דוח על מצב המחקר במדעי הרוח והחברה

Boghossian, P. et al. (2026). Report on the state of scholarship in the humanities and the humanistic social sciences, Report issued at the request of the Chancellor of Vanderbilt University and the Chancellor of Washington University

עיקרי הדברים:

• דוח ונדרבילט טוען כי בחלקים מן האקדמיה האמריקאית קידום אידיאולוגיית הצדק החברתי דוחק את חיפוש האמת ומעוות את אמות המידה המחקריות
• ההומוגניות הפוליטית בקרב חוקרים במדעי הרוח והחברה יוצרת אקלים שבו דעות חורגות מושתקות, ביקורת נענשת וקשה לזהות ולתקן הטיות וטעויות
• הפוליטיזציה מתבטאת בהעדפת נושאים ותוצאות רצויות מראש, במחקר מגמתי, בירידה בקפדנות המדעית ובשימוש בז׳רגון עמום המסווה חולשות מחקריות
• המחברים אינם מתנגדים לאקטיביזם של אנשי אקדמיה או למחקר ביקורתי על הקאנון ועל קבוצות מודרות, אלא להכפפת המחקר למסקנות אידיאולוגיות שנקבעו מראש
• הדוח מדגים את הבעיה באמצעות מחקרים על הבדלים בין המינים, ציד בחברות ציידים־לקטים ומגדר, שבהם לטענתו ממצאים לא רצויים הודחקו ועמדות חולקות נחסמו
• בחלק מן התחומים נוצר אקלים אינטלקטואלי רעיל, עד כדי הדרה, הכפשה וחרמות של חוקרים בעלי דעות לא מקובלות
• כתוצאה מכך, חוקרים חוששים להעלות שאלות, לערער על הנחות מקובלות או להביע עמדה לא פופולרית
• כך נוצרה פגיעה בחופש המחלוקת, באיכות המחקר, ביכולת האקדמיה לתקן את עצמה ובאמון הציבור במוסדות האקדמיים

דוח ונדרבילט מאשר האשמות שהוטחו באקדמיה האמריקאית, לפיהן מחקרים נשפטים על סמך התאמתם למגבלות שמאל פרוגרסיבי שנקבעו מראש. לטענת המחברים, קידום מה שנקרא "צדק חברתי" הפך למטרה המחליפה או המכפיפה את חיפוש האמת. זוהי פוליטיזציה של אמות המידה המחקריות.

לדוח המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא פוליטיקה בחינוך

באנתרופולוגיה, למשל, נצפתה הידרדרות נרחבת באמות המידה המחקריות, שמקורה בדחייה מקיפה של אידיאל האובייקטיביות, בצירוף אקלים אינטלקטואלי רעיל שבו התנגדות סבירה בנושאים טעונים מבחינה פוליטית מושתקת ונענשת דרך קבע.

אף שמקובל לדבר על פגיעה בחופש האקדמי מצד הממשל האמריקאי, מחברי הדוח זיהו פגיעה כזו גם משמאל, מצד קרנות פרטיות גדולות שמעדיפות מה שהן מכנות "צדק חברתי" על פני מחקר והוראה באופן ששינה את מדיניות המענקים שלהן. 

מחברי הדוח מצביעים על העדפת נושאים מסוימים מטעמים פוליטיים, הידרדרות בקפדנות האקדמית, מחקר מגמתי ומוטה, שימוש מופרז בז'רגון מעורפל ובניסוחים עמומים שמסווים חוסר מדעיות.

התוצאה היא דיכוי של מחלוקת סבירה, השתקה או הענשה של דעות פוליטיות חורגות, אקלים אינטלקטואלי רעיל, פגיעה ביכולת להעביר ביקורת ולתקן טעויות ואובדן אמון הציבור באמינות, ביושרה ובתרומה של האקדמיה.

ההטיה הליברלית בקרב המרצים עשויה למלא תפקיד עקיף בערעור התמיכה הציבורית באוניברסיטאות, וגם בהרחקת סטודנטים פוטנציאליים מן ההשתתפות באקדמיה, בעיקר של אנשים שמרגישים מנוכרים מבחינה תרבותית ופוליטית לגישת רבים מהמרצים.

אקטיביזם פוליטי

עם זאת, מחברי הדוח מעודדים אקטיביזם פוליטי מצד אנשי אקדמיה, וסבורים שהוא יכול לעלות בקנה אחד עם מחקר מצוין. הם גם בטוחים בחשיבותם ובתרומתם של מדעי הרוח והחברה – שם נמצאו מרבית הבעיות שהצביעו עליהם. לדבריהם, התחומים ההומניסטיים והאקדמיה שבתוכה הם פועלים ראויים לתמיכתם של אנשים מכל קשת המחלוקת הסבירה בענייני פוליטיקה ומדיניות. הם ראויים לכך משום שאין מטרתם לתמוך בעמדה פוליטית מסוימת.

מחברי הדוח סבורים שמחקר אקדמי דווקא יכול לעלות בקנה אחד עם אקטיביזם פוליטי ומעלים על נס את חשיבות החופש האקדמי – כולל חופש מפני התערבות ממשלתית חיצונית. ואולם חופש אקדמי אין פירושו חופש מביקורת ובוודאי שלא השתקה או ענישה של חוקרים שאינם מתיישרים עם הקונצנזוס הפרוגרסיבי שנוצר במחלקות רבות.

גם תחומים שנועדו לקדם מטרות חברתיות מהותיות ולא רק ידע, כגון סוציולוגיה, פועלים באופן מיטבי כאשר הם מחויבים לתיאור מדויק ומבוסס היטב של נושא מחקרם – ואינם מניחים לאידיאולוגיה להטות או להשתיק ממצאים.

חוקרי במדעי הרוח והחברה ליברלים או פרוגרסיביים במידה ניכרת יותר מן הציבור הכללי. זו לא חייבת להיות בעיה, אבל הומוגניות פוליטית בקרב הסגל עשויה להקשות על זיהוי הבעיה ולכן גם על תיקונה. ואכן, יש בעיה: מחויבויות פוליטיות מעוותות את המחקר.

הבעיה איננה ששיקולים פוליטיים הרחיבו את מוקד המחקר, הרחק מן הקאנון המערבי ומנושאים מרכזיים אחרים מבחינה היסטורית, לעבר עיסוק בחייהם וביצירתם של בני קבוצות מודרות כגון נשים ובני מיעוטים גזעיים. הבעיה איננה שמחקר הקאנון הוא לעיתים קרובות ביקורתי, ושואף לחשוף או לתקן את הנחות היסוד של המחקר הקודם ואת הסדרים החברתיים הרחבים יותר שהקאנון והמחקר הקודם משקפים. הבעיה היא אקלים אינטלקטואלי שבו כל יחס אוהד לקאנון מקודד אוטומטית כריאקציוני, כזה שמשרת רק את האינטרסים של המעמד השליט: גברים לבנים סטרייטים. הבעיה היא התעלמות מערכים אסתטיים, רוחניים ואחרים – והתרכזות בלעדית בפוליטיקה אופוזיציונית.

כאשר אנו קוראים מחקר מלפני מאה שנה, נקודות העיוורון שלו גלויות לעינינו. יהיה מפתיע אם המחקר של זמננו לא יהיה מעוות באופן דומה בדרכים שאינן גלויות לנו כעת; לכן יש ערך בשמירה על עמדה ביקורתית הערה לאפשרות זו.

הבדלים בין גברים לנשים

צורת העיוות הישירה ביותר נוצרת כאשר המחקר מוגבל כך שלא יניב תוצאות שכבר נקבעו מראש כבלתי רצויות בעיני מיזם פוליטי או חברתי. אם חוקרים המחויבים לצדק חברתי סבורים שאפשר לקדם את מטרתם רק אם יימצא, למשל, שאין הבדלים התנהגותיים בין גברים לנשים שמקורם בביולוגיה, הם יהיו נתונים ללחץ עצום מצד מחויבויותיהם שלהם ומצד עמיתיהם שלא למצוא הבדלים כאלה. או שהמחקר לא ייעשה כלל, או שאם ייעשה והתוצאות ייראו רעות מבחינה פוליטית או אידיאולוגית, הממצא יודחק או שהראיות יפורשו מחדש באופן שיטשטש אותו.

כך לדוגמה, מחקר שדווח עליו בהרחבה בשנת 2023, ושביקש לערער את ההסכמה המחקרית הרחבה שלפיה כמעט כל הציד בחברות ציידים־לקטים נעשה בידי גברים, טען כי במסד נתונים רחב נשים צדו ב-79% מן החברות המחפשות מזון. ניתוח מחודש של הנתונים, שנערך ב-2025 על ידי חוקרים אחרים, הראה כי המאמר המקורי כלל דוחות על נשים מחברות שאינן ציידות־לקטות, עירבב בין דיג לבין ציד, עד כדי כך שנראה היה שהמאמר מעוצב כדי למצוא נשים צדות מלכתחילה. כלומר, המחקר המקורי קידם את העמדה הפוליטית המועדפת, ויצר אשליה של שוויון מגדרי בכך שהציג נשים צדות.

בשנת 2023 ביטלה האגודה האנתרופולוגית האמריקאית בפתאומיות מושב דיון על הרלוונטיות של המין הביולוגי לאנתרופולוגיה, בין השאר בטענה שהדיון יפגע ב״כבודם ובביטחונם״ של המשתתפים בו.

חלק ניכר מן העבודה בפילוסופיה של מין ומגדר מאורגן סביב המיזם הפוליטי של הבטחת צדק חברתי לטרנסים ולאנשים אחרים בני מיעוטים מגדריים, שבמסגרתו מניחים מראש את התזה המהותנית שלפיה נשים טרנסיות הן נשים בכל מובן. אף שעמדה זו שנויה למעשה במחלוקת אפילו בקרב פילוסופיות ופילוסופים פמיניסטיים, התחום הקדיש אנרגיה ניכרת לסגירת הדיון באמצעות חסימת פרסומן של עמדות חולקות. לדוגמה, כאשר ספרה של הולי לופורד־סמית, פמיניזם ביקורתי מגדרית, היה תחת חוזה בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד, נשלחו הודעות מלחיצות ממאות חוקרים שהביעו חשש מהפרסום, שכללו פניות לעורכים, לעובדים ולמחברים אחרים של ההוצאה בקריאה לשקול מחדש את פרסום הספר בטענה שהספר יפגע בטרנסים. בתגובה לכך הודיעה ההוצאה ללופורד־סמית שהספר לא יפורסם.

מי שמצליחים לפרסם תוצאות הנחשבות בלתי נוחות למטרה הפוליטית-אידיאולוגית נענשים בכל הדרכים העומדות לרשות האקדמיה: באמצעות תיוגם כריאקציונרים, גזענים, שונאי נשים, שונאי אסלאם או שונאי טרנסים, ולכן כמי שאינם ראויים עוד להזמנות להשתתפות בכנסים או באנתולוגיות מחקריות; באמצעות ארגון חרמות בדרכים פחות דרמטיות; באמצעות הצבת רף בלתי אפשרי לקביעות ולקידום; וכן הלאה.

כך מדוכאת ביקורת, גם כאשר לא מאיימים בסנקציות מפורשות ואף לא שוקלים אותן. חוקרים המבקשים קריירה בתחום מסוג זה יהיו נתונים ללחץ עצום להתיישר עם הקו האידיאולוגי, עד לנקודה שבה התחום בוחר חוקרים השמחים להתאים את מחקרם לדרישות שנקבעו מראש.

מקורות

ASA, 2024, www.asanet.org/2024-annual-meeting/annual-meeting-theme/.

Anderson, Abigail, et al. “The Myth of Man the Hunter: Women’s Contribution to the Hunt

across Ethnographic Contexts.” PLoS ONE, vol. 18, no. 6, 2023, e0287101,

doi:10.1371/journal.pone.0287101.

Barad, Karen. “Nature’s Queer Performativity.” Qui Parle: Critical Humanities and Social Sciences,

vol. 19, no. 2, 2011, pp. 121–58.

Barnes, Barry, and David Bloor. “Relativism, Rationalism and the Sociology of Knowledge.”

Rationality and Relativism, edited by Martin Hollis and Steven Lukes, MIT Press, 1982,

47. 21–47.

Basu, Rima, and Mark Schroeder. “Doxastic Wronging.” Pragmatic Encroachment in Epistemology,

edited by Brian Kim and Matthew McGrath, Routledge, 2019, pp. 181–205.

Blinder, Alan. “Texas A&M, Under New Curriculum Limits, Warns Professor not to Teach

Plato.” The New York Times, 7 Jan. 2026.

Bloom, Allan. The Closing of the American Mind: How Higher Education Has Failed Democracy and

Impoverished the Souls of Today’s Students. Simon & Schuster, 1987.

Boghossian, Paul. Fear of Knowledge: Against Relativism and Constructivism. Oxford UP, 2006.

Bridges, Khiara M. Critical Race Theory: A Primer. Foundation Press, 2019.

27

Burkert, Walter. Greek Religion: Archaic and Classical. Translated by John Raffan, Harvard UP,

1985. 1985.

Byrne, Alex. The Trouble with Gender (Polity, 2023)

Chin, Mark J., et al. “Politics of the Professoriate: Longitudinal Evidence from a State Public

University System’s Universe of Faculty.” EdWorkingPaper No. 25-1235, Annenberg

Institute, Brown U, 2025.

Chomsky, Noam. “The Responsibility of Intellectuals.” The New York Review of Books, 23

Feb. 1967.

Daston, Lorraine, and Peter Galison. Objectivity. Zone Books, 2007.

Davis, Natalie Zemon. The Return of Martin Guerre. Harvard UP, 1983.

Derrida, Jacques. Writing and Difference. Translated by Alan Bass, U of Chicago P, 1978.

Drew, Lara, and Nik Taylor. “Engaged Activist Research: Challenging Apolitical Objectivity.”

Defining Critical Animal Studies: An Intersectional Social Justice Approach for Liberation, edited by

Anthony J. Nocella II et al., vol. 448, Peter Lang, 2014, pp. 158–76.

Foley, Richard. The Theory of Epistemic Rationality. Harvard UP, 1987.

Foucault, Michel. The Order of Things: An Archaeology of the Human Sciences. Vintage Books, 1970.

Fuentes, Agustín, Kathryn Clancy, and Robin G. Nelson. “Letter of Support for AAA’s

Withdrawal of Session from the Annual Meeting.” American Anthropological

Association, 2023, americananthro.org/news/letter-of-support-for-aaas-withdrawal-of

session-from-the-annual-meeting/.

Greenberg, Zoe. “From ‘Cancel Culture’ Watchdog to Trump Antagonist.” Philadelphia Inquirer,

14 Feb. 2026.

Gross, Neil, and Solon Simmons, editors. Professors and Their Politics. Johns Hopkins UP, 2014.

Gupta, Akhil, and Jessie Stoolman. “Decolonizing US Anthropology.” American Anthropologist,

vol. 124, 2022, pp. 778–99, doi:10.1111/aman.13775.

Hale, Charles R., editor. Engaging Contradictions: Theory, Politics, and Methods of Activist Scholarship. U

of California P, 2008.

Harper, Tyler Austin. “The Multibillion-Dollar Foundation That Controls the Humanities.” The

Atlantic, 12 Feb. 2026, www.theatlantic.com/magazine/2026/03/mellon-foundation

humanities-research-funding/685733/.

Harris, Sam. The Moral Landscape. Free Press, 2010.

Hartman, Saidiya. “Venus in Two Acts.” Small Axe, vol. 12, no. 2, 2008, pp. 1–14.

28

Hofstadter, Richard. Anti-Intellectualism in American Life. Alfred A. Knopf, 1963.

Kahlenberg, Richard D., and Lief Lin. The Distortion of American Studies: How the Field’s Leading

Journal Has Embraced a Worldview as Slanted as Donald Trump’s. Progressive Policy Institute,

22 Jan. 2026, www.progressivepolicy.org/the-distortion-of-american-studies/.

Kimball, Roger. Tenured Radicals: How Politics Has Corrupted Our Higher Education. Harper & Row,

1990. 1990.

Kuhn, Thomas S. The Structure of Scientific Revolutions. 2nd ed., University of Chicago Press, 1970.

Lance, Mark. “Taking Trans Lives Seriously.” Inside Higher Ed, 30 July 2019,

www.insidehighered.com/views/2019/07/30/philosophers-should-recognize-serious

risks-trans-people-face-opinion.

Lawford-Smith, Holly. Gender Critical Feminism (OUP, 2023)

Lennon, Kathleen. “Feminist Epistemology as Local Epistemology.” Proceedings of the Aristotelian

Society, suppl. vol. 71, 1997, pp. 37–54.

Loperena, Christopher A. “A Divided Community: The Ethics and Politics of Activist

Research.” Current Anthropology, vol. 57, no. 3, 2016, pp. 332–46.

Mill, John Stuart. The Collected Works of John Stuart Mill. Vol. 10, Essays on Ethics, Religion, and

Society, edited by John M. Robson, U of Toronto P, 1985.

Nagel, Thomas. The Last Word. Oxford UP, 1997.

Putnam, Hilary. Reason, Truth and History. Cambridge UP, 1981.

Rogers, Leoandra Onnie, et al. “Research as Resistance: Naming and Dismantling the Master

Narrative of ‘Good’ Science.” American Psychologist, vol. 79, no. 4, 2024, pp. 484–96,

doi:10.1037/amp0001246.

Rorty, Richard. Philosophy and the Mirror of Nature. Princeton UP, 1979.

Said, Edward W. Orientalism. Pantheon Books, 1978.

Santos, José Leonardo. “Ethnographies of a Dying Discipline: Anthropology in the 21st

Century.” American Anthropologist, vol. 127, 2025, pp. 365–67, doi:10.1111/aman.28058.

Sensoy, Özlem, and Robin DiAngelo. Is Everyone Really Equal? An Introduction to Key Concepts in

Social Justice Education. 2nd ed., Teachers College Press, 2017.

Simpson, Robert Mark, and Amia Srinivasan. “No Platforming.” Academic Freedom, edited by

Jennifer Lackey, Oxford UP, 2018, doi:10.1093/oso/9780198791508.003.0011.

Sokal, Alan. Academic Freedom, No-Platforming, and Appeals to “Disciplinary Competence”: A

Critical Analysis of Simpson–Srinivasan’s Arguments. Journal of Controversial Ideas 6,

paper #12, 2026.

29

Spivak, Gayatri Chakravorty. “Can the Subaltern Speak?” Marxism and the Interpretation of Culture,

edited by Cary Nelson and Lawrence Grossberg, U of Illinois P, 1988, pp. 271–313.

Thomson, Iain D. “Rethinking the Analytic/Continental Divide.” The Cambridge History of

Philosophy, 1945–2015, edited by Kelly Becker and Iain D. Thomson, Cambridge UP,

2019, pp. 569–89.

Tuvel, Rebecca. “In Defense of Transracialism.” Hypatia, vol. 32, no. 2, 2017, pp. 263–78,

doi:10.1111/hypa.12327.

van Fraassen, Bas. The Scientific Image. Oxford UP, 1980.

Venkataraman, Vivek V., et al. “Female Foragers Sometimes Hunt, Yet Gendered Divisions of

Labor Are Real: A Comment on Anderson et al. (2023).” Evolution and Human Behavior,

vol. 45, no. 4, 2024, 106586, doi:10.1016/j.evolhumbehav.2024.04.014.

Villanea, Fernando A. “Defense against Dark Anthropology.” American Anthropologist, vol. 125,

85. 1, 2023, pp. 184–85.

Weber, Max. “Science as a Vocation.” 1917. The Vocation Lectures, translated by Rodney

Livingstone, edited by David Owen and Tracy B. Strong, Hackett, 2004.

White, Hayden. “The Historical Text as Literary Artifact.” Tropics of Discourse: Essays in Cultural

Criticism, Johns Hopkins UP, 1978, pp. 81–100.

Whittington, Keith. “The Value of Ideological Diversity among University Faculty.” Social

Philosophy and Policy, vol. 37, no. 2, 2021, pp. 90–113.

Wright, Crispin. Truth and Objectivity. Harvard UP, 1992.