אסטרטגיות ליצירת סקרנות

מקור:
 
Using Instructional Design Strategies to Foster Curiosity, ERIC Clearinghouse on Information and Technology Syracuse NY, 2003 
 
 
אחת הבעיות שניצבות בפני מחנכים ומורים היא אותם לומדים שתחומי העניין ומידת העניין שלהם בשיעור הם ירודים ומידת העניין שלהם פוחתת משיעור לשיעור. לפיכך, יצירת סקרנות אצל לומדים היא אחת האתגרים החשובים שאיתם מתמודדים מורים ומרצים כיום. הסקירה מסכמת שורה של אסטרטגיות לטיפוח ויצירת סקרנות אצל לומדים בסביבות למידה רגילות ומתוקשבות. בין האסטרטגיות המוצעות ליצירת הסקרנות: העלאת שאלות מעוררות עניין בראשית השיעור, יצירת עימות קונספטואלי במהלך השיעור, יצירת אווירה של שאלות לאורך כל השיעור, הקצאת זמן נאותה וסבירה לתלמידים לחקור נושאים ולהתעמק בהם, הגדלת אפשרויות הבחירה בתכני הקורס, יצירת הפתעה בתכנון השיעור, תכנון סביר של הסוגיות המוצגות בפני הלומדים כלומר, להיזהר ממורכבות יתר בהצגת סוגיות שונות כחלק מהמאמצים ליצירת סקרנות.
מה דעתך?

    אני מסכימה שסקרנות אצל הלומדים מהווה אתגר חשוב ולכן אנחנו (הצוות החינוכי) צריכים לעורר את הסקרנות.

    פורסמה ב 24/02/2020 ע״י דינור

    לדעתי השיטות שנאמרו לעיל לפיתוח סקרנות אצל התלמידים אמורות להיות יעילות. יצא לי פעמים רבות לנקוט בדרכים אלו ובאמת נראה שזה עוזר לתלמידים לשמור על ערנות ועל רמת ריכוז גבוהה יותר ומעורר עניין. כמו כן הנקיטה באסטרטגיה שאילת שאלות, גורמת לחלק מהתלמידים להיות דרוכים יותר (חוששים שיפנו אליהם) וזה גם משפר הן את הריכוז והן את ההתעניינות.

    פורסמה ב 23/02/2020 ע״י גילת נקב

    בהחלט חשוב ליצור עניין וסקרנות בישעור בקרב התלמידים. זהו מרכיב מפתח להצלחת השיעור ולמעורבות של התלמידים בחומר הנלמד, לגיוס המוטיבציה ללמידה והפקת תוצרים.
    המורה, לאחר הכרות עם מאפייני הכיתה שלו, צריך לשלב בשיטות ההוראה שלו דרכים לגירויי סקרנותם של התלמידים, כדי שאלו יהיו שותפים פעילים בתהליך הלמידה, בעוד שהמורה יתווך או ינתב את התהליך ולא יהיה בהכרח המוביל שלו.

    פורסמה ב 17/02/2020 ע״י שרון פאר יניב
    מה דעתך?