הוראת היסודות של המחקר האיכותני: תובנות מאמנות לחימה איכותנית

נוי, ח' (2013). הוראת היסודות של המחקר האיכותני: תובנות מאמנות לחימה איכותנית. בתוך א' חזן ול' נוטוב (עורכות), הוראת מחקר איכותני: אתגרים, עקרונות, יישום (עמ' 296-269). תל-אביב: מכון מופ"ת.

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

במאמר זה מבקש המחבר להציע כמה רעיונות הנוגעים להוראת שיטות מחקר איכותניות ומבטאים הפריה מתחום רחוק לכאורה שאינו דיסציפלינה אקדמית: אמנות הגנה עצמית יפנית מסורתית ששמה איקידו.

מחבר המאמר מתייחס למכנה המשותף בין הוראת שיטות מחקר איכותניות ובין השימוש בהן (עריכת מחקר איכותני). הוא דן במושג הידע בפרדיגמה האיכותנית ומציע שהדרך הדיאלוגית והחווייתית-רגשית שבה אנו מלמדים ובמסגרתה אנו חולקים ידע עם הסטודנטים, מניה וביה דוחה גישות מונולוגיות וסמכותניות לידע: בהוראה ובשדה המחקר גם יחד.

אמנות האיקידו תורמת לדיון זה של הוראה איכותנית לא רק ידע נוסף, אלא גם סוג נוסף של ידע, מן הסוג הדיאלוגי במהותו הקשור בגוף, בתנועותיו ובהבעותיו ובקשר בין אנשים. תובנות מאימוני איקידו ומהוראת השיטה תורמות תרומה ייחודית גם משום שבאמנות הגנה עצמית זו יש אלמנטים דיאלוגיים הדומים מאוד ליסודות של שיטות איכותניות, ומסיבה זו אפשר לכנותה "אמנות הגנה עצמית איכותנית" (qualitative art of self defense).

מחבר המאמר מבקש לטעון שלא רק באיקידו, אלא גם בשיטות מחקר איכותניות, המשתתפים תורמים יחדיו להגעה למצב דיאלוגי של קשר ושיתוף פעולה. זו תובנה אתנומתודולוגית (ethnomethodology), המציעה כי באמצעות מגוון פרקטיקות גופניות ומילוליות יום-יומיות נוצרים שיתופי פעולה מצביים בין אנשים, וכי מגוון זה של פרקטיקות אינו מובן מאליו ויש להתעניין בכך ולחקור זאת.

באיקידו, כמו בהוראה איכותנית, מצב ההוראה בלתי נפרד ממצב המחקר. מחבר המאמר מבסס זאת בדיוק על הטענה שמדובר בגישות דיאלוגיות, אינטר-סובייקטיביות ומצביות, ואם נציג בשיעור דגם של ידע סמכותי (המרצה כ"מומחה") שבעזרתו ננסה ללמד גישות פרשניות ודיאלוגיות, נסתור את עצמנו ונבלבל את הסטודנטים והסטודנטיות.

מחבר המאמר מציג שלושה מושגי יסוד מעולם האיקידו: (א) שושין-ני-קארו: "חזרה לדעת המתחיל" או "חזרה ל'ראש' המתחיל"; (ב) מא-אי או: "טווח העבודה היעיל"; (ג) שודו-או-סיסו: "שליטה בתנועה הראשונה". את המושגים הוא מכוון לשני מישורים: האחד בין המרצה לסטודנט (הוראה), והאחר בין הסטודנט ובין האינפורמנטים או המרואיינים (דוגמה של מחקר).

בהצגת תחום עניין שונה ומרוחק מתחומי העניין האקדמיים יש מסר מרענן לסטודנטים ולמרצים גם יחד, המעצים את הידע שיש לכל אחד ואחת מאתנו ומזמין בחינה של הקשר השורר בין תחומי עניין ופעילות בחיינו ובין ההוראה והמחקר האיכותניים. המאמר מדגים כיצד אפשר ליהנות מפרות של תחומי עיסוק ועולמות תוכן אחרים הממלאים את חיינו (ואת חייהם של הסטודנטים שלנו), וכיצד החיבור יכול להיות מפרה לשני הכיוונים.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?