גיוס להוראה של אקדמאיים בוגרים המבקשים קריירה שנייה והכשרתם ( החלופית ) בסטנדרט גבוה

מקור וקרדיט:
 
כפיר , דרורה. "גיוס להוראה של אקדמאיים בוגרים המבקשים קריירה שנייה והכשרתם ( החלופית ) בסטנדרט גבוה," בתוך: משבר ההוראה: לקראת הכשרת מורים מתוקנת ( עורכות : דרורה כפיר , תמר אריאב) ,מכון ון ליר בירושלים והוצאת הקיבוץ המאוחד , 2008.
 ע"ע 176-193 .
על בסיס סקירה שיטתית שעשתה פרופסור דרורה כפיר לצורך כתיבת מאמר זה היא טוענת כי יש לראות בשני מסלולי ההכשרה המומלצים, המסלול  המלא האקדמי והמסלול החלופי המקוצר, גישות משלימות ולאו דווקא מתחרות . לכל אחת מהן יתרונות , אך גם חולשות, וכל אחת מהן מספקות צרכים אחרים. בישראל כיום דחוף למצוא מועמדים טובים יותר להוראה , שהרי אקדמיזציה של ההכשרה להוראה , שנעשתה בלי רפורמה  במעמד מקצוע ההוראה , לא הצליחה בכך. ייתכן  גם כי בעתיד הנראה לעין יחסרו לנו מורים , בעיקר בחינוך היהודי הממלכתי. מאמר זה מציע לפנות אל אוכלוסיות לא מסורתיות ולהציע להן לעסוק בהוראה. ההכשרה תיעשה במסלול חלופי המתאים למעמדן ולצורכיהן , מתוך הקפדה על סטנדרטיים מקצועיים ראויים.
 
נקודת המוצא של פרופסור דרורה כפיר איננה זו של חסידי הוויתור על הוויסות , שמסתפקים בהישגי התלמידים כקריטריון יחיד לאיכות ההוראה , שכן היא תומכת בהקפדה על הרמה הפרופסיונאלית של כל המורים ומאמינה בנחיצותה לכל מורה בעידן שבו המקצוע נעשה מורכב ומאתגר ( מבחינת כמות הידע , מורכבותו ותכונותיו אוכלוסיית התלמידים). אך מאחר שיש לחפש דרכים להביא אל המקצוע מועמדים רבים וטובים יחד מהבאים בשעריו כיום, תומכת פרופסור דרורה כפיר בפנייה לכל כיוון מבטיח , גם אם פירושו של דבר פריצת המסלול המסורתי הנוקשה של הכשרת מורים וכניסתם למקצוע.
 
רפורמה בכוח אדם בהוראה איננה יכולה להצטמצם לרפורמה במסלולי ההכשרה המסורתיים , ואפילו לא להגדרת מסלולי הכשרה "ייחודיים" , פרט לטיפול בתנאי העבודה של מורים ובשכרם , שבהם מאמר זה אינו עוסק יש  לטפל בתרבות המקצוע. אם ההוראה תהיה באמת מקצוע של אנשים משכילים , חושבים ולומדים ( וכזאת עליה להיות )  היא תמשוך אליה אנשים כאלה – אם לא בהיותם בני עשרים , כשהם עדיין דלים במשאבים אישיים ובמודעות עצמית וחברתית , אזי בהיותם בני 35-40 . אם יוצע להם מסלול כניסה נוח וקהילה קולטת ראויה , הם יהיו מוכנים להצטרף ולהביא עמם את כישוריהם ואת ניסיונם המגוון. אבל כל עוד שכר נמוך , זלזול מצד החברה ותנאי עבודה קשים הם הדימוי הרווח של ההוראה, גם המעטים שיכולים לתת תנופה לשינוי פני המקצוע לא יפנו אליו או ינשרו ממנו כעבור זמן קצר.
הפנייה אל הרישוי החלופי לא נועדה לערער על הרישוי המסורתי אלא למשוך אל מקצוע ההוראה מועמדים רבים יותר, ובעיקר בעלי איכויות מסוימות  שאין לסטודנטים בתוכניות ההכשרה המסורתיות באוניברסיטאות ובמכללות. עם האיכויות הללו נמנות בעיקר הרמה הקוגניטיבית , תחושת השליחות , וההשתייכות לקבוצת אוכלוסייה אשר ממעטות לפנות להוראה ( גברים ובני מיעוטים).
מה דעתך?

    כ

    פורסמה ב 03/05/2014 ע״י סול
    מה דעתך?