אסטרטגיות למידה – כלי חשוב ללמידה, אבל לא כל כך בשימוש

 
כל כך מרבים לדבר על חשיבותן של "אסטרטגיות הלמידה" עבור בעלי הפרעות
למידה (לקויות למידה והפרעות קשב), אבל מסתבר שבשטח הן לא תופסות
תאוצה מספקת והשימוש בהן הוא די מצומצם. כיצד אפשר להסביר זאת,
והאם ניתן לעשות משהו לשינוי המצב?
 
אסטרטגיות למידה הן דרכים יעילות להגיע להישגים טובים באופן עצמאי, תוך
השקעה סבירה של מאמץ
. אם נבחן כיצד אנשים בעלי הפרעות למידה מתמודדים
עם למידה, נראה שבדרך כלל למידתם איננה יעילה, כלומר ההשקעה עצומה
והתוצאות דלות יחסית. כמו כן, למידתם איננה מספיק עצמאית והם תלויים בגורמים
שונים שיסבירו להם, שיפשטו את החומר, שיקראו עבורם וכמו שאומרים "ילעסו
בשבילם את החומר".
 
אסטרטגיות הלמידה אמורות לטפל במצב זה ולאפשר לאנשים להוציא מהכוח אל
הפועל כישורים, תובנות וידע הקיים בתוכם, בשיטות יעילות יותר ותוך הישענות בעיקר
על עצמם ופחות על גורמים חיצוניים. "הפטנט" של האסטרטגיות שהן מארגנות את
חומרי הלמידה ואת תהליך הלמידה עצמו, מאפשרות לבדוק את התוצאות ולהפיק
מהן לקחים. הן מביאות לכך שהלומד יכול להשיג שליטה על תהליך הלמידה שלו
באופן מודע ומכוון.
 
כל זה טוב ויפה, אבל בשטח אנחנו רואים שזה לא ממש קורה. אנשים עם הפרעות
למידה לומדים בדרכים "שטחיות", המבוססות בעיקר על שינון קצר מועד, שלאחריו
חומר הלימודים נשכח ואיננו נוסף למאגר הידע ארוך הטווח. במשך שעות אינספור
הם מעמיסים מידע בלתי מאורגן על הזיכרון, אולם מידע זה איננו הופך לתובנות
מעמיקות או לידע מקושר ומובנה. למידה כזאת לא מפתחת את החשיבה ולא
מרחיבה את העושר הפנימי וגם לא מביאה להישגים ברמה גבוהה.
 
השאלה הנובעת מכאן היא: מדוע? מדוע כל כך קשה להפוך את האסטרטגיות לכלי
שימושי יומיומי? אציע לכך שתי תשובות: ראשית, האסטרטגיות בנויות מרצף של
מהלכים מסודרים ומאורגנים, שלאנשים בעלי הפרעות למידה קשה לשמור עליהם.
לדוגמא, כדי לכתוב סיכום, צריך לקרוא באופן מושכל את החומר, לסמן את משפטי
המפתח בכל פסקה ולתמצת אותם במילים של הקורא. אחר כך, יש לשלב בין כל
הרעיונות ולבדוק את הרצף הלוגי שלהם. זה דורש שיטתיות וסדרתיות, קשב, יכולת
להבחין בין עיקר לטפל, כישורי הבעה ועוד. כל אלו עשויים להיות פגועים במידה זו
או אחרת אצל בעלי הפרעות הלמידה. שנית, המעבר משינון הטקסט, שהיא הדרך
המקובלת בקרב בעלי הפרעות הלמידה, לשימוש באסטרטגיות המחייבות עיבוד של
הטקסט, הוא די מפחיד וגם די מייגע. למי שאינו מאמין בעצמו מספיק, זה עלול
להיראות כמשימה שנועדה מראש לכישלון. 
 
לכן, דעתי היא שאסטרטגיות למידה לא יכולות להיות מיושמות בחלל ריק. תהליך
הרכישה של האסטרטגיות חייב להיות מלווה בתמיכה רגשית, בליווי של עמית או מלווה
שהולך עם הלומד לאורך כל הדרך, מחזק אותו בנקודות הקושי ומעודד אותו להמשיך
ולנסות. אחרי הכל, זהו מהפך מהותי של ההרגלים הישנים ואימוץ של הרגלים חדשים
ובלתי מוכרים. שינוי הוא דבר שמצריך אומץ וכוחות נפש. הניסיון להפוך את התהליך
הזה למשהו שמתבסס רק על למידה קוגניטיבית, מחבל בסיכויי ההצלחה ובסיכוי
להפוך את האסטרטגיות לכלי זמין לשימוש.
 
ולסיום, הצעתי היא שלא תוותרו בשום אופן על הכרות מעמיקה עם אסטרטגיות
הלמידה. אולם ההיכרות הזו צריכה לעשות באופן מקצועי, תוך ליווי מההיבט הרגשי
ותוך הבנה שמדובר בתהליך ממושך הדורש מאמץ, אך זהו תהליך שראוי להשקיע
בו כי התמורה בצידו גדולה ומשמעותית ביותר.
 
                                                              
 ד"ר נעמי וורמברנד
מנכ"ל עמותת קווים ומחשבות
מנהלת מכינת ניצני מהו"ת
סמינר הקיבוצים
תל אביב                  
מה דעתך?

    הנני יועצת בתיכון והייתי מעוניינת ללמוד אסטרטגיות למידה כדי שאוכל להעביר זאת לתלמידים.האם ניתן ללמוד אצלכם קורס כזה?מיכל

    פורסמה ב 15/11/2008 ע״י מיכל פרנקל

    יש לי ילד בכיתה ו' עם הפרעות קשב ריכוז ואכן מאוד קשה לו עם הכנת שעורי בית ומשימות לימודיות בכלל .99% מהמשימות שלו מלוות ע"י סטונטית שעוזרת לו ואנחנו ההורים.האם יש דרך כלשהו ללמד אותו אסטרטגיות למידה?תודה

    פורסמה ב 16/11/2008 ע״י עדינה כהן
    מה דעתך?