האם חינוך ביתי משפר חשיבה יצירתית וכשירויות חברתיות בקרב ילדים? חינוך ביתי בישראל

Unger Madar, M. & BenDavid-Hadar, I. (2021). Does Home Schooling Improve Creative Thinking and Social Competencies among Children? Home Schooling in Israel. Journal of School Choice

בשנים האחרונות יותר ויותר משפחות נמנעות משלוח ילדיהן ללימודים במסגרת החינוך הציבורי ובוחרות במקום זה בחינוך הביתי. בחינוך ביתי מקבלים ילדים את חינוכם והשכלתם בסביבה המשפחתית על ידי ההורים או מורה פרטי.  חינוך זה נמצא במגמת עלייה במדינות מערביות רבות. בישראל מספר משפחות החינוך הביתי שאושרו על ידי משרד החינוך גדל ב-700% בין השנים 2005 - 2019. עם זאת, תלמידי החינוך הביתי בישראל עדיין מהווים אחוז מינורי (כ-0.1%) מכלל התלמידים הרשומים לבתי ספר יסודיים ותיכוניים. 

מתנגדיו של החינוך הביתי טוענים שהוא פוגע בשוויון ההזדמנויות, שכן החלטות ההורים לגבי אופן חינוך ילדיהם מוכתבות לרוב על ידי מצבם הסוציו-אקונומי. עבור הורים אמידים החינוך הביתי עשוי להיות בהישג יד, בעוד שהורים בעלי הכנסה נמוכה לא יוכלו להרשות זאת לעצמם, ולכן נאלצים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ציבוריים. בנוסף, המגמה ההולכת וגוברת של חינוך ביתי בישראל עלולה להרחיב את פערי ההישגים הגדולים ממילא, וכתוצאה מכך להעצים עוד יותר את אי השוויון הכלכלי.

 

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את האפקטיביות של החינוך הביתי בהשוואה לחינוך הרגיל בפיתוח חשיבה יצירתית ויכולות חברתיות.

המחקר התמקד במיומנויות אלה שכן הן חשובות להשתלבותם העתידית של הבוגרים בשוק העבודה ולתרומתם לכלכלה הלאומית.

שיטה

במחקר השתתפו  549 תלמידים בני 8 עד 12 (280 תלמידים בחינוך הביתי ו-269 תלמידים בבית ספר בחינוך הרגיל). המשתתפים מילאו שאלון הבודק את רמת החשיבה היצירתית וכן שאלון הבוחן יכולות חברתיות. כמו כן, נאסף מידע אודות משתני רקע סוציו-דמוגרפיים.

 

ממצאים

מספר שנות לימוד של ההורים הוא המנבא המובהק היחיד לחינוך ביתי. כלומר, לתלמידים שלהוריהם יותר מ-12 שנות לימוד יש סיכוי גבוה פי שלושה לקבל חינוך ביתי בהשוואה לתלמידים שלהוריהם 12 שנות לימוד או פחות.

משתני הרקע (מין הילד, גיל, ארץ הלידה, השכלת ההורים, מספר האחים ואזור המגורים) לא נמצאו כגורמים המשפיעים על חשיבה יצירתית ויכולות חברתיות.

תלמידים בחינוך הביתי הפגינו רמות גבוהות יותר של חשיבה יצירתית ושל יכולות חברתיות מתלמידים בחינוך הרגיל. הבדלים אלה נשמרו גם לאחר בקרה סטטיסטית של משתני הרקע של התלמידים.

רוב רובם של הילדים בחינוך הביתי (96%) השתתפו בפעילות חברתית בלתי פורמלית (כגון, פעילויות לאחר שעות הלימודים, תנועת נוער ומפגש עם חברים) לפחות שעה בשבוע, וכן התרועעו עם ילדים בגילאים שונים.

 

דיון

תוצאות המחקר הנוכחי מראות כי לחינוך הביתי יתרון על פני החינוך הרגיל בפיתוח חשיבה יצירתית ויכולות חברתיות.

פיתוח מיומנויות חברתיות הוא בין היתרונות המיוחסים למערכת בתי הספר בחינוך הרגיל. למידה משותפת בקבוצות עמיתים נחשבת לחלק משמעותי בתהליך רכישת מיומנויות אלה.

עם זאת, לבתי הספר יש חסרונות, לרבות שיטות הוראה מסורתיות המפריעות לתהליכי יצירה ואף פוגעות בחשיבה היצירתית, כמו גם חסרונות חברתיים (למשל, תופעות של חרם חברתי ובריונות). צעירים שנפגעו בילדותם מבריונות עלולים להשתמש בסמים ובחומרים אחרים במהלך גיל ההתבגרות ואף לפתח בעיות נפשיות.

ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שלילדים בחינוך ביתי יש הזדמנויות לדינמיקה חברתית, וזאת בהקשרים לא פורמליים. 

החינוך הביתי עשוי להיות אלטרנטיבה איכותית לחינוך הציבורי עבור מי שבוחר בו. באשר לחינוך הרגיל, יש צורך בפיתוח חשיבה יצירתית ומיומנויות חברתיות בקרב התלמידים.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך ביתי

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya