אסטרטגיות יעילות לשימור הקשב והריכוז של הסטודנטים במהלך הרצאות הנשענות על מצגת

Hoekstra, J. (2025). Effective Strategies for Sustaining Student Attention during PowerPoint Lectures. Faculty Focus: Higher Ed Teaching & Learning, article 02032025

עיקרי הדברים:

• כדי לשפר הרצאה הנשענת על מצגת רצוי לצמצם פסקאות גדושות או גרפים מסובכים, להדגיש פרטים חשובים ולהימנע מהקראה ישירות מהמצגת
• כמו כן, רצוי להציג מקרה בוחן או דוגמה קונקרטית, לשלב חומרים חזותיים ולסיים עם מסר עוצמתי ומהדהד
• אם המצגת ארוכה במיוחד, חשוב לקחת הפסקות יזומות בהן הסטודנטים רשאים להביע מחשבות, להעלות תהיות, לשאול שאלות ולהחליף רשמים
• כדי לשמור את הסטודנטים דרוכים, קשובים ומעורבים לאורך הקורס, פנו אליהם באופן רנדומלי ואקראי ובקשו מהם להשיב ולהגיב על החומר הנלמד

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא אסטרטגיות הוראה

 ישנן הרבה דרכים לערוך, למקצע ולשפר הרצאות אשר מבוססות על מצגות פאואר-פוינט ולסייע לשומעים לעבד את המידע ולהבינו. לדוגמה, צמצום פסקאות גדושות או גרפים מסובכים, הדגשת הפרטים החשובים, הימנעות מהקראה ישירות מהמצגת, הצגת מקרה בוחן או דוגמה קונקרטית, שילוב חומרים חזותיים וסיום עם מסר עוצמתי (Keller et al., 2024). בעידן של עומס מידע, אחת המטרות המרכזיות של המרצה היא להצליח ללכוד את תשומת הלב של השומעים מהרגע הראשון ולאורך השיעור. על רקע זה, ג'ייקוב הוקסטרה, חוקר אסטרטגיות הוראה ויזמות, מסביר ומדגים כיצד אפשר להשיג את תשומת הלב של הסטודנטים ולשמר רמה גבוהה של קשב וריכוז גם בעידן הנוכחי.

הן עבור המרצה והן מבחינת הסטודנטים עצמם, לא קל לשמר לאורך זמן את הקשב והמיקוד בשיעור ולמנוע הסחות-דעת. כיום, מרצים רבים תוהים האם ראוי לזנוח את מצגת ה-Power-Point ולדבוק בדיבור ישיר בלבד. אותם מרצים חוששים, בעיקר בהרצאות מקוונות, אך לא רק, לאבד את השומעים ברגע שהמצגת עולה, ונוצרת דיס-הרמוניה של חלוקת קשב.

הובילו דיונים בקבוצות קטנות

דיונים בקבוצות קטנות יכולים לעזור לשמר את רמות הקשב, הריכוז והמעורבות. הדיון, בפני עצמו, הוא כלי פדגוגי חשוב שעוזר ללומדים להבין ולהסביר מושגים, לחתור ללמידה מעמיקה ולהגיע לתובנות. לכן, אם המצגת ארוכה במיוחד, חשוב לקחת הפסקות יזומות בהן הסטודנטים רשאים להביע מחשבות, להעלות תהיות, לשאול שאלות ולהחליף רשמים זה עם זה. במקרה כזה, אפשר לשלב שאלות מנחות כחלק אינטגרלי במצגת.

כאשר מתפתח דיון כיתתי ברמה אקדמית-אינטלקטואלית של תואר ראשון או תעודת הוראה, צפויים הסטודנטים להיחשף לגישות ולנקודות מבט חדשות ולעיתים אף ללבן אי-בהירויות. שכן, הרבה פעמים כאשר המרצה מדבר, הוא מכיר את החומר היטב, נוטה למשלב אקדמי גבוה ומדבר גבוהה-גבוהה. ואילו, כאשר סטודנט מסביר לחברו במישור הא-פורמלי, בשפה שלו ומתוך מילון המושגים הסטודנטיאלי, הדברים עתידים להיות מובנים יותר. הדיון גם משמש כהרפיה קלה למוח וכאתנתחא תודעתית, אשר בטווח הארוך משפרת את הקשב והריכוז.

שלבו סקרים קצרים במהלך ההרצאה

שילוב של סקרים קצרים, ככלי פדגוגי, במהלך הרצאה הנשענת על מצגת הינו רעיון מקורי ומרענן. הסקרים מסייעים לשבירת השגרה, לקטיעת הדברים המונוטוניים, לחידוש השקופיות מבחינה סגנונית ולבחינת הידע שצברו, או לא צברו, הסטודנטים. סקרים הם דרך נוספת לגוון את מהלך השיעור, לייצר הפסקה יזומה ולעזור למקד מחדש את הקשב. את הסקרים אפשר לעשות בהצבעה או לשלוח למחשבים או לטלפונים החכמים של הסטודנטים דרך הקבוצה הכיתתית. אם אין קבוצה כזו, אפשר בקלות לפתוח אחת באמצעות אפליקציות פייסבוק, ווטסאפ או Poll Everywhere.

הסקרים מאפשרים למרצים, וגם למורים, לשמוע את קולם של התלמידים, לגרום להם להרגיש כחלק אינטגרלי מהשיעור ושקולם נשמע, להעריך בזמן אמת את התקדמותם ולהבין אילו תיקונים דרושים או חזרות על החומר. את הסקר נסו לעצב בצורה חווייתית. לדוגמה, במקום לדרג בסולם ליקרט של 5-1, השתמשו בדרגות של סמיילי מאושר, סמיילי מחייך, סמיילי רגיל, סמיילי עצוב וסמיילי בוכה. כמו כן, אפשר להמיר את הסקר בחידון Kahoot!, להשתמש בסקרים אנונימיים לאיסוף חוות דעת או להעניק נקודות על תשובות נכונות.

פנו לסטודנטים באופן אקראי

הכינו פתקים עם שמות של כלל הסטודנטים או הזינו את שמות התלמידים לאתר Wheel of Names והגרילו את המשתתפים שיצטרכו להשיב ולהגיב על התשובות באופן אקראי. זוהי אחת הדרכים הבדוקות והמומלצות להשאיר את כל הסטודנטים דרוכים, קשובים ומעורבים (Sumeracki, 2024). לא חייבים להתקיל אותם בשאלות קשות, להביך או לבייש אותם ולגרום להם לחוש תחת משפט או חקירה. אלא, רצוי לדרוש לבקש תשובות באופן רנדומלי, אבל לוודא כי מדובר בשאלות נוחות, ענייניות ופתוחות ואף להרשות להם לשאול שאלות בעצמם או להתייעץ עם חבריהם במקרה הצורך. המטרה המרכזית של השאלות המנחות הללו אינה לבדוק או לבחון את הסטודנטים. אלא, לעודד פיתוח של מיומנויות חשיבה, שיח קולגיאלי והידברות אקדמית.

חלוקה מותאמת של שיעורים והרצאות

האסטרטגיות שהוצגו לעיל יכולות לעזור למרצים לחלק את השיעור למשכים או לפרקים. החלוקה הזו צפויה לסייע לניהול אפקטיבי של השיעור מבחינה קוגניטיבית, מנטלית, אקדמית, אדמיניסטרטיבית וניהולית, הן עבור הסטודנטים והן עבור המרצה (Felder & Brent, 2019). לא צריך להפתיע את הסטודנטים, אפשר וגם רצוי להבהיר להם בתחילת השיעור שנפנה אליהם באופן אקראי, נציג סקרים ושאלונים או נעודד שיח פתוח. האסטרטגיות האלו לא חייבות להיות מדודות על הדקה, ואם השיעור מתקדם בצורה מיטבית בלעדיהן, לא צריך לדחוף אותן בכוח. אבל, הן בהחלט יכולות לשמש כעוגנים פדגוגיים חשובים עבור המרצה.

הסתכלות אקדמית-יישומית

ככלל אצבע, מומלץ ליישם כל אסטרטגיה מדי 10 או 15 דקות, להגיע עם מצגת מוכנה מראש, אותה המרצה מכיר בעיניים עצומות ולעולם לא להקריא מהמצגת (ובשל כך לאבד קשר עין עם הסטודנטים). המרצים הטובים ביותר משתמשים במצגת כראשי פרקים, ולא כפסקאות גדושות הלקוחות ממסמך וורד.

לסיכום, על אף שהוכח כי טווח הקשב והריכוז של הסטודנטים ירד משמעותית בעשורים האחרונים, מרצים רבים אינם טורחים לשנות, להתאים ולשדרג את שיטות וטכניקות ההוראה שלהם. אבל, לומדי דור ההווה מאופיינים בסגנון מסוים מאוד של קשב וריכוז, והמרצים צריכים להכיר בכך, להתארגן לכך ולבצע התאמות. ככל שהטכנולוגיה ממשיכה להשתכלל והרשתות החברתיות הופכות לפלטפורמה תקשורתית מסורתית בפני עצמה, אינספור כלים דיגיטליים עומדים לרשותם של הסטודנטים ומסייעים להם בדרכם האקדמית והמקצועית. תפקידם של המרצים כעת הוא להכיר את הכלים העומדים לרשות הסטודנטים, לעמוד בקצב ולתור אחר אסטרטגיות הוראה חדשניות שמטרתן היא לשמר את כושר הקשב והריכוז של דור הלומדים הנוכחי.

רשימת המקורות

Felder, Richard M., & Rebecca Brent. (2019). Teaching and Learning STEM: A Practical Guide. Jossey-Bass Publications

Keller, Arielle S., Ido Davidesco, and Kimberly D. (2024). Tanner. Attention matters: How orchestrating attention may relate to classroom learning. CBE—Life Sciences Education, 19, 3, 5-19

Sumeracki, M. (2024). Is asking questions in class enough? An exploration of covert retrieval practice. The Learning Scientists, 22, 1-18