ההשפעה של וירוס הקורונה על חינוך: מבט חטוף על תובנות מהחינוך

Schleicher, A. (2020). The impact of COVID-19 on Education: Insights from Education at a glance. OECD

עיקרי הדברים

  • למשבר הקורונה השלכות מרובות על החינוך במישור הכלכלי, החברתי והפדגוגי
  • יש צורך לרענן באופן מתמיד ומתמשך את מיומנויות המורים בהוראה דיגיטלית
  • לקראת החזרה ללימודים בבתי הספר יש לפתח פרוטוקולים לריחוק חברתי ולהתנהגות הגיינית כמו גם לשנות את מדיניות הנוכחות בבית הספר
  • יש להעריך את החסרים בלמידה ולהתמקד בטיפוח מיומנויות של למידה עצמאית, ויסות עצמי ויכולת ללמוד באופן מקוון
  • יש להשקיע מאמצים בפיתוח תשתית ללמידה מקוונת ולפתח את יכולות התלמידים והמורים ללמוד וללמד בדרך זו
  • מוסדות להשכלה גבוהה יצטרכו להעריך מחדש את איכות מנגנוני הלמידה וההוראה בכיתה, וכן אופנים למתן מענה לצרכים של אוכלוסיית הסטודנטים הבינלאומיים, הלומדים מחוץ לארצם
  • שינוי אמיתי מתרחש לעיתים קרובות במשברים עמוקים. יש לחשוב מחדש על תפקיד מערכות החינוך בטיפוח החוסן החברתי

למאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משבר הקורונה

 

משבר הקורונה חשף את הבעיות הרבות במערכות החינוך – מגישה מוגבלת למחשבים הדרושים לחינוך מקוון ולסביבות למידה תומכות עד להתאמה לא הולמת בין משאבים לצרכים. הסגירה הארצית של בתי הספר ברוב מדינות ה- OECD והמדינות השותפות קטעה את הלימודים הקונבנציונליים. בעוד הקהילה החינוכית עשתה מאמצים מרוכזים לשמור על המשכיות הלמידה בתקופה זו, תלמידים נאלצו להסתמך יותר על משאבים משלהם על מנת להמשיך ללמוד מרחוק באמצעות האינטרנט, הטלוויזיה או הרדיו. הדבר פגע במיוחד באוכלוסיות מוחלשות, שנגישותן למשאבים אלה נמוכה. גם המורים היו צריכים להסתגל לרעיונות פדגוגיים חדשים ולאופני הוראה שלא הוכשרו אליהם.

למגפת הקורונה הייתה גם השפעה קשה על ההשכלה הגבוהה כאשר אוניברסיטאות סגרו את הקמפוסים ומדינות סגרו את גבולותיהן. למרות שמוסדות להשכלה גבוהה החליפו במהירות הרצאות פנים-אל-פנים בלמידה מקוונת, סגירת הקמפוסים השפיעה על הלמידה, על הבחינות וכן על הבטיחות והמעמד המשפטי של סטודנטים בינלאומיים, הלומדים מחוץ לארצם.

תוך כדי המשבר מבקשות מערכות החינוך במדינות שונות ללמוד מהתנסויות של מדיניות אחרות, מנתונים ומניתוחם. המסמך הנוכחי מספק תובנות לגבי השלכותיו של המשבר על החינוך. המסמך סוקר פעולות מרכזיות, שנעשו במערכות חינוך במדינות ה-OECD ובמדינות השותפות, בחצי השנה הראשונה מאז פרוץ המגפה (עד סוף יוני 2020).

 

ההשפעה של משבר הקורונה על חינוך

מימון ציבורי של חינוך במדינות ה- OECD. בעוד ממשלות נאבקות בהתפשטות המחלה על ידי סגירה מלאה של מגזרים כלכליים והטלת מגבלות נרחבות על הניידות, התפתח המשבר התברואתי למשבר כלכלי חמור ובעל השלכות קשות לעתיד.

לכל זה יש השלכות על החינוך, אשר תלוי בכספי מיסים אך הוא גם המפתח להכנסות עתידיות למדינה. האטת הצמיחה הכלכלית עם התפשטות הנגיף עלולה להשפיע על הזמינות של מימון ציבורי לחינוך, כאשר כספי החירום מוזרמים לתמיכה בעלויות הגדלות של הבריאות והרווחה.

 

הניידות של סטודנטים בינלאומיים. עם פרוץ משבר הקורונה אוניברסיטאות סגרו את הקמפוסים ומדינות סגרו את גבולותיהן. המשבר השפיע על המשכיות הלמידה וההוראה בקורסים וכן על הבטיחות והמעמד התעסוקתי של סטודנטים בינלאומיים (סטודנטים הלומדים מחוץ לארצם) במדינה המארחת.

על מנת להמשיך את הלמידה הציעו המוסדות להשכלה גבוהה שיעורים מקוונים. ואולם, לאוניברסיטאות רבות חסר הניסיון והזמן הדרוש להתארגנות לדרכי הוראה והערכה חדשות. כמו כן, רק מעטים מהסטודנטים ראו בכך חלופה ללמידה פנים-אל-פנים.

6% מהסטודנטים בהשכלה הגבוהה הם סטודנטים בינלאומיים. בתוכניות לדוקטורט הם מהווים 22% מהסטודנטים הלומדים לתואר זה. סטודנטים אלה נפגעו במיוחד בתחילת המשבר, כאשר היה עליהם להחליט האם לחזור לביתם או להישאר במדינה המארחת תחת תנאים של אי וודאות.

מעבר לשינוי בחוויית הלמידה, סטודנטים אלה איבדו גם יתרונות אחרים של ניידות בינלאומית, כמו חשיפה בינלאומית, גישה לשוק עבודה זר ולרישות (networking). כל אלה עלולים להוביל לירידת האטרקטיביות של למידה בארץ אחרת ולירידה במספר הסטודנטים המבקשים ללמוד בארץ זרה.

לירידה פוטנציאלית בשיעור הסטודנטים הבינלאומיים יש השלכות קשות על מודל המימון של חלק מהמוסדות להשכלה גבוהה שבהם משלמים סטודנטים אלה שכר לימוד גבוה משכר הלימוד המקומי. כמו כן, הדבר יפגע לא רק בתוכניות הלימודים שהאוניברסיטאות מציעות, אלא גם בתמיכה הכספית שהם יוכלו לתת לסטודנטים מקומיים, כמו גם בתקציבים לפעילויות מחקר ופיתוח.

המשבר חשף את הערך המוסף של הקמפוסים באוניברסיטאות. סטודנטים מגיעים לקמפוס כדי לפגוש אנשים, לנהל שיחות מעוררות השראה עם אנשי סגל, לשתף פעולה עם חוקרים במעבדה ולחוות את החיים החברתיים בקמפוס. כדי להישאר רלוונטיות, האוניברסיטאות יצטרכו להמציא מחדש סביבות למידה שהדיגיטציה תרחיב ותשלים, אך לא תחליף את יחסי המרצה-סטודנטים ויחסי סטודנטים-סטודנטים.

מול אתגרים אלה מוסדות ההשכלה הגבוהה יצטרכו להעריך מחדש את איכות מנגנוני הלמידה וההוראה בכיתה ואת האופנים למתן מענה לצרכים של אוכלוסיית הסטודנטים הבינלאומיים.

 

הקורונה ומוסדות חינוכיים

צעדים להמשך הלמידה כאשר בתי הספר סגורים. בניסיונותיהן הראשונים להכיל את התפשטות הנגיף, מדינות רבות סגרו את בתי הספר למשך מספר חודשים. חלקן עשו זאת באופן גורף בכל המדינה וחלקן רק באזורים מסוימים.

מדינות השתמשו במגוון משאבים לתמיכה בלמידה של התלמידים, כולל חבילות הדרכה (ספרי לימוד, דפי עבודה ותדפיסים), חינוך ברדיו, טלוויזיה חינוכית והוראה מקוונת.

לרוב, נעשה שימוש בכמה אמצעים על מנת להגיע לכמה שיותר תלמידים. הפלטפורמות המקוונות היו הפופולריות ביותר (Schleicher & Reimers, 2020). כלי למידה מקוונים כללו תכנים חינוכיים שתלמידים יכלו לחקור לפי בחירתם, תוכניות למידה פורמליות שאיפשרו לתלמידים ללמוד בקצב האישי שלהם ושיעורים סינכרוניים שנוהלו על ידי המורים. במדינות מסוימות שודרו תוכניות טלוויזיה שהיו מיועדות בעיקר לילדים צעירים בבתי ספר יסודיים.

 

מוכנות המורים לתמיכה בלמידה דיגיטלית. בתקופת המגפה למידה מרחוק הפכה לחבל הצלה עבור החינוך. יש לזכור שהטכנולוגיות הדיגיטליות מציעות הזדמנויות לימודיות גם לזמנים שלאחר המשבר. הטכנולוגיה יכולה לאפשר למורים ולתלמידים גישה לחומרים מקצועיים מעבר לספרי הלימוד בפורמטים מרובים ובדרכים שיכולות לגשר על זמן ומקום. המערכות יכולות להתאים עצמן לסגנון הלמידה של הלומד ולהעדפותיו. יתר על כן, הטכנולוגיה לא רק משנה שיטות הוראה ולמידה, אלא גם משנה את תפקיד המורים ממעבירי ידע ליוצרי ידע, מאמנים וחונכים.

ואולם, משבר הקורונה התרחש בנקודה שבה מרבית מערכות החינוך במדינות ה- OECD לא היו מוכנות להזדמנויות שמאפשר עולם הלמידה הדיגיטלית. למשל, רבע ממנהלי בתי ספר דיווחו על מחסור או אי כשירות של טכנולוגיה דיגיטלית בבית ספרם. בסקר שנערך ב-2018 על ידי ה-OECD נמצא שבממוצע רק 53% מהמורים השתמשו באופן תדיר בטכנולוגיה לצורך פרויקטים או עבודה בכיתה. יש לציין שבפינדלנד, ישראל ורומניה שיעור המורים המשתמשים בטכנולוגיה בכיתתם הכפיל עצמו בחמש השנים שקדמו לסקר.

עוד נמצא שבשנה שקדמה לסקר רק 60% מהמורים קיבלו הכשרה לשימוש בטכנולוגיה בהוראה ו-18% דיווחו על צורך ניכר בהכשרה בתחום זה.

נתונים אלה מדגישים את הצורך של המורים לרענן את מיומנויותיהם בהוראה דיגיטלית על מנת להסתגל לתמורות המהירות של המאה ה -21. דבר זה חשוב עוד יותר בהקשר הנוכחי, שבו המשבר הקורונה דחף את המורים להסתגלות מהירה.

 

מתי ואיך לפתוח מחדש את בתי ספר. עדויות ממגפות קודמות מצביעות על כך שסגירת בתי ספר יכולה למנוע עלייה של עד 15% מהזיהומים (OECD, 2020). אמנם ההשפעה הזו היא קטנה יחסית לאמצעים אחרים, כמו ריחוק חברתי בעבודה (מונע עד 73% ממקרי ההדבקה) ובידוד ביתי (מונע 40% ממקרי ההדבקה), אך היא אינה מבוטלת.

הצורך לשקול רווח וסיכון בפתיחה מחדש של בתי הספר דורש תיאום בין מערכות חינוך לרשויות בריאות הציבור ברמות ממשל שונות. הפתיחה של בתי הספר נעשתה לרוב באופן הדרגתי, בהתחשב בשיעור ההדבקה. בתי ספר נפתחו באזורים שבהם שיעור ההדבקה היה הנמוך ביותר (Schleicher & Reimers, 2020).

תלמידים צעירים היו הראשונים לחזור ללימודים בדנמרק, צרפת, הולנד ונורבגיה. ביוון ובקוריאה חזרו תחילה התלמידים הבוגרים שהתכוננו למבחני הבגרות. באירלנד, איטליה, ליטואניה, פורטוגל וספרד היו בתי הספר סגורים עד סוף שנת הלימודים.

כדי לנהל את סיכוני הבריאות בעת החזרה ללימודים בבתי הספר יש לנקוט מספר צעדים:

  1. פיתוח פרוטוקולים לריחוק חברתי. למשל, הימנעות מפעילויות רבות משתתפים, העברת מרחבי כיתות למרחבים פתוחים וקביעת זמנים שונים של הגעת תלמידים לבית הספר.
  2. פיתוח פרוטוקולים להתנהגות הגיינית, כמו רחיצת ידיים, שימוש בציוד מגן, הכנה בטוחה של אוכל וחיטוי מתקנים.
  3. שינוי מדיניות הנוכחות לצוותי החינוך ולתלמידים. עבור מורים ותלמידים בקבוצות סיכון יש לאפשר למידה והוראה מרחוק כמו גם לתת תמיכה בלמידה היברידית המשלבת למידה מקוונת ולמידה פנים-אל-פנים.
  4. מתן הכשרה הולמת למורים ולצוות ביה"ס לגבי התנהגות הגיינית וריחוק חברתי.


עם פתיחת בתי הספר יש לתת את הדעת על שתי הזדמנויות משמעותיות לפעולה:

  1. הערכת החסרים בלמידה והתמקדות במיומנויות למידה עצמאית. יש לבחון לא רק את הידע והמיומנויות המוגדרות בתוכנית הלימודים אלא גם את המיומנויות והכישורים שהילדים הדגימו בתקופה של הלמידה מרחוק. למידה מרחוק דורשת אוטונומיה, יכולת למידה עצמאית, ויסות עצמי ויכולת ללמוד באופן מקוון. אלו מיומנויות קריטיות בהווה ובעתיד. תוכניות החזרה לבית הספר צריכות להתמקד במאמצים לטיפוח מיומנויות אלה בקרב כל הלומדים.
  2. השקעת מאמצים בפיתוח תשתית ללמידה מקוונת מרחוק תוך פיתוח היכולת של תלמידים ומורים ללמוד וללמד בדרך הזו. תוכניות לפתיחת בתי ספר צריכות לקחת בחשבון אופנויות מגוונות ללמידה.

 

גודל הכיתה: פרמטר קריטי לפתיחה מחדש של בתי ספר. ריחוק חברתי הוכיח את עצמו כאחד האמצעים היעילים ביותר למניעת התפשטות וירוס הקורונה. בהקשר הבית ספרי, משמעות הדבר היא צמצום הקשר בין קבוצות של ילדים ושמירה על מרחק בטוח של 1-2 מטר בין באי בית הספר.

ההנחיה במדינות רבות הייתה להקטין או לצמצם את גודל הכיתות על מנת לשמור על המרחק הנדרש בין תלמידים. מדינות מסוימות הגדירו מספר מקסימלי של תלמידים המותר בכיתה. למשל, צרפת ובריטניה המליצו על מגבלה של 15 תלמידים בכיתות הנמוכות, בתנאי שהריחוק החברתי של 1-2 מטר נשמר (Ministère de l’Education Nationale et de la Jeunesse, 2020; Department for Education, 2020)

על מנת להבטיח שלכל התלמידים הזדמנות להרוויח מהוראה פנים-אל-פנים בתוך כיתה עם מספר מצומצם של לומדים, בתי ספר בכ-60% ממדינות ה-OECD והמדינות השותפות מארגנות משמרות להגעת תלמידים לבית ספר לאורך כל היום (Schleicher & Reimers, 2020).

 

חינוך מקצועי במהלך הסגר. ב-12 מתוך 35 מדינות ה-OECD לומדים למעלה מ-44% מתלמידי התיכון בחינוך המקצועי המשלב בין לימודים בבית ספר לעבודה. חינוך זה נפגע קשות מהמשבר, שכן הריחוק החברתי וסגירת המפעלים לא איפשרו למידה מעשית שהיא המרכיב העיקרי בתוכנית הלימודים.

במדינות רבות נעשו פעולות שונות כדי לתמוך בהמשכיות של החינוך המקצועי (OECD, 2020), למשל הגדלת השימוש בפלטפורמות מקוונות המתאימות לחינוך המקצועי ומימון הארכות בהכשרה כדי למנוע נשירה של תלמידים.

 

סיכום

משבר הקורנה מחייב אותנו לחשוב מחדש על התפקיד של מערכות חינוך בטיפוח החוסן החברתי. המגפה חשפה את הפגיעות של החברה שלנו למשברים וגילתה כיצד הכלכלות שבנינו תלויות זו ובזו ושבירות. למשבר הזה יש השלכות קשות ועמוקות, כולל על חינוך, אבל האופן שאנחנו נגיב אליו יקבע את האופנים שבהם נושפע ממנו, שכן שינוי אמיתי מתרחש לעיתים קרובות במשברים עמוקים.

 

ביבליוגרפיה

Department for Education (2020). School funding: Exceptional costs associated with coronavirus (COVID-19) for the period March to July 2020 - GOV.UK

Ministère de l’Education Nationale et de la Jeunesse (2020). Réouverture des écoles et des établissements scolaires [Reopening of schools and educational establishments], Ministère del’Education Nationale et de la Jeunesse, France 

OECD (2020). Flattening the COVID-19 peak: Containment and mitigation policies

Schleicher, A. and F. Reimers (2020). Schooling Disrupted, Schooling Rethought: How the COVID-19 Pandemic is Changing Education, OECD

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?