אתגרים, מתחים ומענים בהוראת מחקר איכותני במדעי החברה


תובל-משיח, ר' (2013). אתגרים, מתחים ומענים בהוראת מחקר איכותני במדעי החברה. בתוך א' חזן ול' נוטוב (עורכות), הוראת מחקר איכותני: אתגרים, עקרונות, יישום (עמ' 51-23). תל-אביב: מכון מופ"ת.

סיכום המאמר נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

מטרתו של מאמר זה לבחון כמה מהאתגרים העיקריים הקשורים להוראת מחקר איכותני. הצורך בבחינה כזו התעורר אצל מחברת המאמר בעקבות התנסויותיה בהוראת קורסים בנושא זה בשתי מחלקות בעלות דגשי מחקר שונים – המחלקה לפסיכולוגיה והמחלקה ללימודי מגדר. היא מתייחסת לשלושה סוגים של אתגרים: רעיוניים, מתודולוגיים ופוליטיים.

האתגרים הרעיוניים מתייחסים לסוגיות עקרוניות הקשורות למהותו של המחקר האיכותני ולמהות ההכשרה, ועוסקים בשאלה איזה מודל עומד לנגד עינינו כמורים כשאנחנו מבקשים להכשיר את הסטודנט או הסטודנטית למחקר איכותני? במילים אחרות מה אנו שואפים להנחיל לתלמידנו במחקר איכותני?

אחד האתגרים הרעיוניים העיקריים נוגע לוויכוח המכונה לעתים הוויכוח בין פרגמטיזם לפרדיגמה. האוחזים בגישה הפרגמטית טוענים שאפשר ללמד כלי מחקר השייכים למחקר האיכותני ואסטרטגיות ניתוח במנותק מהנחות היסוד של החוקר ולהשתמש בהם בהתאם לצרכים של החוקר והמחקר. לפי גישה זו החוקר אינו בהכרח קשור לכלי המחקר, ומה שמכריע בכל הנוגע לשימוש בכלי זה או אחר במחקר הוא יעילותו.

לעומת גישה זו, רוב החוקרים האיכותנים טוענים שאין להפריד בין הנחות היסוד שבבסיס הגישה לכלי המחקר שלה, וכי הגישה האיכותנית למחקר נשענת על פרדיגמה שלמה, כלומר על תפיסות אונתולוגיות ואפיסטמולוגיות ייחודיות, שמהן המתודולוגיה האיכותנית נגזרת. לכן לפי התפיסה הפרדיגמטית, כשאנחנו מלמדים מחקר איכותני איננו מלמדים כלי או אסטרטגיית מחקר נוספת, אלא צורת חשיבה.

האתגרים המתודולוגיים מתייחסים לשאלות הקשורות לתהליך ההכשרה. השאלה העיקרית היא כיצד אפשר להכשיר את הלומדת באופן הטוב ביותר להיות חוקרת איכותנית.

אתגרים אלה מתייחסים בין היתר לקשיים הצומחים מהיבטיו הייחודיים של המחקר האיכותני, הכוללים עמימות מובנית בתהליך הלמידה, היעדר תכנית לימודים (קוריקולום) מוסדרת ומקובלת להוראת המתודולוגיה וצורכי למידה שאינם מתיישבים בהכרח עם מסגרת הלימודים המקובלת כיום (למשל הצורך ללמוד בקבוצות קטנות, יצירת קבוצות למידה להתמודדות עם בדידות החוקרים והצורך באימון ובהכשרה מתמשכים, המצומצמים כיום בגלל שיקולים כלכליים של המוסדות האקדמיים).

אתגרים אלו קשורים גם לסוגיות של פיתוח,  יכולתה של הלומדת לעגן את ממצאי מחקר בהקשר רחב יותר, תאורטי או יישומי, ולדון עליהם עם אחרים באופן שיהיו להם השלכות מדעיות, חברתיות ופרקטיות.

האתגרים הפוליטיים מתייחסים להקשר שהמחקר האיכותני נלמד בו וכוללים התייחסות להוראת מתודה שבמדעי החברה עדיין נחשבת שולית ולקשיים המעורבים בביסוס הלגיטימיות שלה. בכלל אלה כלולים הקושי להטמיע בקרב הסטודנטיות מתודולוגיה אחרת מזו הכמותית, המבוססת על אפיסטמולוגיה שונה לחלוטין מהאפיסטמולוגיה הפוזיטיביסטית שאליה נחשפו ברוב שנות לימודן.

בהמשך המאמר מציעה המחברת כמה נקודות למחשבה המתבססות על ניסיונה בקורסים שלימדה במחקר איכותני. אלה מדגימות באופן ממוקד כמה מהאתגרים שתוארו לעיל ומבטאות ניסיונות להתמודד עמם או לעתים לפותרם. הסוגיה הראשונה היא הפיכת הסטודנטים לפעילים, הסוגיה השנייה נוגעת למכשולים בלמידת הניתוח ואיך עוברים מתיאור לתאוריה, הסוגיה השלישית היא פיתוח הרגישות להקשר, והסוגיה הרביעית היא פיתוח מתמשך של הידע.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?