איך מחנכים לטווח ארוך : כיצד לגייס עונשים וחיזוקים לפיתוח מוטיבציה פנימית

אלון נוימן , "איך מחנכים לטווח ארוך : כיצד לגייס עונשים וחיזוקים לפיתוח מוטיבציה פנימית " , הד החינוך, אפריל 2013 , כרך פ"ז , גליון מס' 05 , עמוד 120 .

כל מורה (והורה) מתלבט בדילמה זו: שימוש בחיזוקים ובעונשים משפיע מידית על התנהגותם של ילדים. זה טוב, אך זוהי השפעה לטווח קצר בלבד, והיא באה על חשבון ההשפעה לטווח רחוק – וזה רע. מה עושים?

יתרונות וחסרונות של השימוש בחיזוקים ובעונשים
שימוש בחיזוקים ובעונשים הוא חלק מהותי ובסיסי בעבודה החינוכית. לשימוש נבון כזה ישנם כמה יתרונות. למשל, החיזוק והענישה מסייעים למורה להשפיע על התנהגות התלמידים, להגדיר הישגים ולסמן קווים אדומים. כמו כן היכולת לחזק ולהעניש מבססת את סמכותם של המורים ואת תחושת העוצמה שלהם – החיוניות לעבודה החינוכית.

אולם בחיזוקים ובעונשים טמונים גם חסרונות ידועים. למשל, העונש פוגע ביחסים בין מורים לתלמידים – התלמידים חוששים וכועסים; העונש מלמד את התלמידים להימנע מפעולות מסוימות, אך לא מציע להם חלופות; העונש מלמד את התלמידים להימנע גם מהתנהגויות חיוביות. למשל, אם מורה מעניש תלמיד שהתפרץ והשיב ללא רשות, התלמיד עלול להימנע מהשתתפות בשיעורים; העונש מלמד את התלמידים את שפת הכוח, והם ישתמשו בה כלפי המורים; העונש אינו מביא להכללה, אלא מלמד את התלמידים להימנע מהתנהגות בהקשר מסוים – למשל לא להכות תחת עיניה הפקוחות של המורה.

בשל החסרונות האלה, הגישה ההתנהגותית מצדדת בביסוס התהליך החינוכי בעיקר על חיזוקים חיוביים. אך גם חיזוקים חיוביים כרוכים בחסרונות, והם דומים לאלה של העונשים. למשל, גם חיזוקים חיוביים מלמדים את התלמידים שסמכותו של המורה נובעת מכוחו ולא מתכונותיו, ידיעותיו וכדומה.

לסיכום עניין זה, לחיזוקים ולעונשים יש השפעה על ההתנהגות, אך ההשפעה קצרת טווח – כל עוד המורה יכול לפקח ישירות על התנהגות התלמיד.

השפעה לטווח ארוך
מטרת החינוך היא להשפיע לטווח ארוך, כדי שערכים שהילד הפנים ינחו את התנהגותו ללא צורך בפיקוח חיצוני. כדי שאדם יפנים ערכים וינהג כראוי ללא פיקוח חיצוני, עליו לפתח מנגנון פנימי של הכוונה עצמית ומוטיבציה פנימית. לבן אדם יש פוטנציאל למוטיבציה פנימית, אך היא זקוקה לתנאים מיוחדים כדי להתממש. התנאי העיקרי הוא אוטונומיה לבחור בפעילות מסוימת על בסיס הערכה אותנטית שלה. מורים המבקשים להשפיע לטווח ארוך – ואיזה מורה אינו מבקש זאת? – צריכים ליצור את התנאים הללו. כיצד?
הדרך הטובה ביותר היא לגייס את החיזוקים והעונשים לטובת פיתוח מוטיבציה פנימית, אך כזכור חיזוקים ועונשים עלולים להפריע להתפתחותה של מוטיבציה פנימית. כאשר אדם מקבל חיזוק עקבי על פעולה מסוימת – למשל, פרס על כל ציור שצייר – הוא לומד לעשותה כדי לקבל פרס. אם לפני החיזוק הוא ביצע את הפעולה מתוך מוטיבציה פנימית, הרי שלאחר קבלת החיזוק הרציף הוא יבצע אותה מתוך מוטיבציה חיצונית.

לפיכך הדרך לתת חיזוק תומך מוטיבציה פנימית היא לתת אותו מדי פעם, באופן שאינו ידוע מראש, ללא קריטריונים קבועים, ועל מאמץ מיוחד; כך, לא יהיה אפשר לנבא שעשיית פעולה מסוימת תגרור חיזוק. חיזוק כזה מעביר לתלמיד מסר שהמורה רואה אותו ומוקירה את מאמציו. היעדר ודאות בקבלת החיזוק והיעדר קריטריון מוגדר למתן חיזוק מאפשרים לכל תלמיד לבחור התנהגות שהוא מעריך – לפעול מתוך מוטיבציה פנימית.

לעומת זאת עונש תומך מוטיבציה פנימית עובד הפוך. כאשר ענישה היא חסרת קריטריונים מוגדרים, המוענש נוטה להאשים את המעניש בשרירות לב ובאפליה. האשמה כזאת מכבידה על היחסים בין המורה לתלמיד; התלמיד רואה בעצמו קורבן ואינו יכול להפנים ערכים ולעצב הכוונה עצמית.

לפיכך עונש תומך מוטיבציה פנימית הוא תגובה ידועה מראש לפי תקנון ידוע ומוכר. ענישה מסוג זה היא אכיפה של כללים קיימים החיוניים לשמירה על המסגרת. המסגרת נחוצה במיוחד כאשר נותנים לילדים אוטונומיה לבחור, שכן בלעדיה תשרור אנרכיה שלא תאפשר בחירה. אכיפה עקבית של כללים הופכת את הענישה לתוצאה טבעית של התנהגות לא ראויה. כך, התלמיד יכול לקבל ביתר קלות את אחריותו וכעסו פוחת. הקפדה על כללי המסגרת מחזקת את סמכותם החינוכית של המורים – היא מראה שהם עקביים ורצינים. ענישה שהיא אכיפה של כללים ידועים ומובָנים משפרת את רמת המשמעת ותומכת בהתהוותה של מוטיבציה פנימית.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?