הזדמנויות ואתגרים: הכשרת מורים בישראל בעת מגפת הקורונה

Donitsa-Schmidt, S. & Ramot, R. (2020). Opportunities and challenges: Teacher education in Israel in the Covid-19 pandemic, Journal of Education for Teaching

מבוא

מגפת הקורונה מצאה את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, ובכללן את 21 המכללות להכשרת מורים, לא מוכנה. המעבר ללמידה מקוונת נעשה במהירות, ללא תכנון מוקדם וללא זמן הסתגלות. חברי הסגל והסטודנטים נאלצו להתאים את עצמם באופן מיידי לטכנולוגיות ולמצבים חדשים של הוראה ולמידה.

המאמר הנוכחי מציג את האתגרים שעמדו בפני מורי המורים והסטודנטים להוראה במכללת סמינר הקיבוצים, את אופני ההתמודדות עם אתגרים אלה ואת ההזדמנויות החדשות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה. כמו כן, מציג המאמר יוזמה חדשה שהשיק משרד החינוך בעת המשבר הנוכחי - תוכנית מואצת להסבת אקדמאים, אשר איבדו את מקום עבודתם ומעוניינים להכשיר עצמם כמורים.

 

למאמר באנגלית

לקריאה נוספת: ריכוז סיכומי מאמרים בנושא חינוך בעת משבר הקורונה

 

הכשרת מורים במהלך מגפת הקורונה

המעבר ללמידה מקוונת במכללות להכשרת מורים בישראל היה מיידי. זאת, מתוך רצון שלא להפסיד את סמסטר האביב, שהחל רק שבועיים לפני שהוטל הסגר בעקבות התפרצות וירוס הקורונה בישראל. כל ההוראה והלמידה הפרונטאלית פנים-אל-פנים הוחלפו בן-לילה להוראה מרחוק, סינכרונית או א-סינכרונית, או לשילוב בין השניים.

 

האתגרים של מורי המורים

עבור המרצים היו שלושת השבועות הראשונים של הסגר קדחתניים, תזזיתיים וסוערים. הם נדרשו לקבל החלטות מהירות לגבי שינויים והתאמות בסילבוס ובתוכנית הלימודים. אחד הקשיים שעלו בנקודת זמן זו היה אי הוודאות לגבי משך הזמן שאליו תידרש ההוראה מרחוק. ההבנה שההוראה המקוונת תימשך לכל אורך סמסטר האביב גרמה למורים להכיר וללמוד מערכות של ניהול למידה ופלטפורמות דיגיטליות שסיפקה המכללה. יחידת המחשוב במכללה ערכה מפגשים מקוונים שבהם קיבלו המורים הנחייה בעבודה עם כלים אלה. מפגשים אלה ניתנו על בסיס יומי וגם הוקלטו והועברו לכלל המורים. בנוסף לתמיכה פורמלית זו, התקיימו מפגשי זום לא פורמליים שיזמו מרצים מסגל המכללה, ובהם שיתפו בידע הטכנולוגי והפדגוגי שלהם. בתקופה של ריחוק חברתי היה למרצים צורך בקשר אישי, בתחושה של שייכות לקהילה המקצועית ובאפשרות לשתף בקשיים ובאתגרים שהם חווים. ואכן, קולגות הציעו זה לזה תמיכה רגשית ומקצועית. 

 

האתגרים של הסטודנטים

בעוד שהסיטואציה החלה להירגע עבור מורי המורים, בקרב הסטודנטים החל הלחץ להראות אותותיו ובתוך כך גברו החששות בקרב סגל המכללה באשר לנשירה של סטודנטים מהלימודים. כלכלית, רבים מהסטודנטים מצאו עצמם ללא תעסוקה ונאלצו לעזוב את דירותיהם השכורות ולחזור להתגורר עם ההורים. שעות רבות של ישיבה ממושכת מול מסך המחשב הפכו בלתי נסבלות עבורם, כמו גם ריבוי המשימות שקיבלו מהקורסים השונים. סטודנטים החלו להעדר משיעורים. היו שנכנסו לשיעור במצלמה כבויה. גם אם המצלמה היתה דלוקה היה ברור שרבים מהם עסוקים בעניינים אחרים בזמן השיעור. בסקר שנערך בקרב הסטודנטים בסמינר הקיבוצים באשר לסיבות לאי פתיחת מצלמה בשיעורים דיווחו כמעט 30% מהם על תחושת אי נוחות בחשיפת תנאי המחייה שלהם, 40% קשרו זאת לסיבות אסתטיות כגון הופעתם החיצונית ו-55% הודו כי עסקו בעניינים אחרים בזמן השיעור.

על מנת לסייע לסטודנטים נערכו במכללה התאמות שונות בתקופת משבר הקורונה:

סיוע כלכלי ברכישת ציוד. במקרים שבהם סטודנטים דיווחו על העדר אמצעים טכנולוגיים הולמים, המכללה הציעה סיוע כספי שיאפשר להם לרכוש ציוד מתאים.

תקשורת בין מרצים לסטודנטים. מורי מורים אימצו גישה יותר אישית וגמישה בתקשורת ביניהם לבין הסטודנטים ועשו מאמצים לספק פתרונות המותאמים לצורכיהם.

קהילה לומדת. הלמידה המקוונת פתחה הזדמנויות חדשות ללמידה וליצירת קהילה לומדת ומשתפת. מספר רב של מרצים הזמינו אחרים לצפות בהם מלמדים בשיעורים, והיו כאלה שהקליטו את השיעורים שלהם על מנת שאחרים יוכלו לצפות וללמוד מהם.

הערכה. מכיוון שקיום מבחנים בקמפוס לא היה אפשרי, מרצים רבים נדרשו לפתח דרכי הערכה חלופיות. בנוסף למבחני בית ולעבודות מסכמות, מרצים עשו שימוש במשימות הערכה מגוונות, כמו יצירת פודקאסטים, כתיבת בלוגים, יצירת פוסטרים דיגיטליים אינטראקטיביים, הגשת תיק עבודות (פורטפוליו), מפות מושגיות ופרזנטציות.

התנסות מעשית בהוראה. אחד המחסומים המרכזיים בהכשרת המורים בעת הסגר היה העדרה של ההתנסות המעשית בהוראה. רעיונות יצירתיים הוצעו על ידי מרצים שזיהו הזדמנויות חלופיות להתנסות המעשית הרגילה:

  • הסטודנטים השתתפו בהוראה מרחוק במסגרת בתי הספר: מכיוון שמרחק גאוגרפי לא מהווה בעיה בלמידה מקוונת, התקיימו שיתופי פעולה בין המכללה לבין בתי ספר מרחבי הארץ. כך קיבלו מורים בבתי הספר סיוע מהסטודנטים בתקופה מורכבת זו והסטודנטים יכלו להתנסות בהוראה מרחוק.
  • הסטודנטים בנו שיעורים א-סינכרוניים לשימוש מורים בבתי הספר: הסטודנטים להוראה, שלהם אוריינות מיחשובית, בנו מאות שיעורים א-סינכרוניים שאיפשרו למורים בבתי ספר לשלבם בתוכנית הלימודים. בנוסף, בנו סטודנטים חדרי בריחה, ערכו סרטונים ויצרו חידונים שהמורים יכלו להשתמש בהם.
  • למידת עמיתים: סטודנטים לימדו זה את זה, ובתוך כך היו חשופים למגוון שיטות הוראה, למידה והערכה שהציגו חבריהם.
  • הוראה בסביבתו של הסטודנט: סטודנטים התבקשו ללמד בני משפחה וחברים, ילדים בשכונה או בקהילה המקומית שלהם ואף לבנות שיעורים קצרים בסגנון TED. אלו הוקלטו ונשלחו למדריכים הפדגוגיים וכן לסטודנטים האחרים בקבוצה לצורך קבלת משוב והערכה.
  • רכישת מיומנויות להוראה מקוונת: סטודנטים קיבלו תמיכה טכנית מיחידת המחשוב במכללה, ובכך רכשו מיומנויות הדרושות להוראה מקוונת.

 

תוכנית אלטרנטיבית להכשרת מורים במהלך מגפת הקורונה

התפרצותה של מגפת הקורונה יצרה מצב שבו אלפי עובדים בישראל איבדו את מקום עבודתם או הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת). בין העובדים החיוניים נכללו גם המורים, שהמשיכו לקבל משכורת עבור עבודתם בהוראה מרחוק. על מנת לענות על המחסור הכללי במורים ובפרט על המחסור במורים איכותיים בעלי הכשרה הולמת, יזם משרד החינוך בשיתוף עם משרד הרווחה את התוכנית 'קיוון חדש' - תוכנית חדשה ומואצת להסבת אקדמאים לתואר שני בהוראה. מטרת התוכנית היא להכשיר אקדמאים בכל רחבי הארץ להוראה בתחומי הליבה במסגרות הגיל הרך, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים.

למרות הביקורת הציבורית שהושמעה נגד תוכנית זו, גויסו לתוכנית 450 אקדמאים איכותיים בעלי תואר ראשון בתחום דעת רלוונטי (למשל, מתמטיקה, ביולוגיה) ובעלי מוטיבציה ומחויבות. הסטודנטים בתוכנית יכלו לקבל תגמול כספי בצורת מלגה וזכויות של מחוסרי עבודה. היקף התוכנית זהה לזה שבתוכניות המסורתיות, אך משך ההכשרה קצר יותר. התוכנית נפתחה בתשע מכללות להכשרת מורים. הפרופיל של סטודנטים בתוכנית זו שונה מזה של הסטודנטים הלומדים בתוכניות הרגילות: הם לרוב מבוגרים יותר, יותר משכילים ויש להם ניסיון תעסוקתי רב בתחום הידע שלהם.

 

דיון

מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כולל מכללות להכשרת מורים, היו בין הגופים הציבוריים המעטים שלא שותקו על ידי מגפת הקורונה. למרות שלא נעשתה הכנה מוקדמת למעבר להוראה מרחוק, הוראה ולמידה במכללה המשיכו כמעט ללא הפרעה.

מגפת הקורנה גרמה להאצה בתהליכים שמתקיימים מזה זמן רב בהשכלה הגבוהה באופן כללי ובמכללות להכשרת מורים במיוחד. אחרי ארבעה חודשים של הוראה מקוונת תחת מגבלות הסגר והריחוק החברתי, ניתן לומר במידה של ביטחון שהמכללות להכשרת מורים יצאו מהתקופה הזו איתנות ומחוזקות. מה שהחל בשבועות הראשונים כלמידה מרחוק במצב משבר התפתח אט אט ללמידה מקוונת איכותית ומתוכננת היטב.

הצורך המיידי בהוראת חירום מרחוק אילץ את מורי המורים לצרוך את אפשרויות הפיתוח המקצועיות הרבות שמסופקות להם במכללה. יתרה מכך, המורים יצרו לעצמם עשרות קהילות למידה, כך שקהילת המכללה הפכה במהלך תקופה זו לקהילה לומדת.


מרכיבים חיוניים בקהילה לומדת יעילה הם קולגיאליות, סולידריות ושיתוף פעולה כמו גם אמון וכבוד (Whitcomb, Borko & Liston, 2009). מאפיינים אלה של קהילה לומדת מובילים לסביבה בטוחה ותומכת, המאפשרת לחבריה להעמיק את הלמידה ולנסות שיטות חדשות. באופן פרדוקסלי, תקופה של ריחוק חברתי וסגר הובילה להגברת שיתוף הפעולה בין עמיתים, למידה משותפת ועזרה הדדית. קשרים חזקים אלה הם עמוד השדרה של ארגונים ומוסדות בריאים.

תוצאה חיובית נוספת של עידן הקורונה, שהוסיפה לחיזוק המכללות להכשרת מורים בישראל, הייתה השותפות ההולכת וגוברת בין מוסדות אקדמיים ובתי ספר.

השקת התוכנית החדשה להכשרת מורים בעיצומו של משבר הקורונה הייתה החלטה פרואקטיבית נועזת שקיבל משרד החינוך למרות הביקורת בציבור הרחב. התוכנית הנוכחית מהווה ניסיון לנצל הזדמנות לגיוס מועמדים איכותיים למערכת החינוך. בהתחשב בתפקודן המוצלח של המכללות להכשרת מורים במהלך התפרצות המגפה, קובעי המדיניות במשרד החינוך סמכו על יכולתן להוציא אל הפועל תוכנית זו.

לסיכום, עידן הקורונה הוביל את מערכת הכשרת המורים בישראל להסתגל ולהתאים את עצמה למהפכה התעשייתית הרביעית של המאה ה -21 (Hussin, 2018). האתגר הבא בעתיד הקרוב הוא לטפח ולתחזק את ההישגים הללו. מחובתן של תוכניות להכשרת מורים לספק לסטודנטים להוראה את הידע, הכלים והחוסן שיעזרו להם להתמודד ביעילות עם אתגרי החינוך העתידיים, כמו אלה שהביאה עימה מגפת הקורונה.

 

ביבליוגרפיה

Hussin, A. A. (2018). Education 4.0 Made Simple: Ideas for Teaching, International Journal of Education and Literacy Studies 6 (3), 92–98

Whitcomb, J., Borko, H., and Liston, D. (2009). Growing Talent: Promising Professional Development Models and Practices, Journal of Teacher Education 60(3), 207–212

 

 

 

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?