בתי ספר שובשו ועברו תהליך של חשיבה מחדש – איך הקורונה משנה את החינוך: מה צריך לעשות עכשיו

 

Fernando M. Reimers, F. and Schleicher, A. (2020). Schooling disrupted, schooling rethought - How the Covid-19 pandemic is changing education: Ways forward. OECD Report

עיקרי הדברים

  • חייבים לשבור את הקרטל של מעט ספקים פרטיים גדולים של משאבים חינוכיים
  • תהליך הרכישה הציבורי של משאבים חינוכיים ארוך ומסורבל, באופן שמעניק יתרון לא הוגן לספקים גדולים הנהנים מגישה ישירה לקובעי מדיניות ממשלתיים
  • על בתי הספר להפוך לסביבת עבודה גמישה הפתוחה לניסוי ומעודדת תרבות יזמית
  • על הממשלות להכשיר ולעודד מורים לפתח בכוחות עצמם מכשירים חינוכיים חדשים
  • יש לזהות בקרב המורים ואנשי הצוות את הסוכנים המרכזיים של שינוי ולתגמלם בהתאם
  • יש לעצב פעילויות מקוונות שמאלצות את התלמידים לשתף פעולה עם תלמידים-עמיתים
  • יש להגדיל את ההשקעה בהכשרת מורים ללמד מרחוק, באמצעים מקוונים ואחרים
  • יש לסייע למורים לתת מענה לצורכיהם החברתיים והרגשיים של התלמידים
  • יש לבחון את המיומנויות והכשרים שהתלמידים הפגינו, או נכשלו בהפגנתם, בעת הלמידה מרחוק
  • יש לטפח בקרב התלמידים כשרים חיוניים של אוטונומיה, פיקוח עצמי ולמידה עצמית
  • יש להבטיח לכל התלמידים גישה לציוד ולקישוריות הדרושים ללמידה מקוונת מהבית

 

מחלקת החינוך של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ערכה סקר נרחב בין נשאלים מ-59 מדינות שונות, בניסיון לברר כיצד מתמודדות מערכות החינוך בעולם עם משבר הקורונה ועם הדילמות שמעלה הפתיחה מחדש של בתי הספר. פורטל מס"ע יציג את הממצאים וההמלצות בסדרת סיכומים. סיכום זה יעסוק בפעולות שעל המדינות לנקוט כדי ליישם את לקחי המשבר באופן שיקל את ההתמודדות עם המשכו ועם האתגרים שיציב העתיד שלאחריו. 

לדוח המלא

לקריאה נוספת

בתי ספר שובשו ועברו תהליך של חשיבה מחדש – איך הקורונה משנה את החינוך: איזון בין אחידות לגמישות

בתי ספר שובשו ועברו תהליך של חשיבה מחדש – איך הקורונה משנה את החינוך: איזון בין חינוך לבריאות

 

תוצאות הסקר שערך ה-OECD מלמדות כי סגירת בתי הספר הפחיתה בצורה ניכרת את זמן הלימודים האפקטיבי. מדינות ובתי ספר צריכים לפתח תוכניות לימודים חלופיות ואדפטיביות שיתבססו על תסריטים שונים של בריאות הציבור ויביאו בחשבון אופני למידה שונים מרחוק.

יש מדינות ובתי ספר שבחרו לתעדף במקום גבוה את תוכן הליבה של תוכנית הלימודים, כלומר את החומר שחיוני להתקדמות ולהצלחה בבחינות, תוך התמקדות באוריינות מילולית ומספרית. מדינות אחרות סבורות כי המשבר חשף את הצורך בטיפוח מנעד רחב יותר של יכולות קוגניטיביות, חברתיות ורגשיות, ולכן הן מתמקדות ברווחת התלמידים. באופן דומה חשף הסקר את הפער בין תגובות של נציגי ממשלות, שנוטים לתעדף הישגים לימודיים ("להספיק חומר") לבין מורים שמדגישים את הצורך בחיזוק מעורבות התלמידים.

שקלולי תמורות (trade-offs) מסוג זה אינם קלים לביצוע. הם דורשים דיווח רצוף לאורך כל שנת הלימודים, הסתגלות ויישום באופן שאינו מעמיס יותר מדי על מורים ותלמידים. מדיניות הולמת היא מדיניות גמישה שמביאה בחשבון הבדלים אזוריים והבדלים בין סוגים שונים של בתי ספר, בעיקר מבחינת יכולתם הניהולית והארגונית.

יש לאזן בין הדרישות הבריאותיות לבין הדרישות החינוכיות. דרישות הריחוק הפיסי בבית הספר מגבילות את האפשרות לעבוד בצוותא או לעסוק בלמידה מבוססת פרויקטים. ניתן לפצות על כך באמצעות פעילויות מקוונות שמעודדות מעורבות תלמידים ומאלצות אותם לשתף פעולה עם תלמידים-עמיתים. כך קורה שהמשבר הבריאותי תורם למעבר מהוראה ממוקדת-במורה להוראה ממוקדת-בתלמידים. ייתכן כי מדינות ייאלצו להגדיל את השקעותיהן בלמידה דיגיטלית לא רק כדי להתכונן לקראת סגירה מלאה של בתי ספר, אלא גם כדי להעצים את הלמידה-המעורבת (blended learning) ואת סביבות הלמידה החדשניות.

 

דרושה השקעה בהכשרת מורים בתחום החינוך מרחוק

תוצאות הסקר מדגישות את מרכזיות המורים ביישום דרכי למידה חלופיות. שני שלישים מהמשיבים ציינו כי התלמידים קיבלו את חומר הלימודים ישירות ממוריהם. עם זאת, במדינות רבות היכרות המורים עם הדרכים לשילוב טכנולוגיה בהוראה עדיין מוגבלת. עובדה זו מחדדת את הצורך בהכשרת הצוות בהוראה מרחוק, הרבה מעבר למקובל כיום.

יש לסייע למורים לטפל לא רק בצרכים לימודיים אלא גם בבריאותם הנפשית של התלמידים, כמו גם בצורכיהם החברתיים והרגשיים. להגשמת מטרות אלה ניתן להיעזר בשיטות תמיכה חדשניות כגון פיתוח מקצועי מקוון, אימון או הדרכה באופן שיאפשר להכשיר מורים בקנה מידה נרחב.

על מדינות לשנות את דרכי הקבלה, המיון, ההערכה והבחינה באופן שיאפשר להן להקדיש את עיקר הזמן והמשאבים במבחנים החיוניים להתקדמות התלמידים ולהכרה בהישגיהם בשוק העבודה.

יש שתי הזדמנויות משמעותיות שכדאי לנצל בעת הפתיחה מחדש של בתי הספר. הראשונה היא לאמוד את אובדן חומר הלימודים ולערוך רשימה של הלקחים שנלמדו בתקופת המשבר. התרגיל הזה בהערכת תלמידים אסור לו שיתמקד רק בידע ובמיומנויות שהתלמידים רכשו כחלק מתוכנית הלימודים המקורית, אלא גם במיומנויות ובכשרים שהם הפגינו, או נכשלו בהפגנתם, בתקופת הלמידה מרחוק.

למידה אפקטיבית מחוץ לגבולות בית הספר דורשת אוטונומיה, יכולת למידה עצמאית, פיקוח-עצמי ויכולת ללמוד בצורה מקוונת. כל אלה כישורים חיוניים עכשיו, אבל גם בעתיד. חלק מהתלמידים מיומנים יותר מאחרים וכתוצאה מכך הם הצליחו ללמוד יותר מעמיתיהם בתקופה שבה בתי הספר היו סגורים. התוכניות לחזור לבתי הספר חייבות להתמקד במאמצים מכוונים לטפח את המיומנויות ההכרחיות הללו בקרב כל התלמידים.

באותה מידה חשוב לבנות תשתית ללימודים מקוונים וללמידה מרחוק, ולפתח את יכולותיהם של תלמידים ומורים ללמוד וללמד באופן הזו, ובכלל זה להעצים את יכולת הלמידה העצמית של התלמידים. צעדים אלה חיוניים משום שעד שיושג חיסון, כל חזרה לבתי הספר עלולה להיות משובשת כתוצאה מהתפרצויות נוספות, לפחות באופן מקומי.

אלא שגם ביום שאחרי המגפה יוכלו התלמידים להפיק תועלות ברורות מהרחבת זמן הלימודים והזדמנויות הלימודים שלהם אל מעבר לתחומי בית הספר באמצעות למידה מרחוק. התוכניות לפתיחה מחדש של בתי הספר חייבות לכלול דרכים ללמידה מעורבת באופן שיעניק לכל התלמידים גישה לחומר הנלמד. גישה ללימודים מקוונים וללמידה עצמאית באמצעות שימוש בטכנולוגיה יכולה לאפשר רכישה של מיומנויות חיוניות במאה ה-21 כגון שיתוף פעולה, תקשורת, מחקר עצמאי ומיומנויות קוגניטיביות מסדר גבוה. חובה לשמר את המומנטום שנוצר בזמן המגפה כדי להפוך את מערכת החינוך לרלוונטית יותר למאה ה-21.

המשבר חשף את הפוטנציאל האדיר אך הרדום לחדשנות במערכות החינוך. יש לנצל פוטנציאל זה ולא לשאוף להחזיר את מערכות החינוך למה שהיו, גם כאשר המגפה תיגמר.

במשך השנים הצטבר ניסיון רב בהצגת כלים חדשים בחינוך: טלוויזיה, וידיאו, לוחות דיגיטליים או מחשבים – הכול בתקווה לשפר דרמטית את ההוראה. עם זאת, לרוב הסתיימו הניסיונות האלה בשיפור מתון שהושג בעלות גבוהה. הדבר מדגיש את הצורך בגישה מכוונת ומתוכננת יותר לחדשנות, תוך הישענות על מחקר ממומן ומבוסס היטב.

על ממשלות לספק למורים ולתלמידים גישה למכשירים ולקישוריות שהופכים להיות כלים חינוכיים בסיסיים. אלא שלא כל העבודה מוטלת על הממשלה. כדי שבתי הספר ייהפכו לארגונים-לומדים, יש ליצור בהם סביבת עבודה גמישה הפתוחה לניסוי ומעודדת תרבות יזמית.

קובעי מדיניות ומנהיגי ארגוני עובדים ממשיכים להתבונן בבתי הספר כעל מפעלים במקום כעל גופים מבוססי ידע-מקצועי. הם נוטים להמעיט במידה שבה החדשנות משנה את הסביבה שבה בתי הספר פועלים. חידושים מבוססי טכנולוגיה פותחים את בתי הספר לעולם שמחוצה להם, הן העולם הדיגיטלי והן הסביבה החברתית. הטכנולוגית מכניסות שחקנים חדשים למערכת, ובכלל זה את תעשיות החינוך עם הרעיונות, העמדות והחלומות שלהן לגבי עתיד החינוך.

על הממשלות לתבוע יותר מתעשיות החינוך. רוב הילדים לא יתנדבו לשחק בסוגי התוכנה שהחברות עדיין מצליחות למכור לבתי הספר, למרות שהיו בשימוש נרחב בעת המגפה. חייבים לשבור את הקרטל של מעט ספקים גדולים של משאבים חינוכיים המפעילים צבא של אנשי מכירות כדי למכור את שירותיהם לשוק פרגמנטרי. במדינות רבות תהליך הרכישה הציבורי של משאבים חינוכיים הינו ארוך ומסורבל ומעניק יתרונות בלתי הוגנים לספקים גדולים הנהנים מגישה ישירה לקובעי מדיניות ממשלתיים. יש צורך דחוף לעצב מחדש את אופן הרכישה של תוכנה ושל משאבים חינוכיים על ידי בתי ספר ציבוריים.

ההצלחה אינה תלויה בפיתוחו של "יישומון-על" או במודל עסקי "משבש" שיביאו למהפכה, אלא בפיתוח דרכים לטיפוח יכולת הלמידה לכל אורכה ורוחבה של מערכת החינוך. כדי לקיים את ההבטחות הטמונות בעידן הדיגיטלי, על המדינות להכשיר מורים לא רק להשתמש בכלים חינוכיים חדשים, אלא גם לפתחם בכוחות עצמם. הבעיה היא שכמו תמיד, רבים מבקשים לשמר את הסטטוס-קוו.

על מערכות החינוך להשתפר בתקשור הצרכים שלהן. על מערכות החינוך ללמוד לזהות בקרב המורים ואנשי הצוות את הסוכנים המרכזיים של שינוי ולעודדם, תוך מציאת דרכים יעילות יותר להפצה של חידושים. יש צורך לאתר, לתגמל ולפרסם הצלחה ולעשות הכל כדי להקל על חדשנים לקחת סיכונים ולעודדם לפתח ולהפיץ רעיונות חדשים.

המגפה יצרה הזדמנות אדירה לשפר את התקשורת ואת שיתוף הפעולה בין רמות הממשל השונות, בין המגזר הפרטי לציבורי ובין שחקנים רבים בחברה האזרחית. ככל הנראה זה יהיה מה שיבדיל בין המדינות שיצליחו לקדם את מערכות החינוך שלהן לבין אלה שייכשלו בכך. המדינות הכושלות יסווגו את החלופות החדשות כאיום; המדינות המצליחות יבינו כי מדובר בהזדמנות.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?