דף פריט
30-08-2018

הוראת קורסי תוכן בשפה האנגלית במכללות לחינוך: קולות הסטודנטים

מילות מפתח:

סיכום המאמר נכתב ד"ר נתן ברבר , ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

ענבר-לוריא, ע' ודוניצה-שמידט, ס' (2014). הוראת קורסי תוכן בשפה האנגלית במכללות לחינוך: קולות הסטודנטים. בתוך ס' דוניצה-שמידט וע' ענבר-לוריא (עורכות), סוגיות בהוראת שפות בישראל: חלק ב' (עמ' 221-198). תל-אביב: מכון מופ"ת.

המאמר הנוכחי עוסק בשפה האנגלית במוסדות אקדמיים בישראל. באופן ספציפי, המאמר דן בהוראת קורסי תוכן באמצעות השפה האנגלית, מגמה המכונה "אינגלישיזציה", ההולכת ותופסת תאוצה במקומות רבים בעולם שאנגלית נלמדת בהם כשפה זרה.

שפת ההוראה במכללות להכשרת מורים במדינת ישראל היא עברית או ערבית בהתאם להקשר, אך לאחרונה יש ניסיון להחדיר את תופעת ה"אינגלישיזציה" גם למוסדות אלה. מכללות אחדות מציעות זה כמה שנים את האפשרות ללמוד קורסי תוכן באנגלית, מתוך התפיסה ששילוב השפה האנגלית במספר קורסים ישפר את מיומנותם של הסטודנטים בשפה האנגלית ויאפשר להם גישה קלה יותר למקורות, יכולת להשתתף במיזמים בין-לאומיים ולשתף פעולה עם עמיתים ברשת.

קיימים גם שיקולים שיווקיים המציבים את המכללה כמוסד בין-לאומי המאפשר קליטת אוכלוסיית סטודנטים רחבה, מקומית אך גם בין-לאומית. נוסף על כך ניתן לטעון שהשיקול במקרה זה קשור לניסיון לשדרג את מקצוע ההוראה באמצעות יוקרת השפה האנגלית. כדי לשווק את היוזמה ולשכנע את הסטודנטים להצטרף לקורסים המלמדים באנגלית, מוצע בחלק מן המקרים מתן בונוס למשתתפים.
המחקר הנוכחי נערך באחת המכללות הגדולות להכשרת מורים בישראל. בניסיון למצב את עצמה כמכללה בין-לאומית הוקם בשנת 2009 המרכז ללימודים בין-לאומיים. מטרותיו של המרכז הן ליצור קשרים עם מוסדות אקדמיים בעולם, לאפשר חילופי מרצים וסטודנטים עם מוסדות אלה ולשפר את רמת האנגלית של כלל הסטודנטים במכללה באמצעות חשיפה מוגברת לשפה זו.

עד לנקודת הזמן הנוכחית הועברו במכללה ארבעה קורסי קיץ דיסציפלינריים, שניים בקיץ 2010 ושניים בקיץ 2011. כל קורס נמשך כשלושה שבועות והקנה קרדיט אקדמי השקול לקורס סמסטריאלי (28 שעות). תחומי הלימוד שנבחרו היו בנושאי חינוך, יהדות וגלובליזציה. שניים מן הקורסים העבירו מרצים אורחים מחו"ל ששפתם הראשונה היא אנגלית, אך הם גם דוברי עברית. את שני הקורסים הנוספים העבירו מרצים מקומיים דוברי עברית כשפת אם.

מחקר זה הציב לעצמו שתי מטרות: האחת, לבדוק מהן תפיסותיהם ועמדותיהם של כלל הסטודנטים במכללה כלפי לימודים של קורסי תוכן בשפה האנגלית; האחרת, לבדוק את שביעות רצונם של סטודנטים שבחרו להירשם לקורסים באנגלית, את הקשיים שהם נתקלו בהם בקורסים, ואת חווית הלמידה שלהם בקורסי תוכן המועברים בשפה האנגלית.

שני מחקרים נפרדים עם מערכי מחקר הולמים לכל אחד נערכו על מנת לענות על שתי שאלות המחקר. לפיכך יוצג כל מחקר בנפרד עבור כל סיטואציה מחקרית. המשתתפים במחקר הראשון היו 200 סטודנטים. הם מילאו שאלון מקוון שנשלח לכל הסטודנטים במכללה שלמדו לקראת תואר בוגר בהוראה (שיעור המשיבים – 10%) רובם נשים (79%). גילאי 35-23 עם ממוצע העומד על 26 (סטיית תקן 3.5).

רמת המוטיבציה של הסטודנטים להירשם לקורס שמועבר בשפה האנגלית נבחנה באמצעות חמישה גורמים. נמצא כי המשתנה המשפיע ביותר על המוטיבציה להירשם לקורס הוא הרצון לשפר את רמת האנגלית (ממוצע 3.81 בסולם של 5). הגורם הבא אחריו הוא רצון לקבל קרדיט גבוה יותר עבור השתתפות בקורס כזה (3.65=M). הגורם המוטיבציוני השלישי הוא הידיעה שקיימת אפשרות להשתמש בעברית (כ"רשת ביטחון") במהלך הקורס במידת הצורך (3.44=M) כולל הגשת עבודות בעברית.

הגורם המדורג כרביעי הוא הרצון לתקשר עם דוברי השפה האנגלית (3.00=M). ההשתתפות בקורס זה כקורס קיץ שיש בו כדי להקל על העומס הלימודי במהלך השנה נמצאה כגורם אחרון ברשימת הגורמים המשפיעים על הרצון להירשם לקורס באנגלית וכבעל השפעה נמוכה לעומת שאר הגורמים (2.33=M). גורמים נוספים שהזכירו המשתתפים בשאלה פתוחה היו "עניין בנושא הקורס" ו"הרצון להתנסות בחוויה כזאת".

משנשאלו על סיבות שעלולות למנוע השתתפות בקורס, יותר ממחצית הסטודנטים (57%) (114=N) הביעו חשש שלא יבינו את החומר ולא יצליחו להתמודד עם תוכני הקורס בשל קשיים בשפה. חשש אחר שהזכירו 51% מן הנבדקים (102=N) נבע מההשערה שקורס כזה דורש השקעה ומאמץ רבים יותר מאשר קורס מקביל המועבר בשפה העברית. ולבסוף, 47% (94=N) מהנחקרים הביעו חוסר ביטחון בידע שלהם באנגלית. רק 5% מהנחקרים (10=N) התנגדו לקורס זה ממניעים אידיאולוגיים.

העמדות כלפי חשיבותה של השפה האנגלית התכנסו לשני גורמים: "השפה כנכס" ו"השפה כאיום". ממצאי המחקר מראים, כי על סולם של 5 דרגות הסטודנטים תופסים את האנגלית כנכס במידה בינונית בלבד (80.=SD ;2.84=M) ואינם תופסים אותה כלל כאיום על השפה ועל התרבות העברית או הערבית (64.=SD ;1.74=M).

הנחקרים התבקשו לציין בשאלון אם כלל יש סיכוי שירצו להירשם לקורס המועבר בשפה האנגלית. 41% השיבו לשאלה זו בחיוב, ומספר דומה (39%) פסלו אפשרות זו. הנחקרים גם התבקשו לחוות את דעתם בנוגע למידת החשיבות שכל סטודנט במכללה מייחס ללמידה בקורס שכזה. הממצאים מראים ש-47% סבורים שזה חשוב, ו-33% סבורים שאין זה חשוב.

כדי לנבא מי מהסטודנטים עשוי להירשם לקורס המועבר בשפה האנגלית, בוצעה רגרסיה לינארית עם שמונה משתנים מנבאים במשוואה: הערכה עצמית באנגלית, חמישה משתני מוטיבציה ושני משתני עמדות. ממצאי הרגרסיה נמצאו מובהקים, עם ניבוי של 56% מהשונות המוסברת.

מתוף שמונה משתנים מנבאים שישה נמצאו מנבאים מובהקים את הרצון להירשם לקורס שניתן בשפה האנגלית. משתנים אלו הם: הרצון לשפר את רמת האנגלית, חוסר הזדקקות לעברית כרשת ביטחון, רצון לתקשר עם דוברי אנגלית, הערכה של רמת האנגלית כגבוהה, חוסר עניין לקבל קרדיט נוסף על הקורס. משתנה נוסף שנמצא כמנבא את הרצון להשתתף הוא הרצון ללמוד את הקורס בחודשי הקיץ. שני משתני העמדות (אנגלית כנכס/כאיום) לא נמצאו תורמים באופן מובהק למשוואת הרגרסיה.

המשתתפים במחקר התבקשו לפרט בשאלה פתוחה את עמדתם כלפי הכנסת קורסי תוכן בשפה האנגלית למכללות להכשרת מורים: המצדדים בשילוב זה העלו שלושה נימוקים עיקריים: (1) הדומיננטיות של השפה האנגלית בעולם; (2) מקומה של השפה האנגלית באקדמיה (בעיקר לצורך קריאת חומר אקדמי); (3) לימוד בשפה האנגלית כאמצעי לשיפור רמת האנגלית של המורים ולהעלאת איכותם.

המשתתפים שהביעו התנגדות לקורסים אלו ציינו אף הם שלושה נימוקים עיקריים: (1) השפה הרשמית היא עברית והיא צריכה להיות שפת ההוראה (מניעים אידיאולוגיים); (2) המורים בישראל אינם מזדקקים לאנגלית במקום עבודתם שכן השפה המדוברת במערכת החינוך היא עברית; (3) הדרישה להתקבל לקורסים אלו במכללות עלולה ליצור עומס ולחץ בלתי רצויים העשויים למנוע מחלק מהלומדים לסיים את חובות הלימודים שלהם במועד.

על השאלה בדבר מידת החשיבות להיותו של המורה המעביר את הקורס דובר ילידי של השפה האנגלית, ענו כמעט חצי ממספר הסטודנטים (46%) שזה חשוב מאוד, 22% - חשוב במידה מסוימת ו-32% - לא חשוב בכלל.

המשתתפים במחקר השני היו 50 סטודנטים שנרשמו לקורסי הקיץ באנגלית – 22 בקיץ 2010 ו-28 בקיץ 2011. הסטודנטים, רובם נשים (78%) עם ממוצע גילאים העומד על 32 (סטיית תקן 9). 27 סטודנטים למדו בשני הקורסים שניתנו על ידי מרצים אורחים ששפתם הראשונה היא אנגלית ו-23 למדו עם מרצים מקומיים ששפת האם שלהם עברית.

כלי המחקר היה שאלון דיווח עצמי אנונימי שהועבר בשיעור האחרון של כל קורס בידי עוזר מחקר. בשאלה פתוחה התבקשו הסטודנטים לציין מאילו מניעים הם נרשמו לקורס. שני המניעים העיקריים שצוינו היו מניעים טכניים – צורך בנקודות זכות להשלמת התואר/תעודה והרצון להוריד לחץ משנת הלימודים הבאה (68%).

המניע הבא היה מניע של סקרנות, עניין ורצון לחוות חוויה מיוחדת ושונה בשל הלימוד באנגלית (60%). המניע הרביעי היה הרצון לשפר את רמת האנגלית (26%). סטודנטים מעטים הביעו את רצונם ללמוד עם סטודנטים מחו"ל דוברי אנגלית כשפה ראשונה ועם מרצה מחו"ל דובר אנגלית כשפה ראשונה.

לגבי עמדות כלפי הקורס ומידת שביעות הרצון, שני שלישים מהסטודנטים סבורים שהרמה האקדמית של הקורס והעומס הלימודי שבו סבירים ביותר (כלומר אינם קשים מדי ואינם קחים מדי). עוד נמצא, שלסטודנטים מעטים היו קשיים בקורס שמקורם בשפה האנגלית ושמידת בקיאותם בחומר בתום הקורס היא בינונית עד גבוהה.

דיווחם של הסטודנטים בנוגע למידת השיפור באנגלית בעקבות הקורס נמצאה נמוכה באופן יחסי (ממוצע 2.43), אך נמצאו הבדלים מובהקים בין תלמידים שלמדו עם המרצים האורחים, ששפתם הראשונה אנגלית (ממוצע 2.78), לתלמידים שלמדו עם המרצים המקומיים, ששפתם הראשונה עברית (ממוצע 2.01). הראשונים חשו כי שיפרו את האנגלית שלהם בצורה מובהקת יותר מאשר האחרונים. בהקשר זה יש לציין שסטודנטים רבים התלוננו בשאלון על רמת האנגלית הלא מספקת של המרצים המקומיים.

בשאלה פתוחה התבקשו הסטודנטים לתאר את החוויה שעברו בקורס מבחינת שפת ההוראה באנגלית. רובם ציינו שהיתה זו עבורם חוויה מעניינת, מרעננת ומאתגרת. הסטודנטים היו מעוניינים בקורס נוסף, אם כי בעיקר בחודשי הקיץ, והיו ממליצים לחבריהם על קורס זה.

לסיום, מחקר זה מאיר כמה מהמורות העומדות בדרכן של המכללות לחינוך בצעדיהן הראשונים ליישום מדיניות של הוראת תכנים אקדמיים בשפה האנגלית. לדוגמה, אם אחת המטרות המרכזיות של העברת קורסים בשפה האנגלית היא לשפר את המיומנות בשפה, יש לבדוק מיהם משתתפי הקורס שבחרו ללמוד בשפה האנגלית.

נתוני המחקר הנוכחי מראים, שהסטודנטים שבחרו להירשם לקורסים היו מלכתחילה בעלי רמה גבוהה מהממוצע באנגלית אקדמית בהשוואה לכלל הסטודנטים במכללה. במילים אחרות, אוכלוסיית הלומדים בקורס אינה בגדר מדגם מייצג של כלל הסטודנטים. התופעה המסתמנת היא שבעלי הידע זוכים לרכוש ידע טוב יותר, או ה"עשירים" מתעשרים בעוד ה"עניים" אינם משתתפים בתהליך ונמצאים בעמדת פיגור.

נקודה נוספת הנוגעת לשיפור היכולות השפתיות, או המידה המועטה שבה חשו הסטודנטים שיצאו נשכרים מההתנסות שחוו, קשורה בצורך בהכשרת המורים המיועדים ללמד בקורסים הללו. הכשרה כזאת מחייבת התייחסות שיטתית לרכיבי השפה בד בבד עם הוראת התכנים. יש להנחות את המורים לגבי דרכי ההוראה הרצויות בקורס ובנוגע לפיתוח אסטרטגיות להתמודדות של סטודנטים עם הקושי השפתי.

אם נושא זה אכן יטופל כראוי, יהיה אפשר להשיג את יעדי השיפור ברמת השליטה בשפה על אופניה השונים. כל הנושא של העדפת הדובר היליד יקבל פנים אחרות, מאחר שהכישורים להוראת קורס מסוג זה יהיו נהירים יותר לשתי אוכלוסיות המורים, ללא קשר למוצאם.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?