הכשרת מחנכים – כתיבה נרטיבית ככלי להתמודדות עם מצבים המעוררים רגשות עזים

מקור: אינטליגנציה רגשית – תיאוריה ויישום, הוצאת אח ומכון מופ"ת, עמ' 207-224

הכלי של כתיבה נרטיבית

הכלי המוצג מתבסס על הדיווח ועל הממצאים של סמית ופנבייקר (Smith & Pennebaker, 1999). חוקרים אלו בדקו והציגו את האפשרות שבדיקה נרטיבית החוזרת על אירועים טעונים רגשית ואף טראומתיים עשויה לתרום לארגון הרגשי-קוגניטיבי של החוויות ועקבות זאת לגרום לא רק לשיפור בתחושת הרווחה הכללית אלא גם להטבה בתפקוד היום-יומי של האנשים שהשתמשו בכלי זה.

מטרות ההנחיות הניתנות לכותבים היא להביאם למצב של התבוננות פנימית, למצב שיאפשר להם לקשור את האירועים המדווחים למחשבות ולרגשות העמוקים ביותר של עצמם, לסייע להם להשתחרר מביקורת עצמית וחיצונית, ללא התייחסות להבניה חיצונית מיותרת. החוקרים שיערו, שהכתיבה הנרטיבית האוטוביוגרפית החוזרת מקדמת אינטגרציה קוגניטיבית-רגשית קוהרנטית של אירועים קשים, שנזכרו קודם לכן בצורה מקוטעת.

במחקרים אחדים נמצא כי הכתיבה הנרטיבית החוזרת על אירוע טראומתי תורמת לשיפור ברווחה הכללית וכן לשיפור התפקוד היום-יומי של האנשים שהשתמשו בכלי זה.

פנבייקר ופרנסיס פיתחו שיטה לניתוח הנרטיבים הכוללת קטגוריות קוגניטיביות ורגשיות. בניתוח התגלו ארבע קטגוריות לשוניות המשקפות תפקוד פיזיולוגי ופסיכולוגי. ארבע הקטגוריות כוללות שני מדדים רגשיים ושני מדדים קוגניטיביים, המעידים על אינטנסיביות החשיבה המלווה את הכתיבה:

א. מילים המציינות ביטויים רגשיים חיוביים
ב. מילים המציינות ביטויים רגשיים שליליים
ג. מילים המציינות סיבתיות ("מפני ש..")
ד. מילים המציינות הארה (:פתאום הבנתי")

יעילותם של המדדים המוצעים בניבוי תחושות רווחה ותפקוד יום-יומי נבדקה באמצעות ניתוחי נרטיבים של שש קבוצות שהשתתפו במחקרים שונים.

מניתוחי הנרטביים נמצא בין השאר:

1. קשר חיובי בין כמות הביטויים הרגשיים החיוביים לבין "הבריאות הנפשית" של הכתובים.

2. קשר מורכב בין מספר הביטויים הרגשיים השליליים לבין תפקודם של הכותבים. (יש לציין כי מספר רב מאוד או זעום של ביטויים שליליים נמצאו קשורים בתפקוד שאינו אופטימלי)

3. אנשים שתפקודם ומצב בריאותם השתפרו, היו אלה אשר מספר הביטויים הקוגניטיביים שהשתמשו בהם במהלך הכתיבה החוזרת הלך ועלה בהתמדה.

התברר כי הארגון הקוגניטיבי המאפיין את בנייתו ההדרגתית של הרטיב המתייחס לאירוע טראומתי או קשה מן העבר, מאפשר לווסת את הביטויים הרגשיים הקשורים לאותו אירוע בצורה מסתגלת. במקביל, הרגשות העולים תוך כדי הכתיבה, מניעים את הכותבים לחפש מובן לחוויותיהם, לגייס מאמץ קוגניטיבי כדי לפתור את המצוקות שהולידו את החוויה הטראומתית.

אפשר לראות בכתיבה הנרטיבית החוזרת, המתמקדת באירוע טראומטי, יישום חינוכי-טיפולי אפשרי של תיאורית האינטליגנציה הרגשית.

הכתיבה הנרטיבית ככלי מפתח לארגון קוגניטיבי-רגשי של סטודנטיות להוראה

מחנך או סטודנט להוראה, הנדרשים למצוא פתרון לילד המפגין התנהגות קשה, אינם מתמודדים עם האירוע כ"כלים ריקים" המיישמים תכנית התערבות כשהם "נקיים" ממעורבות רגשית וממחשבות על אודות ההתנהגות של הילד. המערבולת הרגשית-קוגניטיבית שאליה נקלעו עלולה להקשות על מציאת הדרך הנאותה לפתרון אותה בעיה.
בעקבות זאת מציעה המחברת, על בסיס מחקרי חלוץ עם סטודנטיות להוראה, להשתמש בכתיבה הנרטיבית ככלי לסיוע בהתמודדות עם חוויות מקצועיות קשות.

המחקרים מעידים על האפשרות שכתיבה נרטיבית על התמודדות עם ילד המפגין בעיית התנהגות עשויה לתרום לארגון קוגניטיבי ולעורר אצל המחנכת חיבה כלפי הילד המובילה לגיבוש דרכי התמודדות עם בעיה, הצומחות מתוך החשיבה הרפלקטיבית של המחנך עצמו.

המחברת מציגה בפירוט גומאות לכתיבה נרטיבית המעודדת את המחנכים לעצור, לחשוב ולארגן את מחשבותיהם ורגשותיהם באמצעות הכתיבה לפני שהם פועלים.
כמו כן לקוראים מוצעת פעילות מונחית שיש בה מצד אחד תרגילים למדריכים, מרצים, יועצים ופסיכולוגים ומצד שני תרגילים לסטודנטים להוראה או מחנכים. (כולל שאלות מוצעות לסטודנטים לצורך ניתוח והערכת הנרטיבים)

לסיכום, אמנם אין להסיק מן היישום המוצע שהכתיבה הנרטיבית החוזרת משמשת תחליף לבנייה של תכנית התערבות להתמודדות עם בעיות התנהגות של ילדים או ללמידה של שיטות התמודדות שיטתיות. אך עם זאת הטענה, המשתמעת גם מתיאורית האינטליגנציה הרגשית,, היא שמחנכת, סטודנטית להוראה או מדריכה שאינה מעבדת רגשית וקוגניטיבית את התייחסויותיה המורכבות והמתוסבכות הקשורות לילד ו/או לאדם אחר בזיקה לסוג התנסויותיה שלה כאדם – לא תצליח ליישם ביעילות כל תכנית התערבות, טובה ככל שתהיה.

מה דעתך?

    הגעתי לעיסוק בגישה הנרטיבית במחקר ובטיפול דרך היותי יועצת ומחנכת בבתי ספר לילדים בעלי הפרעות התנהגות, כיום אני מלמדת במכללה מחקר נרטיבי ומנחה קורס בשם "גילוי עצמי בגישה נרטיבית" שמטרתו לעסוק בזהות האישית מקצועית של סטודנטיות לחינוך מיוחד בדרך נרטיבית. הרעיון של כתיבה על התמודדות עם ילד המפגין בעיית התנהגות נראה לי כרעיון שכדאי בהחלט לפתחו עם המתכשרים להוראה והרשומה הזו מושכת אותי לקרוא את הספר שכתבת… בהצלחהרבקה

    פורסמה ב 29/12/2005 ע״י ד"ר רבקה הלל לביאן

    לא לומדת כרגע אלא מלמדת בבית ספר יסודי. אני לומדת בהשתלמות על כתיבה נירטיבית, אך עדיין לא ממש הבנתי כיצד לכתוב.אשמח לקבל דוגמא לכתיבה נירטיבית.

    פורסמה ב 20/04/2007 ע״י עליזה בירס

    לא לומדת כרגע אלא מלמדת בבית ספר יסודי. אני לומדת בהשתלמות על כתיבה נירטיבית, אך עדיין לא ממש הבנתי כיצד לכתוב.אשמח לקבל דוגמא לכתיבה נירטיבית.

    פורסמה ב 20/04/2007 ע״י עליזה בירס

    עליזה, אני מציעה שתקראי בספר אינט' רגשית עמודים 207-224 . יש שם גם רציונל גם הנחיות וגם דוגמה של ניתוח. אם יהיו לך שאלות אשמח להשיב עליהן דרך המייל שליראיתי את הודעתך באיחור לכן אני מגיבה רק עכשיו

    פורסמה ב 17/07/2007 ע״י קלודי טל

    נהניתי לקרוא את המאמר על הכתיבה הנרטיבית, אני נהנה לקרוא מאמרים נרטיבים שעוסקים בנרטיב מסוים.

    פורסמה ב 05/01/2008 ע״י הלאל זחאלקה
    מה דעתך?