ללמד עבור פוטנציאל, לא תפיסה: אתגור הנחות המוצא של המורה לגבי רמת התלמידים

Hill, Teresa. D. (2025). Let’s teach to potential, not perception: Challenge your assumptions about students’ ability levels. Educational Leadership, 82(8), 66–69

גם אם באופן בלתי מודע, מורים ומחנכים מגבשים ומחזיקים בעמדות מוטות כלפי תלמידים בכיתה. זה יכול להיות על בסיס מוצא, מגדר או רקע סוציו-אקונומי של תלמיד. או, לחילופין, על בסיס אופיו, מראהו החיצוני, התנהגותו או תחביביו. לדוגמה, מורים עלולים להניח, באופן תת-מודע, שילדים נמוכים הינם ילדותיים, שגבוהים הם בוגרים יותר, שבנים המצטיינים בספורט משתעממים מהלימודים, שבנות שקטות הן חסרות ביטחון או שמי שמתעניין במדעים הינו אינטליגנטי מהממוצע. יתרה מכך, הרבה מורים ומחנכים מתייגים כיתות שלמות כרועשות, תזזיתיות, חלשות, שקטות או טובות והתיוג הזו טומן בחובו השלכות חברתיות, רגשיות ופדגוגיות הרסניות וארוכות-טווח. על רקע זה, המאמר מציג אסטרטגיות הוראה מיטביות לגיבוש ויישום של תוכנית לימודים מותאמת לכול.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא תלמידים

עניין של תפיסה

ההטייה אינה מיוחסת רק לתכונות אופי או למראה חיצוני. מורים ומחנכים נוטים גם לשייך משקל עצום לציונים נמוכים או אירועי משמעת קודמים. התפיסה הזו מחריגה ומדירה את התלמידים הנתפסים כמתקשים ובעייתיים, מנמיכה פלאים את הציפיות מהם ומייצרת תפיסה מעוותת של הפוטנציאל הטמון. כך, למשל, תלמיד מתקשה או בעייתי, שיקבל ציון מעולה, ייחשד מיידית בהעתקה או יורעפו עליו שבחים מוגזמים.

במודע או שלא במודע, מורים שתופסים תלמידים כחלשים נוטים להתאים עבורם משימות קלות, למנוע מהם להתמודד עם אתגרים מהותיים, לפנות אליהם פחות במהלך דיונים כיתתיים, לקבל בהבנה תשובות שגויות או בינוניות ועוד. בניגוד לכך, את התלמידים הנתפסים כמצטיינים, המורים נוטים לעודד, לאתגר, לטפח, להציב יעדים גבוהים, לשייך משימות העשרה ולמנותם להובלת מיזמים כיתתיים. מיותר לציין כי הפעולות האלו, שנעשות מתוך רצון טוב, מגדילות את פערי הידע, דוחקות את התלמידים המתקשים לשוליים ומקבעות את מצבם ומעמדם.

אז מה עושים?

כמורים ומחנכים, חשוב להבין שאין בכוחנו להעריך במדויק את מידת האינטליגנציה והפוטנציאל של כל תלמיד היושב בכיתה. לראיה, יש אינספור מקרים של ילד שהתקשה בכיתות א'-ב', אך הצטיין בכיתות ה'-ו' או תלמיד עם שגיאות כתיב חמורות שגדל להיות עיתונאי חשוב או סופר מצליח. כדי לבנות תוכנית לימודים מותאמת לכול, רצוי לנקוט באסטרטגיות הבאות:

1. הציבו מטרות וציפיות אישיות על בסיס נקודות החוזקה של כל תלמיד וזכרו שהערכת-יתר תמיד עדיפה על הערכת-חסר.
2. כוונו גבוה ותכננו את מערכי השיעור כאילו כול התלמידים הינם מצטיינים או חזקים.
3. ודאו כי התלמידים המתקשים משלימים את החומר בעזרת שיעורי עזר והימנעו מלשייך להם משימות קלות משאר התלמידים.
4. גוונו את שיטות הוראה כך שכל תלמיד יוכל למצוא את הדרך המיטבית עבורו. לדוגמה, הרבו בפרזנטציות של תלמידים, ניסויים מדעיים, עבודה בקבוצה, פרויקטים חוץ-כיתתיים, למידה חווייתית, למידה מבוססת-טכנולוגיה וכדומה.
5. דגלו בהוראה חווייתית ויצירתית שבכוחה לפתח אינטליגנציה. למשל, ניסויים במעבדה או מחוץ לכיתה, למידה רפלקטיבית, למידה מבוססת פרויקטים, חשיבה ביקורתית ולוגית ודיונים כיתתיים.