שחיקת מורים: הון אנושי ותנאי העסקה – האם הם משנים?

Arviv Elyashiv, R., & Navon, Y. (2021). Teacher Attrition: Human Capital and Terms of Employment - Do They Matter? Education Policy Analysis Archives, 29(76–78), 1–23. https://doi-org/10.14507/epaa.29.5965

עיקרי הדברים:

● נשירת מורים מהווה "משבר שקט" ומקצוע ההוראה הופך לנגד עינינו לתחום של "דלתות מסתובבות"

● מחקר זה רואה את המורים כצרכנים בשוק התעסוקה אשר מחשבים, בינם לבין עצמם, כשיקול קר, את יחס הרווחים מול עלויות ואת יחס המשאבים הקיימים מול תנאי ההעסקה, ולפיכך שוקלים את המשך צעדיהם במערכת החינוך

● מדי שנה, כ-6,000 סטודנטים להוראה בישראל מסיימים את הכשרתם, כ-75% מהם נקלטים במערכת החינוך, וכ-33% מתוך ה-6,000 עוזבים את מקצוע ההוראה תוך חמש שנים

● ההחלטה לעזוב את מקצוע ההוראה היא פשוטה וקלה משום שכל מורה יודע שדרכו חזרה למערכת החינוך סלולה עבורו – אם רק יתחרט

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הון אנושי

בעשורים האחרונים, נוסק שיעור נשירת המורים, כאשר מורים רבים עוזבים את המקצוע לצמיתות, בעיקר במהלך חמש השנים הראשונות בהוראה. נשירת מורים מהווה "משבר שקט" ומקצוע ההוראה הופך לנגד עינינו לתחום של "דלתות מסתובבות". הנשירה העצימה הופכת את תפקידם של מנהלי בתי הספר לקשה בהרבה ופוגעת משמעותית, כמותית ואיכותית, בהון אנושי, בסגלי ההוראה, בתהליכי הלמידה ובקהילה הבית ספרית.

בבתי ספר רבים, אין מספיק מחליפים למורים נושרים, והמנהלים נאלצים לצופף כיתות, לסגור מגמות או להעסיק מורים ללא הכשרה מלאה. לא זו בלבד, נשירת מורים פוגמת ביחסים בין המורים לבין התלמידים, מחריפה מתחים בין המורים לבין עמיתיהם, מעכירה את האווירה בחדר המורים ופוגעת בדימוי החברתי-ציבורי של מקצוע ההוראה (Sutcher et al., 2019).

על רקע זה, הערך המוסף שמציע מחקר זה הוא בחינת הסיבות לנשירת מורים, מתוך הסתכלות כלכלית גרידא. גישה זו רואה את המורים כצרכנים בשוק התעסוקה אשר מחשבים, בינם לבין עצמם, כשיקול קר, את יחס הרווחים מול עלויות ואת יחס המשאבים הקיימים מול תנאי ההעסקה, ולפיכך שוקלים את המשך צעדיהם במערכת החינוך. גישה חינוכית-כלכלית זו מגובה במסה מחקרית אשר רואה בתמריצים הכלכליים שיקול מרכזי וקריטי בבחירה: להישאר או לנשור?

מדוע מורים נושרים ממקצוע ההוראה?

כידוע, מחקרים רבים בוחנים את המניעים לנשירת מורים, וביניהם אפשר למצוא:

1. שכר ותנאי העסקה;
2. עומס עבודה;
3. אי מתן אוטונומיה;
4. מידור ממנגנון קבלת ההחלטות;
5. קשיי התמודדות עם עמיתים והורים;
6. בעיות משמעת של תלמידים;
7. חוסר תמיכה מצד קולגות או מנהלים;
8. חוסר הזדמנויות לפיתוח מקצועי (Carlsson et al., 2019).

ההיבט הכלכלי

באופן טבעי, וביתר-שאת בעידן של יוקר מחיה, התגמול המשמעותי ביותר המשפיע על קבלת החלטות בקריירה של עובד בכל תחום הוא שכרו ותנאי העסקתו. למרות זאת, במדינות רבות שכר המורה נמוך מהשכר הממוצע בשוק התעסוקה ומורים רבים מתלוננים שאין הלימה בין המאמץ הקדחתני והיומיומי לבין התשלום המוגבל. השכר הבינוני-נמוך מזרז תהליכי שחיקה, מקבע את הסטטוס הבלתי-יוקרתי של מקצוע ההוראה ומהווה גורם ישיר לנשירה ואף להימנעות מבחירה במקצוע ההוראה מלכתחילה (Carver-Thomas & Darling-Hammond, 2019).

כוח ההוראה הישראלי: קליטה מורים ושחיקתם

מדי שנה, כ-6,000 סטודנטים להוראה בישראל מסיימים את הכשרתם, וכ-75% מהם נקלטים במערכת החינוך. ואולם, לאחר חמש שנים, כ-2,000 צפויים לעזוב את מקצוע ההוראה, כאשר רובם המוחץ עושה זאת מבחירה. מקצוע ההוראה בישראל מאופיין ברוב נשי, והן מונות כ-75% מכוח ההוראה. במגזר הערבי כוח ההוראה הזכרי גדול יותר, אך הרוב עודנו נשי.

ככלל, מקצוע ההוראה בישראל מציע סגנון העסקה נוח המאפשר לשלב ולאזן בין חיי עבודה לבין משפחה, מציע יציבות תעסוקתית, מסלול לקביעות והגנה והטבות מטעם איגודי מורים עוצמתיים. למרות כל זאת, התגמול הפיננסי אינו נתפס ככדאי ומפתה. שכן, הגובה השכר ההתחלתי הינו נמוך (ואינו נתון למשא ומתן אישי) ומורים רבים (בעיקר מתחילים) מועסקים באחוזי משרה חלקיים.

מתודולוגיה

מתוך פרוטוקולים שהופקו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מחקר זה בוחן מאגרי נתונים של 10,340 גננות ומורים יהודים וערבים בישראל  (81.7% נשים, 34.5% ערבים) שהתחילו ללמד בשנת 2000, 2003 ו-2005. במקביל, מתמקד צוות המחקר ברקע הסוציו-דמוגרפי, בהכשרה האקדמית, בתנאי ההעסקה ובמאפיינים הבית ספריים של אותם מורים אשר העסקתם במערכת החינוך נקטעה לפני 2010. 

ממצאים בולטים

אפשר לומר באופן חד משמעי (ולא מפתיע) כי ככל ששכר המורים או תנאי ההעסקה נתפסים כלא-כדאיים, גוברים סיכוייהם לנשור. עוד נמצא כי למורים המחזיקים בתואר שני או שלישי, או בוגרי מחלקות אוניברסיטאיות לחינוך (להבדיל ממכללות להוראה), סיכויים גדולים יותר לנשור. מגמה זו נמצאה במחקרים מקבילים בארה"ב, בלגיה, נורבגיה ושוודיה, ולפיהם אותם עובדים עתידים להעריך לחיוב את ההון האנושי שהם מציעים לארגון, להשוות אותו לתנאי העבודה ולתרבות הארגונית ולראות עצמם כ-Over-qualified. לא זו בלבד, תארים אקדמיים מתקדמים מוערכים יותר בשוק התעסוקה הכללי, ומאפשרים למועמדים מנעד רחב יותר של אופציות תעסוקתיות. לעומתם, דווקא מורי הכשרה מזורזת או בוגרי מכללות אקדמיות, שאינן נחשבות מובילות בשדה, מתאפיינים בשיעורי נשירה קטנים יותר.

עוד נמצא שלמורים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי גבוה, לגברים וליהודים סיכויים גדולים יותר לוותר על משרתם במערכת החינוך ולנשור מכוח ההוראה. גם במקרה זה, אלו הם פלחי אוכלוסייה שיכולים לקבל יותר הצעות בשוק התעסוקה, ועל כן מצפים לתגמול גדול יותר מסביבת עבודתם.

דיון והמלצות

מטריד היה להיווכח בשיעור הנשירה הגבוה המאפיין את כוח ההוראה בכלל ואת המורים המתחילים בפרט. ממצאים מדאיגים אלו מחייבים את קובעי המדיניות לאתר אסטרטגיות לטיפול במורים ללא הכשרה מלאה, בנשירת מורים איכותיים ובשימור ההון האנושי. בנוסף, יש להציע למורים מוכשרים ומלומדים תגמול הולם ותחושת סיפוק מהעבודה ולצמצם פערי שכר בין מורים מתחילים לבין מורים ותיקים. למעשה, כיום, עזיבה של מקצוע ההוראה היא פשוטה עד כדי כך, משום שכל מורה יודע שדרכו חזרה למערכת החינוך סלולה עבורו – אם רק יתחרט ויביע רצון לשוב.

בריחת המורים ממקצוע ההוראה משפיעה ישירות, ובאופן כמעט-מיידי, על המרקם האנושי, האווירה הלימודית, האקלים הבית ספרי והמנגנון ההיררכי. יתרה מכך, מנוסתם של מורים איכותיים מובילה, בעקיפין, להעסקתם של מורים ללא הכשרה מלאה. תופעה זו מנתצת את הסטטוס החברתי של מקצוע ההוראה ומובילה למעגל קסמים שלילי הפוגע בהישגיות התלמידים, במוטיבציה ללמידה ובסיפוק של המורים.

מגבלות המחקר

המחקר מתבסס כולו על רישומים אדמיניסטרטיביים ומספריים, ועל כן הוא עיוור במידה מסוימת למשתנים איכותניים ורלוונטיים כמו: תמיכת מנהלים או עמיתים, עומס עבודה, מידת אוטונומיה, ערוצי קידום, הישגיות תלמידים, השתלבות בבית הספר ומידת היעילות בפועל של אותם מורים. בנוסף, מתוך המדגם העצום שהציעו הפרוטוקולים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חסר ייצוגם המלא של מורים יהודים-חרדים, שהנתונים אודותיהם לא היו מלאים.

רשימת המקורות

Carlsson, R., Lindqvist, P., & Nordänger, U.K. (2019). Is teacher attrition a poor estimate of the value of teacher education? A Swedish case. European Journal of Teacher Education, 42(2), 243-257. https://doi.org/10.1080/02619768.2019.1566315

 Carver-Thomas, D., & Darling-Hammond, L. (2019). The trouble with teacher turnover: How teacher attrition affects students and schools. Education Policy Analysis Archives, 27(36), 1-32. https://doi.org/10.14507/epaa.27.3699

Sutcher, L., Darling-Hammond, L., & Carver-Thomas, D. (2019). Understanding teacher shortages: An analysis of teacher supply and demand in the United States. Education Policy Analysis Archives, 27(35), 1-40. https://doi.org/10.14507/epaa.27.3696