הכשרת מורים להוראת מקרא בבית הספר הממלכתי
חיבור לשם קבלת תואר דוקטור במדעי היהדות, המכון ללימודים מתקדמים של הסמינר התיאולוגי היהודי
במחקר זה נבדק תהליך הכשרת מורים להוראת מקרא בבית הספר הממלכתי בישראל. נבדקו מטרות תכנית ההכשרה והתייחסותה לידע, לכלים ולמיומנויות הנדרשים למורה לצורך הוראת מקרא בבית הספר. המחקר התמקד בתהליך ההכשרה להוראת מקרא בחטיבת הביניים מתוך הנחה שמרכזיותו של המקצוע והבעיות העולות מהוראתו בחינוך הממלכתי יקבלו ביטוי בתכנית ההכשרה ובהפעלתה.
המחקר הוא מחקר איכותי. אוכלוסיית המחקר כללה: מרצים למקרא, מדריכים פדגוגיים, חברי הנהלת המכללה וחמישה פרחי הוראה. כלי המחקר כללו: ניתוח תוכן של מסמכים כתובים, תצפיות, ראיונות עומק ורישומי שדה מפורטים.
מן הממצאים עולה כי: (א) יוחסה חשיבות רבה להוראת המקרא בחינוך הכללי; (ב) מניתוח דברי מורי המורים לא עלתה תפיסה אחידה לגבי מהות הידע הנדרש לפרח הוראה המכשיר עצמו להוראת מקרא; (ג) לא נמצאה תפיסה אחידה לגבי השיקולים שצריכים להנחות את בחירת התכנים שיילמדו בשיעורים במכללה; (ד) נמצאו גישות שונות להוראת המקרא: גישה אמונית כוללת, גישה קוגניטיבית-ביקורתית, גישה ערכית –ביקורתית, גישה ערכית-דיאלוגית וגישה ערכית-נורמטיבית; (ה) נמצאו פרדיגמות שונות להכשרה להוראה: אקדמית, פרקטית ופרסונליסטית.
עבודת הדוקטורט נמצאת בחדר העיון של מרכז המידע הבין-מכללתי במכון מופ"ת. מידע נוסף עליה ניתן למצוא במאגר חומרי למידה, הוראה ומחקר.