ההשתלמות משתלמת: מדוע גם למורים כדאי להמשיך וללמוד דברים חדשים

דומב, ל' (יוני, 2014). ההשתלמות משתלמת: מדוע גם למורים כדאי להמשיך וללמוד דברים חדשים. שיעור חופשי, 109, 19-16.

משיחות עם אנשי חינוך, עולה ששתי פנים להשתלמות. פעמים רבות היא תורמת רבות ליכולת המקצועית, מעניקה כלים ומעמיקה את הידע. מן הצד האחר, מורים מתלוננים על עומס ועל השתלמויות לא רלוונטיות. אז מה הופך השתלמות לטובה? בשנים האחרונות גיבש משרד החינוך כמה שינויים בתחום. אחד הבולטים שבהם הוא העברת מוקד הפיתוח המקצועי לתוך בתי הספר והקפדה על גמישות פדגוגית שתכליתה לתפור חליפה אישית לכל עובד הוראה, כחלק מצוות.

ד"ר אורית בר, ראש מרכז "קשת" לפיתוח מקצועי במכללה האקדמית בית ברל, מספרת שבניית הקורסים שהיא מציעה נעשית ב"תפירה אישית", לאחר פגישה עם מנהלי בתי ספר, מפקחים ומנהלים של מרכזי פסג"ה, והבנת הצרכים בשטח. "כיום, יש יותר גמישות פדגוגית והתאמה בית-ספרית מכוונת מורה. כלומר, יש פה שני שחקנים – מורה ובית ספר. המטרה של הפיתוח המקצועי היא שהמורה ישתכלל ויתפתח, בית הספר יוצא נשכר, ובסופו של דבר יציע חינוך טוב יותר לילדים".

ממד נוסף שמוסיף מאוד לערך של השתלמות, לדברי מורים ומנהלי הקורסים, הוא השימושיות. "הקורס חייב להיות רלוונטי לעשייה של המורה", מסכימה חנה חרוסט, מפקחת פיתוח מקצועי לעובדי הוראה במחוז מרכז. "חשוב שהמורה יקבל מטלות לביצוע בכיתה, כך שבמפגש הבא הוא יוכל לחזור ולהתלבט בנושא עם העמיתים שלו". גם אודליה ורדי, מנהלת הפיתוח המקצועי במכון ברנקו וייס, שמה דגש על ההיבט הפרקטי. "מורים רוצים לצאת גם עם משהו יישומי לכיתות הספציפיות שלהם", היא אומרת. "הם זקוקים לשאר רוח פדגוגי מלהיב, שייקח אותם מעבר לכאן ולעכשיו, שיקנה משמעות להוראה היום-יומית שלהם ויעצים אותם כאנשי פדגוגיה".

 "עם זאת, הם זקוקים לעקרונות ולפרקטיקות שיסייעו בידם לתת ממשות להוראה משמעותית בכיתותיהם. לכן, הלמידה בהשתלמויות שלנו היא ברוח הקונסטרוקטיביזם – היא משלבת למידה מתוך התנסויות, יוצאת מהידע הרב שיש למורים ומרחיבה אותו בידע תאורטי עדכני, מזמנת התנסויות ולמידת עמיתים, מאתגרת את המורים בביצועי הבנה מגוונים ועושה שימוש בכלי חשיבה ובאסטרטגיות הוראה יישומיות לכיתות".

הרצון למגע עם המציאות בכיתה הוא אחת הסיבות לכך שרוב הקורסים מתקיימים במהלך השנה ולא בקיץ. "יש בעיה עם השתלמויות בקיץ", אומרת חנה להב, מנהלת אגף להכשרה והשתלמות בהסתדרות המורים. "בעיקרון אנחנו מאמינים שחופש צריך להיות חופש. עם זאת, אנחנו ערים לכך שהקיץ הוא הזדמנות טובה ללמידה לאנשים מסוימים".

לטענת להב, השתלמויות הן דבר חשוב והכרחי, אך היישום של תהליך הפיתוח המקצועי בעייתי. "נתקלנו במצבים שבהם כולם רוצים להראות עשייה ולהשתלט על זמנו של המורה – המנהל, המפקח וגם המפמ"ר – והמורה נמצא בעמדה שבה קשה לו לסרב, והוא נאלץ להשתתף ביותר קורסים מכפי שהוא רוצה, או בקורסים שלא נותנים לו גמול להתקדמות בדרגות. אני לא רואה טעם בהשתלמות אם מורה עושה אותה כמי שכפאו שד. במצב כזה אי אפשר להפיק הרבה. אנחנו מאמינים שבחירה חופשית היא מפתח להשתלמות מוצלחת".

"מורים עובדים קשה וצריכים לנוח בקיץ", מוסיף ציון שורק, מנהל בית הספר להכשרת מורים של הסתדרות המורים. "עם זאת, אנחנו מציעים כמה קורסים בקיץ, כדי לאפשר למי שלא הצליח ללמוד במהלך השנה להשלים זאת". גם האוניברסיטה הפתוחה מציעה קורסים בלימודי קיץ. "הלמידה בקיץ אינטנסיבית ומרוכזת יותר, ויש מורים שזה מתאים להם יותר", אומרת נועה באומן, מנהלת היחידה לקידום עובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה. "כי הם מרגישים שהם פנויים יותר ללמידה, ויכולים להשקיע ולהפיק יותר מהקורס".

ואכן, פניות ללמידה היא דבר שלא תמיד קיים אצל המורים, בעיקר שהקורס משתלב בסדר יום עמוס. "ברור לנו שהמורים מגיעים אלינו לא מעט בגלל הגמול, שמתבטא בשכר", אומרת בר. "ועדיין אנחנו מנסים – ואפילו מצליחים לייצר תרבות למידה. היו מקומות שבהם חשנו התנגדות גדולה בתחילת קורס, ובסיומו, לאחר שהמורה חש שקיבל תרומה, הראייה שלו השתנתה. קורה שמורה מגיעה בחוסר התלהבות, ובמשוב בסיום הקורס מדווחת שהוא הצמיח אותה כמורה או כאדם".

יונית חמו, מנהלת פסג"ה רחובות, מציינת שאם יש מעורבות רגשית בתהליך, המורים מרוצים יותר. אנחנו שואפים לכך שהלימודים ייעשו בדרך חווייתית, כפי שהיינו רוצים שגם המורים עצמם ילמדו בכיתותיהם. אנחנו מקפידים על כך שהמורים יהיו שותפים ולא רק שומעים פסיביים, וזה עושה את ההבדל".

"הלימודים הם זכות", מציינת חרוסט. "חשוב לזכור שאנחנו מדברים על שיח פדגוגי. מטרת ההשתלמות והפיתוח המקצועי היא להשביח את תהליכי ההוראה. מורה לא אמור לקפוא על שמריו. המציאות משתנה, הטכנולוגיה משתנה, המורה הופך ממעביר ידע לאמן, וזה לא קל עם 40 ילדים בכיתה. אני מאמינה שעובד הוראה מגיע לעבודה כדי לזכות בהערכה, כדי לתרום לילדים ולדור הבא, כדי לעשות את המקסימום. והקורסים הם חלק מהדרך לעשות זאת".

והלמידה הזאת לא נעצרת כשמתקדמים בתפקיד. גם מנהלי בתי ספר ממשיכים ללמוד ולהתפתח. אבני ראשה, המכון הישראלי למנהיגות בית-ספרית מכשיר מנהלים ומלווה אותם לאורך כל שנות הלימוד שלהם, מהיום שבו הם עוברים את המכרז ומקבלים את המינוי, בהשתלמויות ובתהליכי למידה שונים. בתחילת הדרך, רגע לאחר קבלת המינוי, מוצע להם סמינר "מקפצה", שמכשיר אותם לכניסה והתמקמות בתפקיד. בשנתם הראשונה והשנייה מקבלים המנהלים הדרכה אישית ממנהל מנוסה ומוכשר והיוועצות קבוצתית עם מנהלים עמיתים. בשנתם השלישית, עומדת בפניהם הבחירה להשתתף בתוכנית "קהילות עשייה" שבה הם בוחרים יעד מרכזי לשיפור בית-ספרי.

לאחר מכן, ולאורך כל שנות הניהול, הם משתתפים בתהליכי התפתחות ולמידה שעוסקים בעיקר בפרקטיקות של מנהיגות פדגוגית: כיצד כותבים חזון, כיצד מובילים צוות, כיצד משפרים תהליכי הוראה ועוד. "מנהלים מרגישים צמא לתכנים האלה", אומרת אסנת ירון, ראש תחום קשרי מנהלים וגורמי חוץ באבני ראשה, "בתחילת הדרך בוודאי שהם זקוקים לליווי והדרכה, אולם ניתן לראות בבירור שגם בהמשך דרכם הם משתוקקים ללמידה משמעותית, גם כשמדובר בקורסים שאינם מוכרים לגמול".

סיכום המאמר נכתב בידי צוות פורטל מס"ע