בתי ספר שובשו ועברו תהליך של חשיבה מחדש – איך הקורונה משנה את החינוך: איזון בין חינוך לבריאות

Fernando M. Reimers, F. and Schleicher, A. (2020). Schooling disrupted, schooling rethought - How the Covid-19 pandemic is changing education: Balancing education and health-related priorities. OECD Report

עיקרי הדברים

  • ככלל אצבע, אובדן של שנת לימודים אחת שקול לירידה של בין 7% ל-10% בהכנסה לאורך החיים
  • נתונים ממגפות קודמות מראים שסגירת בתי ספר יכולה למנוע כ-15% ממקרי ההידבקות
  • שיעור זה נמוך בהשוואה לצעדים אחרים של מדיניות ציבורים כגון ריחוק חברתי במקומות העבודה שיכול להפחית את ההידבקויות בעד 73% ובידוד שיכול להפחית עד כ-45%
  • מדובר עדיין בשיעור משמעותי, בעיקר במדינות [כמו ישראל] יש אינטראקציות אינטנסיביות בין ילדים צעירים לבני הדור במבוגר הנמצאים בסיכון גבוה ללקות בקורונה
  • במדינות רבות פתיחת בתי הספר הדרגתית, ומתחילה באזורים שבהם שיעור התחלואה נמוך
  • אנשי צוות מובילים בבתי הספר צריכים להיות בעלי יכולת והכשרה לעצב נהלים למקרה שבו תלמידים ואנשי סגל חולים ולדעת לתפקד בתנאים של סגירה מלאה או חלקית של בתי הספר
  • מורים ואנשי סגל צריכים לקבל הכשרה שתאפשר להם להתמודד עם הווירוס, להכיר את הסיכונים ולנקוט צעדים הולמים ובהם פרקטיקות של ריחוק חברתי ושמירה על היגיינה

מחלקת החינוך של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ערכה סקר נרחב בין נשאלים מ-59 מדינות שונות, בניסיון לברר כיצד מתמודדות מערכות החינוך בעולם עם משבר הקורונה ועם הדילמות שמעלה הפתיחה מחדש של בתי הספר. פורטל מס"ע יציג את הממצאים וההמלצות בסדרת סיכומים. סיכום זה יעסוק בנזקים לחברה, לכלכלה ולתמידים ולדרך הנכונה לפתוח את בתי הספר מחדש

לדוח המלא

לקריאה נוספת

בתי ספר שובשו ועברו תהליך של חשיבה מחדש – איך הקורונה משנה את החינוך: איזון בין אחידות לגמישות

למידה מרחוק בחירום בעת סגירת מוסדות חינוך בעקבות התפרצות נגיף הקורונה

תשומת לב רבה יותר ניתנה להבטחת המשכיות הלימודים מאשר להתפתחותם החברתית-רגשית של התלמידים, ויש הסכמה נרחבת על כך שלא כל התלמידים היו יכולים לגלות מעורבות עקבית בחינוכם תחת נסיבות החירום שיצרה המגפה. למרות שרוב המדינות שנסקרו הצליחו להציע חלופות ללמידה, המשיבים לסקר מעריכים כי רק כמחצית מן התלמידים קיבלו גישה לכל או לרוב חומר הלימודים.

מרכיב חשוב ביישום אסטרטגיית ההמשכיות היה פיתוח מקצועי של מורים, בעיקר בתחום השימוש בפלטפורמות מקוונות שאפשרו להם לתקשר עם עמיתיהם. עם זאת, רק 61% מנציגי הממשל במדינות השונות שהשיבו לסקר דיווחו כי למורים במדינתם הוצע לקבל פיתוח מקצועי.

המאמץ הרב שהושקע במתן אפשרות למורים ותלמידים למצוא דרכים ללמוד וללמד מרחוק נמצא כבעל פוטנציאל אדיר לשפר את היעילות הפדגוגית של מורים ושל בתי ספר גם ביום שאחרי הקורונה. הידע והניסיון שנצברו באופנים שונים של למידה מרחוק הם נכסים שיוכלו להעמיק ולהיות מיושמים בעתיד, תוך יצירת אופנים מעורבים של למידה והוראה, בין השאר בשירות פרסונליזציה גדולה יותר של חינוך ולשם הגדלת מספר שעות הלימוד והזדמנויות הלימוד עבור כל התלמידים. חשוב יהיה לאסוף ולהעריך באופן שיטתי את כל הלקחים שהופקו מהניסיון שנצבר בתקופה זו בשטח. רצוי כי בתי ספר ומערכות חינוך יחקרו את הדרכים שבהן ניתן יהיה לשלב הוראה וסביבות למידה חדשניות בצורה מלאה יותר בבתי הספר.

ניכרים פערים במידת הגישה לטכנולוגיה וברמת המיומנויות הטכנולוגיות בין תלמידים, בעיקר מקבוצות סוציואקונומיות שונות. ההתמודדות עם פערים כאלה חייבת לעמוד גבוה בסדר העדיפויות על מנת שניתן יהיה לשלב את כל התלמידים בעולם שבו ההשתתפות בחינוך מתווכת יותר ויותר באמצעות הטכנולוגיה. כמו כן, יש להבטיח את נגישות המורים לטכנולוגיה ואת מוכנותם להשתלב באופנים מגוונים של שיתוף פעולה ושל פיתוח מקצועי תוך שימוש בטכנולוגיה.

מדינות רבות כבר התקדמו מאוד בפיתוח אסטרטגיות לפתיחה-מחדש של בתי הספר, ומחצית מהמדינות שנסקרו כבר יכולות להצביע על תאריך לפתיחה-מחדש. עם זאת, אסטרטגיות לפתיחה מחדש דורשות איזון קשה בין תועלות חינוכיות ברורות לתלמידים לבין בריאות ורווחה של תלמידים, משפחותיהם ושל העוסקים במקצועות החינוך.

התגובות שמנותחות בדו"ח זה מצביעות על כך שבתקופה שבה בתי הספר היו סגורים התלמידים הספיקו במקרה הטוב רק חלק מחומר הלימודים שהיו לומדים אילו בתי הספר נשארו פתוחים. במובן זה, תקופת הלימודים בבית שפכה אור על היתרונות הרבים שתלמידים יכולים להפיק מביקור סדיר בבית הספר ומלימודים תוך מגע קרוב עם מוריהם וחבריהם, תוך הנאה מגישה מלאה למגוון השירותים שמציע בית הספר ובהם ארוחות ותמיכה נפשית ובריאותית. יתרונות אלה הם כנראה בעלי חשיבות גדולה יותר לתלמידים מוחלשים ובחברות בעלות רמה גבוהה יותר של חוסר שוויון. המודעות לחשיבות בתי הספר והמורים תוכל לשמש כדי להניע מעורבות גוברת ותמיכה של הורים וקהילות בבתי הספר ובמורים.

יש לטפח גישות לשימוש בטכנולוגיה כדי לתמוך בפיתוח המקצועי של מורים ובאוטונומיה של תלמידים, כולל למידה עצמית, בעיקר כאשר מדובר בתלמידים מבוגרים יותר.

אין להטיל ספק ביתרונות של פתיחת בתי הספר מחדש עבור התלמידים והחברה בכללותה. למעשה, אובדן הלימודים שכבר התרחש, אם לא יתוקן, יגרום כנראה לנזק בפריון ובצמיחה בכל החברות. ככלל אצבע, אובדן של שנת לימודים אחת שקול לירידה של בין 7% ל-10% בהכנסה לאורך החיים.

נתונים ממגפות קודמות מצביעים על כך שסגירת בתי ספר יכולה למנוע כ-15% ממקרי ההידבקות. אף ששיעור זה נמוך בהשוואה לצעדים אחרים של מדיניות ציבורים (כגון ריחוק חברתי במקומות העבודה שיכול להפחית את ההידבקויות בעד 73%, בבידוד שיכול להפחית עד כ-45%) מדובר עדיין בשיעור משמעותי ובכמה מדינות יש אינטראקציות אינטנסיביות בין ילדים צעירים לבני הדור במבוגר הנמצאים בסיכון גבוה ללקות בקורונה.

הצורך לאזן בין שיקולים סותרים אלה מחייב תיאום ושיתוף פעולה בין רשויות חינוכיות ובריאותיות ברמות שונות של ממשל ומתוך התחשבות בצרכים ובתנאים הספציפיים של הקהילות השונות בתוך המדינה. רבים מהמשיבים לסקר אמרו כי פתיחתם מחדש של בתי הספר מתוכננת להיות הדרגתית, ולהתחיל באזורים שבהם התחלואה נמצאת בשיעורים הנמוכים ביותר.

צעדים להפחתת הסיכונים

ניתן לנקוט צעדים כדי לנהל את הסיכונים ולמקסם את הסיכויים. חשוב לנסח ולפרסם כללים ברורים בדבר ריחוק חברתי, ובכלל זה הטלת איסור על פעילויות הכרוכות בהתקהלויות גדולות, הכרזה על שעות פתיחה, ארוחות, הפסקות וסיום-לימודים שונות של הלימודים לתלמידים שונים, העברת כיתות למרחבים זמניים או פתוחים, חלוקה למשמרות כדי להקטין את גודל הכיתה. חשובה באותה מידה היא הקפדה על כללי היגיינה, ובכלל זה רחיצת ידיים, שימוש בציוד מגן, פרוצדורות ניקיון של מתקנים ופרקטיקות בטוחות של הכנת מזון.

יש להגן על מורים, צוות מנהלי, תלמידים ובני משפחותיהם הנמצאים בסיכון גבוה בשל גיל או מחלות רקע – באמצעות תוכניות להחליף מורים נעדרים ולהמשיך בלמידה מרחוק כדי לתמוך בתלמידים שאינם יכולים להגיע לבית הספר. ממשלות וארגוני מורים ייאלצו אולי לשנות את המדיניות בדבר נוכחות של עובדים בשטח בית הספר באופן שיתאים לנסיבות החדשות ויתאים לתמיכה בלמידה מרחוק ובלמידה מעורבת.

השקעה בהכשרה היא חיונית. אנשי צוות מובילים בבתי הספר צריכים להיות בעלי יכולת והכשרה לעצב נהלים למקרה שבו תלמידים ואנשי סגל חולים ולדעת לתפקד בתנאים של סגירה מלאה או חלקית של בתי הספר. עליהם להיות מסוגלים לבצע הערכת סיכונים למורים ולאנשי צוות אחרים, ולנקוט פעולות מתאימות כדי לתמוך בהם. יש להעניק הדרכה אפקטיבית וליצור נהלים מתאימים כדי לפקח על בריאות התלמידים והסגל, לקיים מגע רצוף עם רשויות בריאות מקומיות ולעדכן תכניות חרום ורשימות אנשי קשר. כאשר התלמידים נכנסים לשטח בית הספר, יש למדוד את חומם ולבודד סטודנטים שנדבקו – מבלי לתייג אותם באופן שלילי. יש לנהוג במורים באותו אופן.

מורים ואנשי סגל צריכים לקבל הכשרה שתאפשר להם להתמודד עם הווירוס, להכיר את הסיכונים ולנקוט צעדים הולמים ובהם פרקטיקות של ריחוק חברתי ושמירה על היגיינה. יש להכשיר את צוותי הניקיון בטכניקות חיטוי ולציידם בציוד מגן. שינוי התנהגותי נחוץ כדי להגדיל את האינטנסיביות ואת התדירות של פעולות הניקיון והחיטוי ולשפר את פרקטיקות ניהול הפסולת.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?