אני חושבת שיש ביכולתי לערב את תלמידי – תפיסות של מורים על מעורבות תלמידים ואמונותיהם על תפקיד המורה

Van – Uden, J.M., Ritzen, H., & Pieters, J.M. (2013). "I think I can engage my students" - teachers' perceptions of student engagement and their beliefs about being a teacher, Teaching and Teacher Education, 32, 43-54.

מילות מפתח: מעורבות תלמידים בכיתה ובבית הספר, תפיסות מורים, תקשורת בין-אישית

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע ומסגרת מושגית

מעורבות (engagement) תלמידים בשיעור הוא נושא שנחקר קונצפטואלית ואמפירית לנוכח תרומותיו להסבר של התנהגויות תלמידים ושל תופעת הנשירה. המאמר מתמקד במעורבות של תלמידים מנקודות המבט של המורים ובתגובותיהם לכך.

למה הכוונה ב"מעורבות תלמידים"? – (1)מעורבות רגשית המשקפת תחושות שייכות של תלמידים לבית הספר, (2) מעורבות התנהגותית הכוללת השתתפות תלמידים בחיי בית-הספר (Anderson et al., 2004, Archambault et al., 2009), ו-(3) מעורבות קוגניטיבית הקשורה למבנים של הנעה כמו הכוונה עצמית, התכוונות למטרה והנעה אינטרינסית (Appleton et al., 2008), וכן לידע מטה-קוגניטיבי תלוי גיל ויכולת (Fredricks et al., 2004), (4) זהו מרכיב שאין לגביו הסכמה והוא מתבטא במושגים שונים: תרומת התלמידים למהלך ההוראה (agency) Reeve& Tseng) 2011 ), מעורבות מטה-קוגניטיבית (Mitchell & Carbone, 2011) או מעורבות אקדמית (Reschly & Christenson, 2006. המחקר מתמקד במעורבות רגשית ובמעורבות התנהגותית, שבפועל אינן מנותקות זו מזו. השאלה: לנוכח העובדה שיש למורים השפעה מוכחת על השיגי תלמידים, האם יש להם השפעה גם על מידת המעורבות של תלמידים ועל שיעורה? כיצד תופסים זאת המוריםHarris, 2011)?

כישורי מורים – תחום הידע והכישורים הנדרשים למורים הם בתחום הדעת - תכנים ומטרות, בתחום הפדגוגיה – התפתחות לומדים והוראה ובתחום הדידקטיקה – כיצד להציג חומרים ושיעורים (.(Bransford et al., 2005 מושג ידע התוכן הפדגוגי (Shulman, 1986) יוצר אינטגרציה של תחומי הידע הללו. החוקרים כאן מעוניינים לראות כיצד מדרגים מורים את חשיבות שלושה סוגי ידע אלה בהתייחס למעורבות התלמידים.

כישורי תקשורת בין אישית של מורים – כישורי תקשורת, העומדים במרכז המחקר הזה, מתוארים לעתים כחלק מסביבת הלמידה או כמרכיב מרכזי בניהול כיתה (Cadima et al., 2010). דגם ההתנהגויות בין-אישיות של מורה (Wubbels et al., 1985) שהחוקרים השתמשו בו כולל שני ממדים: מידת ההשפעה על רצף: כניעות (submission) - דומיננטיות, ומידת הקירבה (proximity) על רצף התנגדות - שיתוף פעולה. צירי הדגם יוצרים שמונה טיפוסי התנהגות אפשריים: דירקטיבי, אוטוריטטיבי, טולרנטי/אוטוריטטיבי, טולרנטי, לא בטוח/טולרנטי, לא בטוח/אגרסיבי, מדכא ומשרת (drudging) (Fraser & Walberg, 2005). מחקרים הראו השפעות חיוביות של טיפוסי התנהגויות מסוימים של מורים על תוצרי תלמידים (Den Brok et al., 2006,). ציפיות החוקרים הן שתימצא השפעה מסוג זה על מעורבות תלמידים.

מניעי מורים להתנהגות בכיתה – (א) מה מניע התנהגויות מורים? חוקרים הצביעו על שלושה סוגי מניעים: (1) אלטרואיסטי- רצון לתרום להתפתחות ילדים וצעירים ולחברה בכלל; (2) אינטרינסי - תשוקה ללמד וחיפוש אחר הזדמנויות לצמוח מקצועית; (3) אקסטרינסי – משכורת, בטחון תעסוקתי וסטאטוס. המניע הראשון נמצא במחקרים דומיננטי(Pop & Turner, 2009).

(ב) אמונות על מסוגלות עצמית- נמצא קשר בין תחושת מסוגלות עצמית של מורה לבין חדשנות חינוכית, פעילויות לימודיות הולמות, ניהול כיתה טוב ולקיחת אחריות על למידת תלמידים (Caprara et al., 2006), וכן בין הנעה והערכה עצמית של תלמידים, הישגים וגישות חיוביות יותר לבית הספר. נמצא גם כי מסוגלות עצמית מושפעת מניסיון בהוראה (Yeo et al., 2008).

שאלת המחקר והקשרו - באיזו מידה המניעים להיות מורים, החשיבות הנתפסת של כישורי מורים ותחושת המסוגלות העצמית ודעות המתייחסות לכישורים בין-אישיים של המורה קשורים לדרכים שבהן תופסים מורים מעורבות תלמידים במסגרות הנחקרות? המחקר נערך במסגרות חינוך טרום-מקצועי ומקצועי(vocational) בהולנד.

מה נמצא במחקר?

1) אמונות מורים ותפיסותיהם את מעורבות התלמידים:(א) נמצאו קשרים בין מניעים, גישות לכישורי מורה, מסוגלות עצמית נתפשת, דירוג של התנהגות בין- אישית לבין תפיסות של מעורבות למידים; (ב) במיוחד, דירוגים של התנהגויות בין אישיות, בממדי ההשפעה והקירבה, מסוגלות-עצמית נתפשת ודעות על כישורים דידקטיים ופדגוגיים תורמים לניבוי מעורבות תלמידים נתפשת; (ג) תקשורת בין אישית על שני ממדיה היא המבנה החשוב ביותר לניבוי מעורבות תלמידים נתפשת. מעורבות רגשית מושפעת מקירבה, מהיכולת הפדגוגית ומתחושת מסוגלות עצמית.

2) מידת ההשפעה של הרכיבים שהוצגו לעיל על תפיסות של מעורבות תלמידים:
הערה כללית: צריך לזכור שגורמים רבים אחרים עשויים/עלולים להשפיע על מעורבות תלמידים בכיתה ובבית הספר ובהם: אינטראקציות בין תלמידים בני אותו גיל, אינטראקציות בין עמיתים, אינטראקציות בין תלמידים לבין מורים אחרים, עמדות הורים כלפי בית-הספר. וברמות אחרות – אקלים בית הספר והיבטים ארגוניים כמו מערכת השעות ועוד. החוקרים לא יכלו לכן ליצור דגם על בסיס הממצאים אך מצאו קשר בין האמונות והתפיסות של המורים על עצמם ותפיסותיהם את מעורבות התלמידים.

(א) היכולת הפדגוגית של המורה - נמצא כי החשיבות של יכולת פדגוגית קשורה במיוחד לתפיסות של מעורבות רגשית של תלמידים בעוד שהחשיבות של יכולת דידקטית קשורה בעיקר לתפיסות של מעורבות התנהגותית. מורים מעידים על כך שהם משקיעים יותר ביכולות הפדגוגיות מאשר ביכולות הדידקטיות. ייתכן שמורים בחינוך מקצועי צריכים להשקיע במיוחד ביחסים חיוביים עם תלמידים שבמסגרות אלה זקוקים לתמיכה חברתית-רגשית כדי להתחיל ללמוד וביצירת סביבת למידה בטוחה.

(ב) מסוגלות עצמית – המסוגלות העצמית של המורים חשובה בניבוי של מעורבות לומדים נתפשת רגשית והתנהגותית. ההשפעה שנמצאה היא בלתי ישירה. מורים שחשים שליטה מדרגים את עצמם ברמה גבוה של תפישות מעורבות. הסבר אחר: מורים בעלי רמות גבוהות של מסוגלות עצמית מרוצים יותר מההוראה ולכן יש להם עמדות חיוביות יותר כלפי הלומדים דבר שהוא בעל השפעה חיובית על תפיסת המעורבות. מורים אלה גם מדווחים על רמות נמוכות יותר של מתח וגבוהות יותר של רווחה בעבודה (Martin et al., 2012).

(ג) מניעים – במחקר לא נמצא קשר בין מניעי המורים לבחירה בהוראה לבין מעורבות התלמידים הנתפשת, למרות ציפיות החוקרים למניעים אלטרואיסטיים דווקא בעבודה עם אוכלוסייה זו.

השתמעויות מעשיות לחינוך המקצועי

תפיסות מורים את ההתנהגויות הבין-אישיות שלהם, את תחושות המסוגלות העצמית וההבנות של חשיבות היכולות דידקטיות והפדגוגיות קשורות לתפישתם את מעורבות התלמידים. ניתן לבנות פרופיל של מורים התופסים את תלמידיהם כמעורבים. על בסיס זה ניתן לשוחח עם מורים בשאלות שונות ובהן: מהן הגישות שלהם ליכולות שונות? כיצד הם תופשים את ההתנהגות הבין-אישית שלהם ומהי תחושת המסוגלות העצמית שלהם? כיצד נראה להם הפרופיל זה של מורה מסוים עפ"י המחקר? האם יש מרכיבים המשפיעים על מעורבות תלמידים הניתנים לשיפור ע"י המורה? ועוד.

קשרי מורה-תלמיד חיוביים חשובים לרווחתם של המורים שכן גם למורים יש צרכי התייחסות פסיכולוגיים בסיסים. תפיסת תלמידים כמעורבים עשויה להוות בעבורם אישור לקשרים חיוביים שהם יצרו ולחיזוק תחושות של מסוגלות עצמית. מעורבות חשובה גם בהקשר של נשירה ולכן ראוי לעסוק בשיפור יחסי מורה - תלמיד ובחיזוק ההתנהגות הבין-אישית של המורה ויכולותיו הפדגוגיות בדגש על ההיבט האפקטיבי.

ראה גם :

יחסי מורה-תלמיד ומעורבות: המשגה, מדידה ושיפור של היכולת לקיים אינטראקציות כיתתיות

ביבליוגרפיה


Anderson, A.R., et al., (2004). Check & connect: The importance of relationships for promoting engagement with school, Journal of Psychology, 42(2), 95-113.
Appleton, J.J., et al., (2008). Student engagement with school: Critical conceptual and methodological issues of the construct, Psychology in the Schools, 45(5), 369-386.
Archambault, I., et al., (2009). Student engagement and its relationship with early high school dropout, Journal of Adolescence, 32(3), 651-670.
Bransford, J., et al., (2005). Introduction, in: L. Darling-Hammond & J. Bransford (Eds.), Preparing teachers for a changing world, San Francisco: Jossey-Bass, 1-39.
Cadima, J., et al., (2010). The quality of teacher – student interactions: Associations with 1st graders academic and behavioral outcomes, Journal of Psychology, 48(6), 457-482.
Caprara, G., et al., (2006). Teachers' self- efficacy beliefs as determinants of job satisfaction and students; academic achievement: A study at the school level, Journal of School Psychology, 44(6), 473-490.
Den Brok, P., et al., (2006). Multilevel issues in research using students perceptions of learning environments: The case of the questionnaire on teacher interaction Learning Environments Research, 9(3), 199-213.
Fraser, B.J., & Walberg, H.J. (2005). Research on teacher-student relationships and learning environments: Context, retrospect and prospect, International Journal of Educational Research, 43(1-2), 103-109.
Fredricks, J.A., et al., (2004). School engagement: Potential of the concept, state of evidence, Review of Educational Research, 74(1), 59-109.
Harris, L. (2011). Secondary teachers' conceptions of student engagement: Engagement in learning or schooling? Teaching and Teacher Education, 27(2), 376-386.
Martin, N.K., et al., (2012). Teacher efficacy in student engagement, instructional management, student stressors and burnout: A theoretical model using in-class variables to predict teachers' intent-to-leave, Teaching and Teacher Education, 28(4), 546-559.
Mitchell, I., & Carbone, A. (2011). A typology of task characteristics and their effects on student engagement, International Journal of Educational Research, 50(5-6), 257-270.
Pop, M.M., & Turner, J.E. (2009). To be or not to be…a teacher? Exploring levels of commitment to perceptions of teaching among students enrolled in a teacher education program, Teachers and Teaching, 15(6), 683-700.
Reschly, A.L., & Christenson, S.L. (2006). Predictions of drop out among students with mild disabilities: A case for the inclusion of student engagement variables, Remedial and Special Education, 27(5), 276-292.
Reeve, J., Tseng, C., (2011). Agency as a fourth aspect of students’ engagement during learning activities, Contemporary Educational Psychology, 36 (4), 257–267.
Shulman, L.S., (1986). Those who understand: Knowledge growth in teaching, Educational Researcher, 15(2), 4-14.
Wubbels, T., et al., (1985). Discipline problems of beginning teachers, interactional teacher behavior mapped out, PP at the AERA.
Yeo, L.S., et al., (2008). Teacher efficacy in the context of teaching low achieving students, Current Psychology, 27, 192-204.

מה דעתך?


Anderson, A.R., et al., (2004). Check & connect: The importance of relationships for promoting engagement with school, Journal of Psychology, 42(2), 95-113. Appleton, J.J., et al., (2008). Student engagement with school: Critical conceptual and methodological issues of the construct, Psychology in the Schools, 45(5), 369-386. Archambault, I., et al., (2009). Student engagement and its relationship with early high school dropout, Journal of Adolescence, 32(3), 651-670. Bransford, J., et al., (2005). Introduction, in: L. Darling-Hammond & J. Bransford (Eds.), Preparing teachers for a changing world, San Francisco: Jossey-Bass, 1-39. Cadima, J., et al., (2010). The quality of teacher – student interactions: Associations with 1st graders academic and behavioral outcomes, Journal of Psychology, 48(6), 457-482. Caprara, G., et al., (2006). Teachers’ self- efficacy beliefs as determinants of job satisfaction and students; academic achievement: A study at the school level, Journal of School Psychology, 44(6), 473-490. Den Brok, P., et al., (2006). Multilevel issues in research using students perceptions of learning environments: The case of the questionnaire on teacher interaction Learning Environments Research, 9(3), 199-213. Fraser, B.J., & Walberg, H.J. (2005). Research on teacher-student relationships and learning environments: Context, retrospect and prospect, International Journal of Educational Research, 43(1-2), 103-109. Fredricks, J.A., et al., (2004). School engagement: Potential of the concept, state of evidence, Review of Educational Research, 74(1), 59-109. Harris, L. (2011). Secondary teachers’ conceptions of student engagement: Engagement in learning or schooling? Teaching and Teacher Education, 27(2), 376-386. Martin, N.K., et al., (2012). Teacher efficacy in student engagement, instructional management, student stressors and burnout: A theoretical model using in-class variables to predict teachers’ intent-to-leave, Teaching and Teacher Education, 28(4), 546-559. Mitchell, I., & Carbone, A. (2011). A typology of task characteristics and their effects on student engagement, International Journal of Educational Research, 50(5-6), 257-270. Pop, M.M., & Turner, J.E. (2009). To be or not to be…a teacher? Exploring levels of commitment to perceptions of teaching among students enrolled in a teacher education program, Teachers and Teaching, 15(6), 683-700. Reschly, A.L., & Christenson, S.L. (2006). Predictions of drop out among students with mild disabilities: A case for the inclusion of student engagement variables, Remedial and Special Education, 27(5), 276-292. Reeve, J., Tseng, C., (2011). Agency as a fourth aspect of students’ engagement during learning activities, Contemporary Educational Psychology, 36 (4), 257–267. Shulman, L.S., (1986). Those who understand: Knowledge growth in teaching, Educational Researcher, 15(2), 4-14. Wubbels, T., et al., (1985). Discipline problems of beginning teachers, interactional teacher behavior mapped out, PP at the AERA. Yeo, L.S., et al., (2008). Teacher efficacy in the context of teaching low achieving students, Current Psychology, 27, 192-204.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?