דמוקרטיה במרכז – האם ההכרה בבתי הספר הדמוקרטיים תפגע באופיים המיוחד?

גלילי, ת' (ינואר, 2014). דמוקרטיה במרכז – האם ההכרה בבתי הספר הדמוקרטיים תפגע באופיים המיוחד? שיעור חופשי, 107, 18-14.

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

לפני כשנתיים, לאחר שניהלה בית ספר דמוקרטי משגשג בכפר סבא במשך יותר מעשור, חצתה יעל בונה את הקווים – ועברה לנהל בית ספר ממלכתי "רגיל" בחולון. "בית הספר החדש", כשמו כן הוא, הוקם לפני שנתיים כחטיבת ביניים צומחת לתיכון, וזכה זה כבר להימנות עם בתי הספר שמשרד החינוך רואה בהם "חלוץ חינוכי". אך האם אכן מדובר בצדו השני של המתרס החינוכי? ככל שנפתחו יותר ויותר בתי ספר דמוקרטיים, הם נהפכו לזרם חינוכי של ממש. ואולם, הם לא הצליחו להגיע למעמד של גורם משמעותי במערכת החינוך, והתנהלו תמיד בשוליה. בונה, שעדיין מאמינה בעקרונות החינוך ההומני, פשוט בחרה בדרך אחרת לממש אותו – בלב מערכת החינוך הממוסדת.

בית הספר החדש שבניהולה מהווה כיום אבן שואבת לאנשי חינוך, בזכות מודל ה"היי-טק היי", שאומץ מרשת בתי ספר אמריקאיים בשם זה. היי-טק אינו ממוקד במרדף אחרי הישגים וציונים ולא בודק את תלמידיו במבחנים תקופתיים, אלא להפך: הלמידה מבוססת פרויקטים, שיטות ההערכה הן חלופיות (פרזנטציות, תיק עבודות), והלמידה נסמכת על עבודת צוות, דבר הדורש פיתוח מיומנויות של דיאלוג והקשבה – כל אותן מיומנויות שמדגישים בין היתר בבתי ספר דמוקרטיים. השילוב הזה, בין החינוך הדמוקרטי לבין החינוך החדשני, הוא האתגר שבונה רואה לנגד עיניה. היא שואפת ליצור מקום שמעמיד בראש סדר העדיפויות את צורכי הילדים ומעניק להם את החינוך הטוב ביותר שבנמצא, מבלי לגבות סכומי עתק מהוריהם.

גם משרד החינוך החל לשאת את עיניו למודל דומה: שילוב של למידה שמבוססת פחות על מבחנים, מתחשבת יותר בלומד ובצרכיו ושמה את המרוץ בצד. במילים אחרות, למידה הומנית יותר. כחלק מהמגמה החדשה, מבקש המשרד להוציא לדרך תהליך שבסופו ייכללו בתי הספר הדמוקרטיים והאנתרופוסופיים בחינוך הממלכתי. כל הנוגעים בדבר מבינים שההכרה בזרמי החינוך האלטרנטיביים, על ההשכלות הכספיות של המהלך – מימון של 100% משכר הלימוד – היא מהלך חשוב. עם זאת, יש גם מי שמביע חשש, שכן הפירוש הוא סופו של החינוך "המוכר ואינו רשמי" – שם כולל לבתי ספר שמתנהלים בעצמם, בלי מעורבות משרד החינוך.

בזמנו, המימון החלקי נועד ליצור פיתרון לחינוך החרדי הפרטי, ודרך הפירצה הזאת נכנסו עוד ועוד בתי ספר שהוקמו על ידי עמותות הורים. "מבחינה היסטורית, מדינת ישראל חיברה בין הפרטה רעיונית לכלכלית", אומר איל רם, העומד בראש המכון הדמוקרטי בסמינר הקיבוצים, ומשתתף פעיל במשא ומתן עם משרד החינוך על שילוב בתי הספר הדמוקרטיים. "במשך שנים המדינה אמרה, 'אם אתה לא רוצה לחנך בשטאנץ הרגיל, זה יעלה לך כסף'. אבל עתה הבינו שהכרה בבתי הספר הללו מאפשרת גמישות רעיונית".
המכון הדמוקרטי הוא ש"מכר" את רעיון ההיי-טק היי לחולון. את המהלך גיבו דלית שטאובר, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך, עוד בתפקידה כמנהלת מחוז מרכז של משרד החינוך, יחד עם מנהלת אגף החינוך בעיר חנה הרצמן. "יש שתי בעיות מטרידות בתיכון", אומרת בונה. "ככל שעולים בכיתות יש יותר ניכור. רוב המורים הם מקצועיים ומכירים את התלמידים רק דרך הציונים שלהם. הם גם מלמדים הרבה כיתות במקביל, וכתוצאה מכך נשחקים. הבעיה השנייה היא היעדר למידה רלוונטית המחוברת לעולם של הילדים. פעמים רבות ילדים חווים את בית הספר, במיוחד בתיכון, כישות לא קשורה ואף הפוכה לחיים האמיתיים שלהם. אנחנו מנסים להעניק להם חווית למידה משמעותית, שמחוברת לעולם שלהם".

בית הספר, שבו לומדים השנה 200 תלמידים, שוכן במבנה ששופץ באופן פשוט ונקי, לא מנקר עיניים, ובעיקר – חכם. כך למשל, כל שתי כיתות שכיום מהוות שכבה (25 תלמידים בכיתה) לומדות בחלל משלהן – המחולק במרכזו על ידי חלונות ודלתות שקופים, האטומים בפני רעש, ובכל זאת יוצרים תחושה של תקשורת. המבנה הזה תואם את תוכנית הלימודים המחולקת ללימודי רוח ולמדעים. את התחומים הללו, על שלל המקצועות שלהם (חוץ ממתמטיקה, אנגלית, אמנות וספורט), מלמדים צמד מורים המשתפים פעולה ביניהם ויוצרים פרויקטים משותפים. "הכוונה היא שמורה אחד ייקח אחריות על כל שיעורי הרוח – תנ"ך, היסטוריה וספרות – ומורה אחר על כל שיעורי המדעים", מסבירה בונה.

בונה לקחה עמה מבית הספר הדמוקרטי מוסד חשוב: החונך. זהו מורה מצוות בית הספר, שמכיר את הילד לעומק ואתו הוא יכול להתחבט בסוגיות לימודיות ואישיות. באשר לבחירה הנתונה לילדים, שהיא הדגל של בתי הספר הדמוקרטיים, זו קיימת כאן רק באופן מצומצם. הילדים יכולים לבחור בין קורסים שונים שהמורים מלמדים מחוץ ללימודי הליבה, מסריגה דרך "החיים בזבל", שיעור בנושא איכות סביבה, דרמה, כתיבה יוצרת או בישול. בתוכנית הלימודים יש גם שעות המוקדשות לוועדות כמו ועדת פרט לטיפול בסכסוכים ומשמעת, ועדת טיולים שהשתתפה בארגון של טיול שנתי ועוד. "זו הדרך שלנו להדגים מהי בחירה בחיים, גם במקומות שנראים מוגבלים", אומרת בונה. "בכל מסגרת צריך למצוא את הדרך שבה אתה יכול להשפיע על חייך".

לדברי יעל צדוק, מורה למדעי הרוח בבית הספר, השינוי לא קרה ביום אחד. "היה צריך לבנות תרבות הקשבה", היא אומרת. "הפתיחות והיכולת של התלמידים להקשיב ולדבר בצורה פתוחה השתכללו". בשנתו השנייה של בית הספר, לאחר שהילדים זכו לטעום מהמושגים השונים הקשורים בדמוקרטיה, כמו אסיפה ובחירות, החל להתגבש הפרלמנט – אסיפה כללית של כל תלמידי בית הספר וההורים. "בשנה שעברה לא הצלחנו ליצור אסיפות בהידברות שקטה", אומרת בונה, "ולכן האסיפה התנהלה דרך נציגים מהכיתות". בבית הספר מקווים שהפרלמנט יתכנס השנה סביב יום ההולדת של הכנסת, בט"ו בשבט.

הביקורת הציבורית על תשלומי ההורים הגבוהים בבתי ספר אלה עשתה את שלה, אומרת יעל ביבר אביעד, המלמדת כיום מדעים בבית הספר החדש, ובעבר ייסדה את בית הספר הדמוקרטי "קהילה" בתל אביב. "כשאני הקמתי את 'קהילה' לא הבנתי מה רוצים אלה שטענו שהוא לא חברתי", מספרת ביבר אביעד. "בהדרגה התחוור לי שההיבדלות של בתי הספר הדמוקרטיים היא לא פעם על בסיס כלכלי. שהגיעו אלינו הורים שחיפשו מקום נחמד לילדים, עם הרבה יותר אנשי צוות".

לפי ביבר אביעד, הקמת בית ספר שיהיה מושתת על תשלומי הורים בלבד הוא רעיון יקר ולא מעשי. עם השנים, לדבריה, הבינה שבית ספר דמוקרטי הוא לא רק תובעני מבחינת המימון, אלא גם לא מתאים לאוכלוסיות מוחלשות. "הבנתי שיש עוד צדדים לחינוך פרוגרסיבי". כיום, ביבר אביעד מלמדת כמורה מן המניין בבית הספר החדש, ולדבריה התרבות של היי-טק היי מובנית מאוד, "אבל אנחנו לוקחים את זה למקום גמיש. אנחנו בונים בהדרגה את התרבות הדמוקרטית".

המודל הפדגוגי של בית הספר הדמוקרטי כבר אושר: משרד החינוך יאפשר לבתי הספר ללמוד לימודי ליבה בבחירה ולפי הקצב האישי של כל תלמיד. כל בית ספר ימשיך להתנהל על ידי המנגנונים הדמוקרטיים. בשיח הפנימי של בתי הספר הדמוקרטיים, בין המנהלים, נראה שדעת הרוב היא בעד המהלך. ואולם גורמים שהעדיפו שלא להיחשף מעלים את החשש שהכניסה למסגרת הממלכתית היא מלכודת, "כלוב של זהב", כדברי אחד מהם. ואולם ביבר אביעד סבורה שרוב המנהלים בחינוך הדמוקרטי הבינו שהמצב הקיים של חוסר יציבות, הנובע ממחסור בתקציבים ומהתלות בתשלומי הורים – הקשה על בתי הספר. "רובנו מבינים שיש פה הזדמנות שאסור להחמיץ, וההפסדים הם זניחים", היא אומרת.

"יש אמת מהותית ויפה מאוד בחינוך הדמוקרטי", מוסיפה יעל בונה. "תמיד חשבתי שיש לה מקום רחב יותר ושחבל שהיא תישאר בקרב קבוצה מצומצמת. תמיד אמרו שהדמוקרטיים הם בועה – אז בואו נצא מהבועה".

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?