ארגון הידע בבית הספר: ממקצוע בית ספרי לדיסציפלינה פדגוגית

מקור:  "ארגון הידע בבית הספר: ממקצוע בית ספרי לדיסציפלינה פדגוגית", בתוך: דוד גורדון (עורך), מקצועות לימוד במבחן: חלופות להוראה הקונבנציונאלית בבית הספר, " מכון ון ליר בירושלים בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006, ע"ע 54-118.

המאמר עוסק בארגון הידע, במיוחד בתחום החינוך הבית ספרי. נעשה ניסיון לנתח את המצב הקיים בבית הספר בהשוואה לזה שבאוניברסיטה ולהציע חלופה למצב בתחום החינוך הבית ספרי. את עיקר הדיון אפשר לסכם בחמש נקודות מרכזיות:

1. ארגון הידע במערכות חינוכיות הוא מרכיב מרכזי השונה ביסודו הן מההוראה והן מהקוריקולום, במובן של התכנים הנלמדים. זהו במידה רבה "המרכיב הנעלם" המייצר את הסביבה שבתוכה ולאורה מתעצבות דרכי ההוראה ונבחר הקוריקולום.

2.  השיח החינוכי אינו מבחין בין שתי מסגרות דומיננטיות של ארגון ידע השונות מאד זו מזו: המקצוע הבית ספרי והדיסציפלינה המחקרית, חוסר ההבחנה המושגי הזה סוגר בפנינו חלופות חשובות לארגון הידע בבית הספר.

3.  הדיסציפלינה הפדגוגית היא מסגרת ארגון ידע העשויה להתמודד היטב עם האתגרים המרכזיים של החינוך הכללי בימינו. עליה להחליף את המקצוע הבית ספרי כמסגרת הדומיננטית בקוריקולום של בית הספר, ולא רק לספק רק תוספת לקוריקולום הקיים.

4. בית הספר יוצר סביבה אפיסטמית בעלת מאפיינים ייחודיים, הבנה מקיפה ומפורטת שלה ושל האופן שבו היא מייצרת את תפיסת הידע הבית ספרית חשובה ביותר, מפני שבסביבה האפיסטמית טמונים המסרים הקוגניטיביים המשמעותיים ביותר שאנו מפנימים במהלך לימודינו בבית הספר.

5.  מאפיין מרכזי של זממנו הוא עלייתן של מערכות ארגון ידע חדשות ורבות עוצמה שאליהן חשופה כלל האוכלוסייה. הילדים כיום עוברים כבר מהגיל הרך סוציאליזציה מקבילה לכמה מערכות ארגון ידע בעלות מטרות-על שונות ומסרים אפיסטמיים מגוונים. מצב זה מעורר שאלות רבות לגבי "הזהות האפיסטמית" של הצעירים בימינו ולגבי תפקידם הראוי של המוסדות העוסקים בחינוך הכללי.

אנטוני גידנס הסוציולוג האנגלי הידוע טען לאחרונה שעקב השפעות הגלובליזציה רוב המוסדות החברתיים המרכזיים הפכו כיום ל"מוסדות קליפה" (shell institutions). מוסדות אלה – מדינת הלאום, הדמוקרטיה, החברות הכלכליות, המשפחה ועוד- שומרים נכון להיום על קליפתם החיצונית המוכרת, אך בגרעינם הם עברו שינויים מרחקים לכת ההופכים אותם לאמתו של דבר למוסדות שונים בתכלית ( Giddens, 1999). לפי היגיון זה, בית הספר בימינו צריך להיות מאופיין כ"מוסד גרעין". זהו מוסד שהגרעין שלו- ארגון הידע, ההוראה ובמידה רבה גם הקוריקולום – נותרו כמעט ללא שינוי, ורק הקליפה החיצונית שלו – רפורמות ארגוניות, מחשוב, רטוריקות חינוכיות ועוד – עוברת שינויים כל הזמן. השאלה העולה היא: מדוע- מה יש בבית הספר המודרני שמאפשר לו לשמר את הדפוסים היסודיים שלו, בו זמן שברוב המוסדות החברתיים מתחוללים שינויים מפליגים?

חלק מהתשובה לכך נעוץ בתכונה מיוחדת של ארגון הידע הבית ספרי. כאשר בוחנים את המקורות ואת הגורמים לעלייתו של בית הספר המודרני, אנו מוצאים "אדונים" רבים ושונים: מדינת הלאום המודרנית שהייתה זקוקה למערכת משוכללת להקניית האתוס הלאומי לכלל האוכלוסייה, המעמד הבינוני העולה שהיה צריך מנגנון לגיטימי שיאפשר את "הורשת" נכסיו הכלכליים לבניו, האידיאלים של הנאורות והדמוקרטיה שחייבו את הקמתה של מערכת הפצת ידע ואוריינות לכול, המדע המודרני והתפיסות הפוזיטיביסטיות הקשורות בו שיצרו את המודל האפיסטמי שעמד מול עיניהם של מקימי בית הספר, לבסוף, בית החרושת המבוסס על פס הייצור שהצריך עובדים ממושמעים ודייקנים, ובד בבד שימש מודל ארגוני רב השראה. התכונה המיוחדת של ארגון הידע הבית ספרי העולה ממחקרים מכיוונים שונים היא שמודל ארגוני אחד שהתמסד בבית הספר התגלה כמשרתם הנאמנים של כל האדונים השונים האלה. בכך טמונה הסיבה לכך שמודל זה של ארגון ידי בית ספרי התפשט במהירות הבזק ברחבי העולם, והפך תוך זמן קצר לאופן הארגון האוניברסאלי, ובכך אפשר לראות את אחד הגורמים החשובים ליכולת השימור המופלאה של הגרעין הבית ספרי.

עם זאת, כפי שגידנס ורבים אחרים מראים באופן משכנע, כל אדוני בית הספר המודרני הם כבר לא מה שהיו פעם. מדינת הלאום בעידן הגלובליזציה שונה מאד וחלשה בהרבה ממדינת הלאום המודרנית. לפיכך היא בעלת צרכים שונים למדי, וארגון הידע הבית ספרי הקיים מתחיל להיות מבחינתה לא אפקטיבי בעליל. העשורים האחרונים במדינות המפותחות מתאפיינים בעלייתו של "המעמד הבינוני החדש", שערכיו עומדים במתח ניכר עם ארגון הידע הקיים. גם הכיוונים הפלורליסטיים והרב תרבותיים של הדמוקרטיות הנוצרות כיום מתנגשים עמוקות עם ארגון הידע הזה. תפיסות הידע והבנתו את המדע עברו שינויים גדולים, שאינם מתיישבים עם המסרים האפיסטמיים של ארגון הידע הבית ספרי. וכמובן, בית החרושת של פס הייצור מצוי גם הוא בתהליך הדרגתי של דעיכה ושל מעבר לאופני ייצור שונים בתכלית. ברור למדי שארגון הידע הנוכחי של בית הספר לא ימשיך להיות משרת נאמן של אופני הייצור החדשים.

המצב כיום אפוא סבוך ביותר. ארגון הידע הבית הספרי שנוצר, תוחזק ותודלק בידי אדונים רבי עוצמה, הצליח להתמסד ולפתח מנגנוני שימור יעילים במיוחד. עם זאת, הדלק של אותם אדונים הולך ואוזל, ומחזיקים אותו כיום אותם מנגנוני שימור, ובמידה רבה ההרגל. אולם, יש גם סיבה נוספת חשובה לא פחות, טרם נמצא בסיס חלופי לארגון הידע שיכול להתמודד בהצלחה עם האתגרים העומדים לפני החינוך הכללי, ולהתקבל בברכה בקרב הכוחות החברתיים החדשים. הגיע הזמן אפוא לרכז מאמץ מחשבתי ומעשי בתחום של ארגון הידע הבית ספרי, ובאפשרויות השונות להחליפו בארגון טוב יותר. כל עוד הדבר אינו מתרחש, אנו נידונים לחיות עוד זמן רב בתקופת הדמדומים החינוכית שכה מאפיינת את בית הספר בימינו.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?