אסטרטגיות קלילות לניהול כיתה עם השפעה גדולה
Kitchel, P. & Weinberg, A. (2023). Subtle classroom management strategies that can have a big impact. Kappa Delta Pi, article 03072023
את המאמר הזה נפתח בשאלה נפוצה במיוחד שמעסיקה אנשי הוראה: מה ההבדל בין הטלת משמעת לבין ניהול כיתה? הטלת משמעת מוגדרת כתהליך תגובתי-אקטיבי שמטרתו פתרון של בעיות קיימות ושל התנהגויות לא ראויות שהתרחשו. לעומת זאת, ניהול כיתה מתמקד בקידום התנהגויות ראויות וקבלת אחריות מצד התלמידים באופן מודע מראש ופרו-אקטיבי. מורים מנוסים יודעים שניהול כיתה מוקפד ומתוכנן היטב יכול לעשות את ההבדל בין יום למידה שגרתי לבין כאוס כיתתי. על רקע זה, אמי ויינברג, מורה ותיקה, חוקרת תוכניות לימוד ומנחת סדנאות פיתוח מקצועי מציגה שלוש אסטרטגיות פשוטות לניהול כיתה מיטבי.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא ניהול כיתה
לאפשר לתלמידים לדבר
מורים מבזבזים זמן יקר וממושך בהשתקת תלמידים. אבל, בני אדם בכלל, וילדים ביתר-שאת, צריכים ורוצים לדבר וכיתה צריכה להוות מקום פלורליסטי בו מוחלפים רשמים ומתקיימת למידת עמיתים. לכן, האתגר הפדגוגי האמיתי צריך להיות ללמד את הילדים לארגן את המחשבות לפני שהם מדברים, להאזין בקשב לתגובת האחר ולנסח את עצמם בבהירות ובתבונה.
דוגמה: אם יחידת הלימוד עוסקת בנושא היסטורי מסוים, דוגמת מפעל ההעפלה, רצוי תחילה לבקש מהתלמידים לכתוב את כל מה שהם יודעים בנושא במחברת, לשתף את הכיתה בפרטים הידועים להם, לדון בהשלכות של הנושא ובאמצעות כך לעורר עניין מקדים. ככל שיחידת הלימוד תתקדם, ייבחנו התלמידים, ברטרוספקטיבה לאחור, את מה שידעו על הנושא בטרם התחיל השיעור, ויעריכו את המידע שצברו.
לפתח שגרת פתיחה וסיום
רצוי מאוד לתכנן את מהלכי השיעור מבחינה פדגוגית, ארגונית ופרקטית, ובכלל זה גם את הפתיחה והסיום. לאורך היום, התלמידים עוברים מספר פעמים מכיתה לכיתה ומנושא לנושא, סוחבים ציוד, מתבלבלים בקומה ושוכחים פריטים. לכן, יש לסייע להם להיכנס לשיעור בצורה חלקה ומהירה ולהדגיש את החשיבות של המבנה והסדר. על רקע זה, חשוב שהתלמידים ידעו שהשיעור נפתח ונסגר על פי נהלים פדגוגיים ואדמיניסטרטיביים ידועים מראש:
- לתיקים ולקופסאות האוכל יש פינה מיועדת בכיתה;
- בימים גשומים, את המטריות, הז'קטים והמעילים מניחים בדלי בפינה או בקולב ייעודי;
- תלמידי הכיתה יושבים לפי מקומות קבועים שהוגדרו מראש;
- שתי הדקות הראשונות של השיעור מוקדשות לחידוד עפרונות, הוצאת החומר מהתיק וארגון השולחן והציוד;
- אריזת החפצים נעשית אך ורק לאחר הצלצול, מלבד תלמידים שאוספים אחים קטנים או ממהרים להסעות.
ברגע שהתלמידים נכנסים לשיעור ממוקדי-מטרה וללא שאלות מיותרות, יקטן משמעותית הפרץ שלהם לפטפט או להתעסק בדברים אחרים.
לחשוב מראש על תנועות המורה והתקדמות השיעור
יש מורים שלאורך 45 הדקות של השיעור, או אפילו יום הלימודים כולו, עומדים או יושבים מאחורי השולחן ומדברים. אבל, רצוי לגשת לתלמידים הנכנסים לכיתה ולברך אותם בחום, להסתובב בין השולחנות ולבחון מקרוב את קצב ההתקדמות ואיכות הכתיבה, הקריאה והדיבור של התלמידים. על המורה להימנע מסטטיות ומונוטוניות ולחזות מראש את הכוריאוגרפיה של תזוזותיו בכיתה. עליו לוודא מראש שהכיתה מסודרת, שאין חפצים שחוסמים את הדרך (כמו חוטי חשמל, כבלי הארכה או תיקים זרוקים) ושכל התלמידים יכולים לראות ולשמוע את המורה, אפילו מהפינות. בנוסף, אם יש וידיאו שהמורה רוצה להקרין, אבל לוקח לו הרבה זמן לעלות בשל בעיות טכניות כאלו או אחרות, עדיף פשוט לוותר. זמן הוא מצרך יקר ולתלמידים של היום לא חסר זמן מסך.

