גברים-מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי בהיבט רב-תרבותי: חקר מקרה

מחבר: ד"ר שוש מלאת, ד"ר אתי גלעד

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

מלאת, ש' וגלעד, א' (2013). גברים-מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי בהיבט רב-תרבותי: חקר מקרה. בתוך ד' פטקין וא' גזית (עורכים), המורה למתמטיקה: מאפייני הכשרה, ידע, הוראה ואישיות של מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי (עמ' 292-262). תל-אביב: מכון מופ"ת.

מטרת המחקר היא לחשוף את המניעים ואת תפיסות התפקיד של מורים גברים הבוחרים בהוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי. המחקר המוצג הוא חקר מקרה שבמסגרתו נחקרו שמונה מורים בפועל המייצגים תרבויות שונות, שני מורים מכל תרבות: מורים צברים, מורים יוצאי אתיופיה, מורים יוצאי חבר העמים ומורים בדווים. כל המורים עובדים בבתי ספר יסודיים בדרום הארץ ונבחרו באקראי.

גילי הנחקרים נעים בין 62-28, והוותק שלהם נע בין 19-2 שנים. שני מורים (אחד יוצא חבר העמים ואחד בדווי) מלמדים לאחר הסבה מקצועית. אחד המורים הצברים דתי המגדיר את עצמו כמורה בבית ספר תורני. החוקרות ביצעו ראיונותעומק מובנים למחצה, תוך חלוקת הנבדקים ביניהן באקראי. הראיונות התקיימו בעברית ונערכו במכללה האקדמית לחינוך אחוה. כל ראיון ארך כשעה.

ניתוח הראיונות גילה קווים משותפים לכלל הגברים שנחקרו במחקר זה וכן הבדלים בין הקבוצות התרבותיות השונות בנוגע למניעי הבחירה במקצוע ולתפיסותיהם את תפקידם כמורים למתמטיקה בבית הספר היסודי.

כלל המניעים שאותרו ניתנים לחלוקה לשלוש קטגוריות: (א) מניעים חיצוניים: משכרות, תעסוקה יציבה, סטטוס ויוקרה תעסוקתיים, השפעה של בני משפחה ומורים;(ב) מניעים פנימיים:יכולת אקדמית, כישרון טבעי להוראה, אהבה לילדים, הנאה מהוראה; (ג) מניעים אידיאולוגיים-אלטרואיסטיים: רצון לתרום לחברה, רצון לעזור לילדים/מתבגרים, רצון לשמש כסוכני שינוי חברתיים בקהילה.

רוב המורים ציינו כי דמויות מורים ומורות מעברם היו בין הגורמים שהשפיעו על בחירתם. כל המורים הנחקרים ציינו את החשיבות ואת היוקרה של הוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי. המתמטיקה בעיניהם היא מקצוע מהותי וחיוני לצורך השתלבות בחברה ובחיים והמשך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה. הם מדגישים את יוקרתו של המקצוע בבית הספר היסודי ואת הדרישה מהמורים להפגין ידע תוכן וידע פדגוגי.

ניתן לזהות גישה דומה של כלל המורים הנחקרים ביחס לשיטת ההוראה. המורים מאמינים כי יש לשלב גישות הוראה שונות בהתאם לאוכלוסיות תלמידים שונות כדי להגיע להישגים גבוהים, למרות הסד של מבחני המיצ"ב והסטנדרטים. המורים דוגלים בשילוב של עבודה פרטנית, עבודה בקבוצות ועבודה במליאה, וכן בשילוב של גישות שונות הנהוגות בחינוך המתמטי, כמו גישת השינון והתרגול, גישת החקר והגישה התיווכית.

כאמור, בכל אחת מארבע התרבויות נמצאו תפיסות וגורמים ייחודיים לבחירה בהוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי כמקצוע. להלן תיאור התפיסה לגבי הוראת המתמטיקה ומניעי הבחירה במקצוע בקבוצת המורים הבדווים, יוצאי אתיופיה, יוצאי חבר העמים והצברים.

אצל המורים הבדווים בלטה התפיסה של ההוראה כמקור פרנסה יציב, קרי מניע חיצוני לבחירה במקצוע. המורים ציינו אילוצים סביבתיים שונים כמרכיבים משמעותיים בבחירת הוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי כמקצוע לחיים. למרות הירידה במעמדם של המורים בחברה הישראלית, עדיין מקצוע הוראת המתמטיקה בקרב הבדווים נחשב לבחירה ראויה ורצויה, גם מסיבות כלכליות וגם על רקע מיעוט אפשרויות בחירה במקצועות אחרים. בנוסף לכך, הייתה התייחסות בקרב הנחקרים גם אל מניעים פנימיים, כגון נטיות טבעיות שהשפיעו על בחירת הוראת המתמטיקה כמקצוע, וכן רצון לתרום לקהילה ולקדם תהליכים חברתיים.

בקרב הגברים האתיופים בלטו התפיסות והמניעים החיצוניים האלה: השפעה של מורים ומחנכים מהעבר המהווים מודל לחיקוי; התנסות קודמת בהדרכה; ותפיסת מקצוע ההוראה כמקצוע מכובד. תפיסות ומניעים אלה חברו לתפיסות ולמניעים פנימיים חברתיים: רצון להיות מודל חיקוי בקרב העדה, לפתח גאווה בעדה ולהיות סוכני שינוי חברתיים בקהילה.

בקרב הגברים יוצאי חבר העמים בלטו התפיסות והמניעים הפנימיים: המתמטיקה היא כלי עיקרי ומרכזי בכל תחומי החיים. הבחירה במקצוע הוראת המתמטיקה היא פועל יוצא של תרבות שמקדשת למידת מתמטיקה ומקצועות מדויקים וחתירה להישגים גבוהים ומצוינות. זאת לצד הרצון העז שלהם לחנך ולהשפיע על הישגי התלמידים ועל מיצוב המתמטיקה כמקצוע חשוב ויוקרתי. בנוסף לכך, המורים למתמטיקה יוצאי חבר העמים מדגישים כי הידע והשליטה שלהם במתמטיקה הם הבסיס לבחירתם במקצוע.

המורים הצברים הדגישו את המניע האידיאולוגי כמניע עיקרי לבחירתם במקצוע הוראת המתמטיקה ובייחוד את רצונם להשפיע על החברה ולהיות סוכני שינוי בקהילה. הם ציינו את הסטטוס והיוקרה הנמוכים של ההוראה ואת הכורח לעבוד בעבודה נוספת (כמו עסקים פרטיים) כדי להשלים הכנסה כמניעים שמרתיעים מבחירה במקצוע ההוראה. לעומת זאת, המורים הצברים ציינו שהתנסויות קודמות בחינוך הפורמלי (מורים שהשפיעו על בחירתם) והתנסויות מעשיות בחינוך בלתי פורמלי (בתנועות הנוער ובצבא) מהוות מניעים לפנייה להוראה. מבין המניעים הפנימיים הזכירו הגברים הצברים את הכישרון הטבעי שלהם ללמד מתמטיקה כחלק מאהבת המתמטיקה.

המלצת המחקר למערכת החינוך ולהכשרת המורים היא לבנות ולפתח תכניות הכשרה ופיתוח מקצועי מתמטי שמדגישות את הפן הערכי-חברתי של מקצוע הוראת המתמטיקה. תכניות מסוג זה עשויות למשוך גברים להוראה. עלייה במספר המורים הגברים במערכת החינוך תפשר איזון חינוכי וחברתי בכיתות ובבתי הספר.
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?