הלקות נכנסת לכל פינה – פרספקטיבות של מורים עם ליקוי למידה

 
מקור וקרדיט :
 
גילה ווגל , ורדה שרוני. " הלקות נכנסת לכל פינה" – פרספקטיבות של מורים עם ליקוי למידה" , דפים , כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך , מכון מופ"ת , מס' 48 , ע"ע 47- 73.
 
תקציר
 
 מאמר זה מציג פרספקטיבות של 12 מורים עם ליקויי למידה ( מאובחנים או מזוהים באופן אישי ) , 10 נשים ו-2 גברים, בגילאים 28-56, עם וותק של 2-26 שנים בהוראה. כלי המחקר היה ריאיון מובנה הכולל שאלות פתוחות ושאלות סגורות. בניתוח תוכן איכותי זוהו שלוש תמות מרכזיות המרכיבות את הסיפור של מורים אלו: התייחסות לתפיסת תפקודם העכשווי כמורים , המבטאת תחושת מסוגלות לצד זיכרונות עבר על אודות הלקות, חשיפת הלקות , עיתויה והקשרה, השפעת הלקות על עבודתם המקצועית ועל תפיסתם החינוכית.
 
היבטים נוספים, בעלי עניין, מתוך המאמר :
 
ייחודו של המחקר הוא בזיהוי התפיסות המשותפות ל-12 המרואיינים , שמהן ניתן ללמוד על מאפייני התהליך שעוברים אנשים עם ליקויי למידה בדרך אל העיסוק בהוראה ובמהלך ההוראה בפועל.
בניתוח איכותי של הממצאים במחקר הנוכחי  נמצאו שלוש תמות מרכזיות שעלו מתוך התפיסות המשותפות . התמה המרכזית הראשונה היא תחושת ההצלחה בהוראה ותחושת המסוגלות בהווה . תחושות אלו קיימות למרות קשיים אובייקטיבים ולמרות זיכרונות עבר, העלולים לגרום לשבריריותן . תחושות אלה גם מאפשרות את תהליך החשיפה , שהוא התמה המשותפת השנייה.
 כל הנבדקים מתארים תהליך של הסתרת הלקות במהלך התנסויותיהם החינוכיות. כסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה , אלה "שיצאו מן הארון" חשפו את הלקות שלהם רק בפני אחרים רלוונטיים , ורק אם החשיפה שירתה אותם ועזרה להם להסתגל טוב יותר למערכת, למשל : לקבל התאמות במוסד הלימודים. החשיפה במהלך שנות הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה מוסברת גם על רקע התמורות שחלו ביחס לסטודנטים עם ליקויי למידה בשנים האחרונות. כראיה לכך , המורים המבוגרים יותר במחקר הנוכחי דיווחו על מידות חשיפה נמוכה לעומת הצעירים, שנטו לחשוף את הלקות.
 
במקום העבודה במערכת החינוך גברה מידת החשיפה של המורים עם ליקויי הלמידה . המניעים לכך היו שונים ותלויי הקשר: מידת הרלוונטיות שלה, מידת הקרבה לאחרים משמעותיים , מידת התמיכה וההערכה מהסביבה וכאמצעי לעזור לתלמידים ולהוריהם. ברוב המקרים חשו המורים את הצורך להוכיח את יכולתם המקצועית בטרם חשפו את הלקות, מיעוטם חשפו את הלקות ללא כל תנאי.
כפי שמתואר גם במחקרים אחרים בעולם , אקט החשיפה הנו תהליך התפתחותי ומתמשך לאורך כל החיים , כרוך בהתלבטויות רבות ובעוצמות רגשיות של כאב מצד אחד ושל הקלה מצד שני.
 
התמה השלישית מבטאת נדבך נוסף בהתפתחות המרואיינים , והיא מבליטה את הקשר בין לקות הלמידה לתפיסות החינוכיות שפיתחו בעיסוקם כמורים. כל הממצאים מעידים בבירור שהלקות היא מרכיב מרכזי המשפיע על תפיסות אלו. ניתן להסביר את ההתפתחות הבאה לידי ביטוי בשלוש התמות, באמצעות הבנת התהליכים הפסיכולוגיים בבסיסם, בעיקר כאקט של פיצוי ושל הפיכת הלקות ליתרון. למרות הקשיים , התסכולים והקושי בחשיפה , המאפיינים את רוב המורים עם ליקויי הלמידה במחקר הנוכחי , כולם החליטו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה ובחרו במקצוע ההוראה. בחירה זו אינה מובנת מאליה משני טעמים: האחד , מספרם של אנשים עם ליקויי למידה הפונים להשכלה גבוהה הוא עדיין נמוך יחסית לפונים מקרב האוכלוסייה הכללית ( הים-יונס ופרידמן , 2002) , האחר , מקצוע ההוראה  במהותו עוסק בתהליכי למידה שבהם נתגלו אצלם קשיים בעבר.
מכאן , אף על פי שהם תופסים את הלקות כמתמשכת לאורך כל חייהם ובעלת השפעה שלילית של כישלונות ותסכולים , הרי הם מתארים את עצמם כמתפקדים היטב בהוראה , ובמידה מסוימת מתפקדים ברמות רגישות והבנה גבוהות מעמיתיהם. כל המורים  הצהירו על השפעה ישירה של הלקות על יחסם ועל רגישותם כלפי תלמידיהם ועל פיתוח גישות הוראה מותאמות לצרכים המיוחדים של תלמידיהם. כמו כן רובם נוקטים עמדה חיובית נחרצת כלפי שילובם של תלמידים של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה, אך בו בזמן מציגים סייגים ותנאים לשילוב נאות יותר.
מחברות המאמר הנוכחי מציעות להסביר דינאמיקה זו על פי הגישה הפסיכולוגית של אדלר ( Dreikurs, 1994/1950) , שלפיה לכל פרט יש תחושת נחיתות כתכונה בסיסית המהווה את אנושיותו של האדם ואינה מוגבלת אך ורק לאנשים עם ליקויים. לטענתו של אדלר, הכוח המניע כל פעילות אנושית הוא הניסיון של כל אדם לעבור מתחושת נחיתות לתחושה של עליונות. כל התקדמותו של האדם נובעת מהצורך ומהניסיון להתגבר על נחיתותו . כך , ככל הנראה , המורים עם ליקוי הלמידה במחקר הנוכחי הם בעלי מוטיבציה גבוהה להפוך את הקשיים הנובעים מהלקות ליתרון שיהיה בו כדי לקדם את תפקודם כמורים מצליחים.
 מקנולטי (Mcnulty , 2003 ) מתאר תהליך דומה המתקיים אצל אנשים עם ליקויי למידה באחד מסוגי הפיצוי (  Compensation) במודל שלו. קבוצת האנשים המפצים עוברת תהליך של הצלחה הדרגתית באותם תחומים שבהם היו להם קשיים בבית הספר. תחושת הצלחה זו קיימת לצד קיומם של קשיים בהערכה עצמית הנובעים מהתנסות ארוכת שנים בהתמודדות עם הלקות. גם המורים במחקר הנוכחי הביעו אותן תחושות הצלחה ומסוגלות בהוראה, בד בד עם תחושות של שבריריות.
 לסיכום, הפיצוי מהווה דפוס של הסתגלות והוא גם מחזק את תפיסתם העכשווית כמורים מצליחים , בעלי כישורי הוראה טובים, עם רגישות ואמפתיה לתלמידים ועם יכולות יצירתיות לספק להם אלטרנטיביות הוראה מותאמות . ניסיונות העבר ותהליכים פסיכולוגיים אישיים הם המרכיבים המשפיעים על תחושת המסוגלות ועל התפיסה המקצועית של המורים במחקר זה.
 
בתי הספר מחויבים כיום לשילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים. התובנות שהגיעו אליהן מורים עם ליקויי למידה הן בנוגע למהות הלקות וההשפעה על חייהם והן בנוגע לגישות להוראה וליחס לתלמידים עם לקויות יכולות  להיות משמעותיות ולתרום רבות להתפתחותם האקדמית, הרגשית והחברתית של תלמידים אלו. אי לכך יש חשיבות מיוחדת לכלול מורים עם ליקויי למידה בצוותים של בתי הספר. למערכת יש אחריות ליצור אקלים מקבל ותומך כדי שמורים אלו ישולבו בהצלחה. שילובם יתרום לא רק לתלמידים בבית הספר אלא יהווה מודל למימוש עקרון השילוב בחברה כולה.
 
מה דעתך?

    הקישורים, לינקים, לא פעילים. אודה לכם על אפשרות לקרא הדפים המקושרים של המחקר .מירי

    פורסמה ב 01/10/2009 ע״י מירי עסיס

    אין בפריט מידע זה כל קישורים . הבאנו רק תקציר של המאמר .

    פורסמה ב 01/10/2009 ע״י עמי סלנט

    שלום רב, כמורה בעלת לקות למידה (מאובחנת בגיל מבוגר) מאוד התרגשתי לקרוא את הדברים. במידה ותרצו לשמוע את הסיפור המרתק שלי כמורה, סטודנטית וכתלמידה בבית ספר – אשמח לתרום בנוגע לכך.

    פורסמה ב 16/03/2013 ע״י עינת
    מה דעתך?