התפקיד של מערכות יחסים בגיבוש חוסן: מורים שהיו בעברם נערים בסיכון תומכים בתלמידים בסיכון

Sigad, L. I. (2023). The Role of Relationships in Resilience: Teachers Who Were At-Risk Youth Supporting At-Risk Students. Education Sciences, 13(11), 1118. https://10.3390/educsci13111118

כיצד מורי חינוך מיוחד יכולים לעזור לילדים ולנוער בסיכון?

● העריכו את צרכיו של כל תלמיד באופן פרטני והתאימו עבורו תוכנית לימודים שבועית, חודשית ושנתית

● בנו ותחזקו עם התלמידים מערכות יחסים המבוססות על אמון ותמיכה רגשית-חברתית

● טפלו בבעיות התנהגות בצורה שמעודדות התנהגויות רצויות וחיוביות וספקו ללומדים שגרת לימודים מתמשכת

● הנחו הורים או אפוטרופוסים כיצד לפעול, ערבו אותם בנעשה, ודאו כי המצב בבית תקין וערבו את רשויות הרווחה במקרי קיצון

● צרו רשת עבודה הכוללת מחנכי כיתות, מורי מקצועות, יועצות, פסיכולוגיים חינוכיים, עובדים סוציאליים וקלינאי תקשורת

● כינון מערכת יחסית לא-שיפוטית המטפחת אמון הדדי ותחושת ביטחון היא מטרתם המרכזית של מורים העובדים מול תלמידים בסיכון. למעשה, החיבור הרגשי בין מורים לבין תלמידים בסיכון חשוב בהרבה מהעברת ידע אקדמי

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חוסן

מבוא

התפיסה התודעתית המובְנת של ילדוּת לרוב מיוצגת כתקופה תמימה, מאושרת, חסרת-דאגות, נוסטלגית, חפה מאחריות, דאגות ולחצים של מבוגרים. אך, התפיסה האוטופית הזו אינה מעידה על הסך השלם, ויש את אלו שילדותם זימנה להן אירועים קיצוניים, קשיים מהותיים וטראומות. חוויות קשות בילדות עתידות לצלק נפשית ולהוביל לבריאות נפשית מעורערת, קשיים אישיים ארוכי-טווח, אתגרים מקצועיים ואפילו מוגבלות פיזיות.

בזמן שממשלות, מוסדות חינוך וחברות פרטיות תרות אחר תוכניות מניעה והתערבות להתמודדות עבור תלמידים בסיכון, מחקר זה גורס כי It takes one to know one. לשון אחרת, רק למורים שהיו בתהומות הסיכון, וחוו אותה על בשרם, יש את הידע, הסמכות, ההבנה והכלים, להבין ,לתמוך ולנווט את תלמידי הסיכון אל דרך הישר. 

חוסן בחינוך המיוחד

חוסן הינו תהליך באמצעותו אדם מצליח להתמודד בהצלחה עם משבר או קושי או להסתגל למציאות מאתגרת. בתוך כך, כידוע, חלוקה הספרות המחקרית לגבי שורשיו ומניעיו של החוסן. יש הרואים בחוסן חלק ממבנה האופי של האדם, יכולותיו, כישוריו ועוצמותיו. אחרים סבורים כי חוסן הוא תהליך המתחדד ומתעצב אל מול תנאים חברתיים-סביבתיים בהם נמצא האדם. ישנם גם חוקרים שמתארים את החוסן כאינטגרציה בין שני הגורמים המוזכרים לעיל. כך או כך, מגוון תכונות אופי משויכות לאנשים עם חוסן, וביניהן:

1. בהירות מחשבה;
2. כושר פתרון בעיות;
3. מוטיבציה פנימית;
4. דימוי עצמי חיובי;
5. חוש הומור;
6. נדיבות והכרת תודה;
7. תקווה;
8. אומץ;
9. קשיחות;
10. אמונה;
11. דבקות במטרה ותחושת שליחות ומשמעות.

במקביל, ישנם גורמים סביבתיים ובית ספריים שעתידים להעצים את חוסנו של האינדיבידואל. למשל, התבגרות בתרבות טובה ובריאה, אווירה כיתתית חיובית או יחסים קרובים ומשמעותיים עם דמויות הוריות, בני משפחה, חברים או מורים. באופן פרדוקסלי, וכתהליך של פסיכולוגיה הפוכה, יכול החוסן להתעצב דווקא מדפוסי אישיות הנחשבים שליליים. למשל, אנוכיות, ניתוק רגשי, הדחקת רגשות או תאוות נקם. מכאן, ברור כי חוסן הינו תופעה רבת-פנים שלא ניתן להגדירה באופן חד-משמעי, ויש לבחון אותה בצורה רב-מימדית.

מתודולוגיה 

מחקרים מעטים עסקו במורים שגדלו בסיכון. על רקע מאתגר זה, אותרו 30 מורים ישראלים-יהודים וישראלים-ערבים (24 נשים, 6 גברים) אשר גדלו כנוער בסיכון ועובדים כיום עם תלמידים בסיכון. הגיל ממוצע של המורים הינו 42.8, הם מלמדים בגני ילדים או בתי ספר יסודיים או על-יסודיים והיו נתונים לאחד או יותר מהקשיים הבאים בילדותם:

1. עוני או הזנחה קשה;
2. אלימות במשפחה;
3. אלימות מינית;
4. הורים בתפקוד-חלקי או נפקדים;
5. מוגבלויות למידה.

המחקר מבקש לגלות: האם וכיצד יכולים מורים שגדלו בסיכון לסייע לתלמידים החיים בסיכון? לשם כך, נערכו שלושה ראיונות פתוחים, באורך 75-45 דקות כל אחד, עם מורים מוסלמים, דרוזים, בדואים, יהודים-חילונים או יהודים-דתיים-לאומיים מרחבי ישראל. בראיונות חצי-מובנים אלו התבקשו המורים לתאר את סיפור חייהם, את הנסיבות בתוכם גדלו, את השפעת בית הספר עליהם בילדותם, את השתקפות עברם בראי עבודתם המקצועית כיום (כמורי תלמידים בסיכון) ואת הדרכים שאפשרו להם לצמוח למרות ילדותם הקשה.

תפקידם של מורים העובדים עם תלמידים בסיכון

הגננות והמורים אותם פוגשים התלמידים לאורך חייהם ממלאים תפקיד חשוב בעיצוב תודעתם ותפיסתם העצמית, זהותם החברתית ובריאותם הנפשית. למעשה, לאותם מורים יש סיכוי להכווינם לעתיד טוב יותר ואף להסיטם מדרכים עקלקלות. עבור תלמידים בסיכון, מערכת היחסים עם המורה חשובה במיוחד. שכן, חלקם אינו זוכה למעטפת רגשית-חברתית מספקת בבית, וזאת בלשון המעטה.

כינון מערכת יחסית לא-שיפוטית המטפחת אמון הדדי ותחושת ביטחון היא מטרתם המרכזית של מורים העובדים מול תלמידים בסיכון. למעשה, החיבור הרגשי בין מורים לבין תלמידים בסיכון חשוב בהרבה מהעברת ידע אקדמי. לראיה, תלמידים בסיכון אשר תופסים את מערכת היחסים עם המורים כחיובית, מכבדת וקרובה, נוטים לחוש מוטיבציה, להתנהג בצורה פרו-חברתית, להפגין מעורבות, לפתח חוסן ואף לשאוף לעתיד טוב יותר.

דיון

מערכות יחסים עם מורים יכולות להוות עוגן, ולעיתים אף גלגל הצלה אחרון, עבור תלמידי חינוך מיוחד אשר מגיעים מרקע משפחתי-סביבתי מאתגר. אותם תלמידים עשויים לראות במורים סוכני חׅברות ומעצבי תרבות ואף תולים בהם תקוות ומשוועים, לעיתים מבלי לומר זאת במילים, לקבל יחס חם.

הבנה זו מתיישבת עם תיאוריית המראה החברתית (Social mirroring) שהגה הפסיכואנליטיקאי, דונלד ויניקוט. לפיה, הילד נוטה להבין ולקבל את עצמו על פי האופן בו הוא נתפס בסביבתו העוטפת. בזמן שוויניקוט התכוון בעיקר לאימו של הילד, מחקרים עוקבים, ובכלל זה מחקר זה, מבינים כי ישנם גורמים נוספים המשפיעים ישירות על תפיסת העצמי. לדוגמה, אחים, דודים, חברים, גיבורי תרבות וכמובן מורים. בהקשר זה, כאשר בית הספר מציב בפני הילד מראה מדאיגה ומפוחדת – ייסדק החוסן המנטלי ויקטן הערך העצמי. ואילו, אם יציבו המורים תמונה אופטימית ותומכת – אזי שתתקצר הדרך לקראת גיבוש דימוי עצמי חיובי.