מתאמים בין תכונות מולדות וסביבתיות לבין הערכת העמדות כלפי הקשבה פעילה בקרב אנשי חינוך לגיל הרך
Gez-Langerman, R. (2024), Correlations between innate and environmental traits and the attitudes' assessment toward active listening among early childhood educators, International Journal of Listening, DOI: 10.1080/10904018.2024.2381436
מטרת המחקר היא לבחון את הקשר בין שלושה דברים:
- תכונות אישיות מולדות (נוירוטיות ופתיחות)
- תכונות סביבתיות (הערכה עצמית ואסטרטגיות ויסות רגשי)
- הערכת העמדות כלפי הקשבה פעילה בקרב אנשי חינוך לגיל הרך בישראל.
הקשבה פעילה נתפסת כמיומנות תקשורת בין־אישית המעודדת את המאזין לשלב תהליכים רב־חושיים וקוגניטיביים, במטרה להוביל לתוצאות חיוביות ותומכות. כדי לאפשר הקשבה פעילה, על המאזינים להיות יציבים מבחינה רגשית, בעלי יכולת ויסות רגשי מפותחת ובעלי הערכה עצמית גבוהה.
לתקציר באנגלית
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הקשבה
הקשבה פעילה הכוללת אמפתיה מאפשרת הסטה מצורכי העצמי (המקשיב) אל צורכי האחר (זה שמקשיבים לו). היא מטפחת את היכולת להגיב באופן יעיל. לשם כך, תחושת הדאגה חייבת להיתפס כאותנטית על ידי האדם שאליו היא מופנית.
הקשבה
הקשבה היא מיומנות מורכבת ורב־ממדית הכוללת שלושה רבדים:
- קוגניציה: היכולת להבין ולעבד תכנים מילוליים ולא־מילוליים;
- רגש: כולל מוטיבציה, עידוד ורצון לדאוג לאחרים, לצד יכולות ויסות רגשי;
- התנהגות: כוללת ביטוי אמפתי של מרכיבים רגשיים וקוגניטיביים באמצעות בחירת תגובות מילוליות ולא־מילוליות כלפי אנשים במצבים שונים.
תכונות מולדות: נוירוטיות ופתיחות לחוויות
כדי שתתקיים דאגה במרחבים אישיים וחינוכיים, על הפרט להיות יציב מבחינה רגשית ופתוח לרעיונות ולמסרים חדשים. סביבה דואגת מחייבת גישה פתוחה, בלתי שיפוטית, סקרנית ומתעניינת.
הקשבה אמפתית פעילה תלויה ביכולתו של המאזין להישאר ממוקד בדובר, כך שהדובר יחוש כי דבריו מוערכים וכי מסריו מובנים. על המאזין גם להיטמע בעולמו הרגשי והמושגי של הדובר, תוך שמירה על פתיחות.
לאור האמור, בחינת תכונות האישיות נוירוטיות ופתיחות צפויה לתרום להבנת הסבירות להופעת הקשבה פעילה.
תכונות סביבתיות: הערכה עצמית וויסות רגשי
הערכה עצמית מוגדרת כאיכות תפיסתו של הפרט את תכונותיו, רגשותיו והתנהגויותיו. תפיסה סובייקטיבית זו מושפעת מאירועי חיים וממערכות יחסים. משוב חיובי מהסביבה, יחד עם שיקוף מקיף ובלתי שיפוטי של אתגרי הפרט, מעודדים אותו לראות את עצמו באור חיובי.
הצדקת המחקר והשערותיו
על פי הספרות המחקרית, תכונות אישיות מסוימות כגון נוירוטיות ופתיחות לחוויות עשויות לשפר את היכולת להקשבה פעילה, באמצעות השפעתן על יכולות ויסות רגשי ועל ההערכה העצמית. עם זאת, הקשרים בין תכונות אישיות אלו לבין יכולות אלה טרם נבחנו לעומק, במיוחד בקרב אנשי חינוך לגיל הרך.
שאלת המחקר
לפיכך, שאלת המחקר הייתה:
האם יימצאו קשרים בין תכונות אישיות מולדות (נוירוטיות ופתיחות לחוויות), יכולות נרכשות (אסטרטגיות ויסות רגשי כגון הערכה מחדש – שהיא יעילה במיוחד; ודיכוי – שהוא פחות יעיל), הערכה עצמית ועמדות כלפי הקשבה פעילה בקרב אנשי חינוך לגיל הרך?
דיון
ממצאי מחקר זה הצביעו על מתאם חיובי מובהק בין רמת היציבות הרגשית (נוירוטיות נמוכה), פתיחות לחוויות, ויסות רגשי, הערכה עצמית ועמדות חיוביות כלפי מיומנויות הקשבה פעילה.
ממצאים אלו מעידים כי רמות גבוהות יותר של יציבות רגשית ופתיחות לחוויות קשורות לשימוש יעיל יותר באסטרטגיית ההערכה מחדש, להערכה עצמית גבוהה יותר ולמיומנויות הקשבה פעילה טובות יותר.
בנוסף, היבטים רגשיים מווסתים תורמים ליכולת האמפתיה, אשר קשורה לפתיחות ולזמינות להקשבה.
עוד נמצא מתאם חיובי מובהק בין יכולת ויסות רגשי, רמות ההערכה העצמית ומידת ההקשבה הפעילה. ממצא זה מצביע על כך שרמות גבוהות יותר של ויסות רגשי והערכה עצמית בקרב צוותים חינוכיים קשורות לעמדות חיוביות יותר כלפי הקשבה פעילה.
לעומת זאת, נמצא מתאם שלילי מובהק בין השימוש בדיכוי רגשי כאסטרטגיית ויסות לבין עמדות חיוביות כלפי הקשבה פעילה.
תרומה משמעותית של מחקר זה היא בהבנה שתכונות אישיות מולדות קשורות באופן ישיר להקשבה פעילה. מחנכים שדיווחו על יציבות רגשית גבוהה יותר החזיקו גם בעמדות חיוביות יותר כלפי הקשבה זו. ממצא זה מצביע על כך שעולם רגשי פנימי יציב מטפח הבנה עמוקה יותר של עוצמתה ומשמעותה של הקשבה פעילה.
באשר לפתיחות לחוויות, הקשר למיומנויות הקשבה פעילה נובע מסקרנות אותנטית, המטפחת חשיבה ביקורתית ומפחיתה דעות קדומות ביחס לחוויות.