פורטל תוכן להוראה ולהכשרת מורים

מטרת מחקר זה הייתה לאפיין את בחירותיהם של מורים בכיתות ד'–ו' (תלמידים בגילים 10–12) ביחס לבחירת חומרי הוראה ולמידה לחינוך לתכנות. לצורך איסוף תובנות נערכו ראיונות חצי־מובנים עם 14 מורים מנוסים לתכנות בכיתות ד'–ו'. הממצאים מדגישים את חשיבותם של שלושה גורמים מרכזיים בבחירת סביבת למידה: מאפייני סביבת הלמידה לתכנות, הכשרתו של המורה עצמו ותכנית הלימודים

בעידן שבו אמצעי התקשורת, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ואלגוריתמים קובעים מה נחשוב, נרגיש ונדע, אוריינות תקשורת ומידע אינה מותרות אלא אחד מכישורי החיים החיוניים. אבל כיצד יש "ללמד תקשורת" בבית הספר? והאם מערכת החינוך מסוגלת, או מוכנה, לפתח אוריינות מדיה בקרב תלמידיה ומוריה? הספר הוא מחקר היסטורי וחברתי ראשון מסוגו, הסוקר למעלה משבעים שנה של התמודדות מערכת החינוך בישראל עם האתגרים שמציבות טכנולוגיות התקשורת. דרך ניתוח מעמיק של תוכניות לימוד, מדיניות חינוכית ותפיסות פדגוגיות ואידאולוגיות נחשפת תמונה מורכבת של תחום שהבטיח אוטונומיה למורים וחדשנות פדגוגית, אך נתקל שוב ושוב במכשולים פוליטיים ומבניים.

חוקרים הצביעו על כך שקיים מספר רב של תלמידי תיכון וסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה שלא הגיעו לרמה של חשיבה פורמלית. מחקר רחב־היקף, שנערך על מדגם מייצג של 10,000 תלמידים בגילים 16-10, הראה כי השיעור הגבוה ביותר של נבדקים שהגיעו לרמה מפותחת של חשיבה מדעית פורמלית עמד על 20% בלבד. הנתונים הראו גם כי רוב התלמידים השלימו את התפתחותם בגיל 14.5 שנים. נמצא כי רק שליש מאוכלוסיית ארצות הברית בגילים 13–15 מגיעים לרמה האופרציונלית־פורמלית של חשיבה