מסוים. המדריכה קוראת לעקרון בשמו ונותנת הסבר על משמעותו. מטרת שלב זה – הכרות עם עקרונות התיווך כפי שהמחנכת עצמה עושה בהן שימוש.

3. אוריינות האינטראקציה – התוודעות המחנכת לפרופיל האישי שלה
על בסיס הניתוח של האינטראקציה מבעוד מועד, ניתנת הזדמנות למחנכת להכיר את הדפוס הייחודי לה. זוהי למעשה האוריינות של האינטראקציה.

כיצד באים לידי ביטוי שלושת המעגלים

המעגל התרבותי – בא לידי ביטוי בראיון האישי ובעידוד המחנכת לשוחח על תפיסות חינוכיות, דעות והתלבטויות בנוגע לתחום החינוך בגיל הרך.

המעגל הרגשי- משתקף במתן חיזוקים חיוביים בעיקר במפגשי הצפייה הראשונים, בהתייחסות המדריכה למטען הרגשי עמו מגיעה המחנכת ביום ההדרכה, ובעידוד רב להבעת תחושות, מחשבות ורגשות בעקבות הצפייה בוידאו.

המעגל הקוגניטיבי – במתבטא בזיהוי מרכיבי התיווך בעקבות הצפייה המשותפת בסרט הוידאו, והעלאה למודעות המחנכת את מרכיבי הפרופיל האישי שלה –  זהו למעשה תהליך של אוריינות האינטראקציה.

לסיכום: הצירוף בין שלושת המעגלים יוצר תנאים להתאמה אופטימלית בין המדריכה למחנכת ומאפשר חוויות של למידה מתווכת איכותית עבור המחנכת. הצפייה בסרט הוידאו מאפשרת לכל מחנכת לרכוש את המודעות לשימוש במרכיבי התיווך, תוך כדי שניתנת לה ההזדמנות לצפות בסרט או בקטעים ממנו שוב ושוב, לבחון את תגובת הילד/ים ולהבין מכך בסיוע מותאם של המדריכה את משמעות השימוש במרכיבים השונים של התיווך עבור הלמידה של הילד/ים.

תגובות של מחנכות לתהליך ההדרכה

• ההדרכה נותנת תוקף  או הסבר, ל"תחושות" או "הרגשות" שיש למחנכת לגבי טיבה של האינטראקציה עם הילד .
• ההדרכה נותנת לגיטימציה ועידוד לשימוש מוגבר בעקרונות התיווך עליהם קיבלה המחנכת חיזוקים. העלאת הדימוי המקצועי והערך של עבודת המחנכת בעקבות שימוש במונחים מקצועיים בהדרכה.
• ההדרכה מאפשרת למחנכת להבין שקיימות מספר אפשרויות לפעולה בסיטואציה נתונה.

 

מקורות

טל, ק., בכר, א., סנדרוביץ, ר., וייסבורט, ד., ושמר, א. (1991). הדרכה כתיווך לקראת אוטונומיה. תל-אביב: מכון מופ"ת.

קליין, פ. ש. (2000). מאפייני התנהגות תיווכית במסגרת המשפחה והשפעתם על הילד בתרבויות שונות. בתוך פ. ש. קליין (עורכת), תינוקות, טף, הורים ומטפלים: מחקרים בנושא התפתחות הילד בישראל (עמודים 54-19). אבן יהודה: הוצאת רכס.

קליין, פ. ש., וגבעון, ד. (2001). מה שרואים מכאן לא רואים משם. תינוקות ופעוטות במעונות יום בישראל. אבן יהודה: הוצאת רכס.

Klein, P. S. (Ed.). (1996). Early interventions: A cross cultural application of mediational approach. New York: Garland.

Klein, P.S. & Alony, S. (1993). Immediate and sustained effects of maternal mediation behaviors in infancy. Journal of Early  intervention, 71(2), 177-193. 

Klein,  P.S., Raziel, P., Brish, M. & Birenbaum, E. (1987). Cognitive performance of 3 year olds born at very low birth weight.  Journal of Psychosomatic Obstetrics and Gynecology, 7, 117-129

Klein, PS., Weider, S. & Greenspan, S. L. (1987). A theoretical overview and empirical study of mediated learning experience: Prediction of preschool performance from mother-infant interaction patterns. Infant Mental Health Journal, 8(2), 110-129.