הטכנולוגיה בשירות תלמידים עם לקויות למידה: המקרה של בחינת הבגרות המתוקשבת

 
דודו הלוי (משרד החינוך), יעקב שוורץ (מטח), מיכל שמש (מטח), טלי פרוינד (מטח)
המודעות הגוברת של מערכת החינוך לקשייהם של תלמידים עם לקויות למידה הייתה המניע העיקרי ליוזמה של משרד החינוך להפעיל, לראשונה בשנת הלימודים תש"ע, בחינת בגרות מתוקשבת בתנ"ך לנבחנים הזכאים להתאמות היבחנות. הסביבה ) המתוקשבת של הבחינה (iTest) שפיתח מטח מציעה לנבחן לא רק את האפשרות המובנית לצפות בשאלות על-גבי מסך המחשב ולהקליד את תשובותיו, אלא גם אפשרויות, כגון השמעה של הבחינה, הגדלה של הטקסטים והקלטה של התשובות.
לבקשת אגף הבחינות לווה המהלך בהערכה מעצבת. הנתונים נאספו באמצעות  תצפיות במהלך הבחינה, ראיונות עם הנבחנים לאחר סיומה ושאלונים לצוות ההוראה. בבחינה נבחנו 160 תלמידים הזכאים להתאמות היבחנות, מתשעה בתי-ספר. ממשק הבחינה אִפשר לחלק מן הנבחנים להמיר את השימוש בהתאמות ההיבחנות, המקובלות בבחינות "נייר ועיפרון", בפתרונות חלופיים שמציעה הסביבה המתוקשבת. כך נמצא, כי כ 85%-   מכלל הנבחנים בחרו באפשרות להקשיב לטקסטים מושמעים, ובהם כל הזכאים להיבחן בעל-פה. באפשרות של הקלטת התשובות השתמשו 16% מכלל הנבחנים, ושיעורם היה גבוה יותר בקרב הזכאים לבחינה בעל -פה. מרבית הנבחנים השתמשו גם באפשרות של הקלדה. הנבחנים וצוותי ההוראה הביעו שביעות-רצון גבוהה מן ההיבחנות בבחינה המתוקשבת.
המעבר לפורמט היבחנות מתוקשב מחייב אפוא המשך מחקר וכן חשיבה מחודשת על המדיניות של מתן התאמות היבחנות. כמו כן, נדרשת בחינה של הרכב אוכלוסיית התלמידים שהבחינה המתוקשבת עשויה לתרום להם באופן המיטבי.
 
 ראה גם :
 מקור וקרדיט : עיתון קו לחינוך , מרץ 2011
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?