הקשר בין זיכרון, נרטיב ואמפתיה בהוראת ידע קשה בתחום השואה

Shalom, M., & Gross, Z. (2022). The link between memory, narrative, and empathy in teaching difficult knowledge in Holocaust education. Frontiers in Education, 7, Article 866457. https://doi.org/10.3389/feduc.2022.8664

השואה היא אחד הנושאים המורכבים ביותר להוראה בכיתות, שכן הצגת ידע קשה שדורש מהתלמידים לבחון וללמוד מסבלם של אחרים מציבה אתגר לא פשוט בפני המורים. למרות זאת, חשיבות הנושא אינה מוטלת בספק. מחקר זה בודק כיצד ניתן לנצל את הכוח של סרטים כדי לסייע למורים במשימה המורכבת הזו ומציג שיטות שונות לשימוש נכון בהם. 

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הוראת השואה

אחד הממצאים המפתיעים של המחקר היה שהסרטים עם נרטיב בגוף שלישי תרמו לביצועים טובים יותר בזיכרון – גם לטווח קצר וגם לטווח ארוך – בלי קשר לסדר שבו הוצגו הסרטים. ממצא זה מנוגד למחקרים קודמים שהראו שנרטיב בגוף ראשון יוצר תחושת קירבה עמוקה יותר עם הדמויות הראשיות ומגביר את האמפתיה בהשוואה לנרטיב בגוף שלישי.

איך ניתן להסביר זאת? ייתכן שהתשובה טמונה בתוכן. שני הסרטים שנבדקו במחקר הציגו את חייה ורציחתה של נערה בתקופת השואה. נושא קשה או טראומטי יכול לעורר הימנעות ולהפחית את רמת הזיכרון. כשמדובר בתוכן קשה לצפייה, הימנעות קוגניטיבית יכולה להשפיע לרעה על שליפת הזיכרון. אולי זו הסיבה שבנרטיב בגוף ראשון, שבו יש מעורבות רגשית גבוהה יותר, נצפתה ירידה בביצועים בזיכרון לטווח קצר וארוך בהשוואה לנרטיב בגוף שלישי.

לפיכך, כאשר עוסקים בתכנים מורכבים וקשים לעיכול, מומלץ לשקול להקרין סרטים עם נרטיב בגוף שלישי. זאת כדי למנוע מעורבות רגשית חזקה שעלולה להוביל לדחייה או ניתוק – דברים שיפגעו בתהליך הלמידה והזיכרון של התלמידים.

מחברות המחקר ממליצות לבדוק את מצבם הרגשי של התלמידים טרם הוראת תכנים קשים כדי למנוע ניתוק מהחומר.

המחקר גם מדגיש את חשיבות הידע הקודם על הנושא, שיכול לשפר את הזיכרון לטווח קצר בסרטים עם נרטיב בגוף ראשון. לכן, ההמלצה היא לשתף ידע מקדים עם התלמידים לפני הצפייה בסרטים כחלק מתהליך הלמידה.