שימוש של מתבגרים ברשתות חברתיות: סכנות והבטחות בנוגע לבריונות רשת, תמיכת חברים ותסמיני דיכאון

Fredrick, S. S., Nickerson, A. B., & Livingston, J. A. (2022). Adolescent Social Media Use: Pitfalls and Promises in Relation to Cybervictimization, Friend Support, and Depressive Symptoms. Journal of Youth & Adolescence, 51(2), 361–376. https://10.1007/s10964-021-01561-6

עיקרי הדברים:

● הספרות המחקרית מצביעה על שלל סכנות והשפעות שליליות הנגרמות משימוש תדיר ברשתות חברתיות, אבל מתבגרים רבים מסרבים להכיר בכך ורואים ברשת פלטפורמה חיונית המספקת מעטפת חברתית תומכת

● הטענות לפיהן רשתות חברתיות משחקות תפקיד משמעותי בזירוז ובהסלמת הופעת דיכאונות בקרב מתבגרים מובילות לקריאות להפחית משמעותית את זמני המסך, להקשיח את ההשגחה ההורית ולעודד התערבויות בית ספריות

● הקושי בהתמודדות עם בריונות-רשת הוא בפומביות שלה, בחוסר היכולת למנוע אותה ברגע שנהפכה לוויראלית, בטביעות הדיגיטליות שזו משאירה ובקלות הדעת המרגיזה שבה אנשים נוהגים בבריונות

● מחקר זה לא הצליח להשיב באופן חד-משמעי על השאלה: האם רשתות חברתיות מייצרות דיכאון או מפיגות אותו לפי ראות עיניהם של מתבגרים? והוא קורא למחקר נוסף, מעמיק, רב-מתודולוגי וארוך-טווח בתחום

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מתבגרים

רשתות חברתיות: טוב או רע?

רשתות חברתיות הן חלק בלתי-נפרד מחייהם של מתבגרים כיום. יש להם טלפונים חכמים, הם מבלים מדי יום שעות ברשתות והתקשורת ביניהם מתרחשת בזירה המקוונת יותר מאשר פנים-מול-פנים. חשיפה עצמית והצגת וביטוי העצמי מהווים אספקטים חשובים בחיי המתבגרים, והרשתות החברתיות מאפשרות לעשות זאת בשלל דרכים חינמיות, מקוריות, נגישות, אנונימיות, מבדרות ומספקות חשיפה לקהלים רחבים.

עם זאת, היחסים בין רשתות חברתיות לבין רווחה נפשית של מתבגרים הינם מורכבים ועמוקים, ומהווים כר פורה למחקר ביקורתי. ידוע כי שימוש ברשתות חברתיות עלול לחשוף מתבגרים לסכנות הבאות:

1. בריונות רשת;
2. חרדות;
3. נדודי שינה;
4. יושבנות;
5. דימוי גוף ירוד;
6. הערכה עצמית שלילית;
7. הסחת דעת;
8. דחיינות;
9. צריכת תכנים בלתי-הולמים;
10. לחץ חברתי מסביב לשעון;
11. דיכאון או התאבדות.

בד בבד, חשיפה מתונה למסכים עשויה להניב גם תולדות חיוביות, כמו:

1. רכישת אוריינות דיגיטלית ושפה זרה;
2. נגישות למידע פרקטי והכרת העולם;
3. הבעת ומימוש פרצי יצירתיות וקבלת משוב;
4. השתייכות לקהילה;
5. חיזוק קשרים חברתיים;
6. התעדכנות במתרחש בסביבה הקרובה (Gomez-Baya et al., 2019).

דפוסי שימוש ברשתות חברתיות

הטענות לפיהן זמני המסכים משפיעים לרעה על ההתפתחות הפיזית והבריאות הנפשית של מתבגרים מובילות לקריאות להפחית משמעותית את זמני המסך, להקשיח את ההשגחה ההורית ולעודד התערבויות בית ספריות. לפי ה-National Institute of Mental Health, בני 17-12 נמצאים באוכלוסיית סיכון לפתח דיכאון, כאשר כ-13% מהם סובלים כיום מדיכאון (20% בנות, 7% בנים) ובנוסף להם כ-34% חשים דיכאון במינון נמוך. ללא כל צל של ספק, הרשתות החברתיות משחקות תפקיד משמעותי בזירוז ובהסלמת תופעה זו. הדיכאון, אגב, בא לידי ביטוי במצב רוח עגמומי, רגזנות-יתר, מופנמות-יתר או הפרעה סומטופורמית (תסמינים גופניים ללא ממצא פתולוגי גופני).

בתוך כך, יש להבדיל בין שימוש פסיבי ברשתות חברתיות (קריאה וצריכה של תכנים) לבין שימוש אקטיבי הכולל תקשורת בינאישית, תגובות ופרסום תכנים. נמצא שדווקא השימוש הפסיבי מעורר יותר סימפטומים דיכאוניים, בהשוואה לשימוש האקטיבי (אשר בכוחו להפיג בדידות ואף להקרין הון חברתי – במקרה של מספר עוקבים גבוה). עם זאת, שימוש אקטיבי עצים עתיד להגביר קנאה, הקנטות, הצקות, הטרדות ובריונות מצד העוקבים והצופים (Shorey & Wong, 2021).

רשתות חברתיות ובריונות רשת

בשל השליטה הכמעט-מלאה של המתבגרים במכשיר הטלפון האישי ושעות השימוש ההולכות וגוברות ברשתות החברתיות, בריונות רשת מגיעה לשיאה סביב כיתה ט', וממשיכה לתת את אותותיה במהלך בית הספר התיכון. 15%-34% מבני 17-12 מדווחים שחוו בריונות רשת, כזו או אחרת, כאשר מספר גבוה של עוקבים עלול, לצד ההון החברתי, להגביר את ההסתברות לבריונות-רשת. הקושי בהתמודדות עם בריונות-רשת הוא בפומביות שלה, בחוסר היכולת למנוע אותה ברגע שהפכה ויראלית, בתביעות הדיגיטליות שזו משאירה ובקלות הדעת המרגיזה שזו נעשית.

רשתות חברתיות ותמיכת חברים

מתבגרים רבים רואים את הדברים לחלוטין אחרת. למרות שהספרות המחקרית מצביעה על שלל סכנות, 81% מהמתבגרים מדווחים שרשתות חברתיות עוזרות להם להרגיש שייכות וחיבור לחברים ולסביבה ו-66% מספרים שדווקא הרשת החברתית מספקת להם תמיכה בזמנים קשים. לפיהם, הרשתות החברתיות מסייעות לייצר קרבה, לתקשר עם חברים וחברות, לקחת חלק בפעילויות קהילתיות, לגשת למשאבים ואפילו ללמוד או להכין שיעורי בית בצוותא (Mak et al., 2021).

מתודולוגיה

800 בני 15-13 (57% בנות, 43% בנים) ממדינת ניו יורק שלומדים בחטיבת ביניים השלימו ארבעה סקרים מקוונים, מדי חצי שנה, למשך שנתיים. הסקרים נועדו להעריך רקע דמוגרפי, מידת שימוש ברשתות חברתיות, איכות יחסים עם חברים, מעורבות בבריונות-רשת ומופנמות. הנשאלים, שקיבלו 25$ עבור כל שאלון, התבקשו להשיב על שאלות בסגנון הבא:

1. באילו רשתות חברתיות אתה גולש?
2. כמה זמן מדי יום אתה משקיע ברשתות חברתיות?
3. האם וכל כמה זמן אתה מפרסם Post?
4. האם וכל כמה זמן אתה מפרסם Post שעוסק באנשים אחרים?
5. האם קרה שחשת מודאג, מפוחד או מאוים על ידי אדם ברשת חברתית?
6. האם קרה שחשת מבוכה בגלל הודעה או תמונה שפורסמה ידי אדם ברשת חברתית?
7. מי יכול לעזור לך במצבים של חשש או מבוכה ברשת חברתית? עם מי נוח לך לדבר?
8. האם אתה חווה תחושות של דכדוך, עצב או כעס במהלך גלישה ברשתות חברתיות?

ממצאים וניתוח

9.7% מן המשתתפים דיווחו שלא גלשו ברשתות חברתיות בחצי השנה האחרונה, בעוד ש-82% השתמשו באינסטגרם, 71.6% בסנאפצ'אט, 61.8% בטיק-טוק, 50.1% בטוויטר 42.2%, בפייסבוק, 15.9% בטאמבלר ו-8.7% באתרים אנונימיים. ככלל, בנות דיווחו על זמני שימוש ארוכים יותר, ובהתאמה סבלו מיותר סימפטומים דיכאוניים וזכו ליותר תמיכת חברות. מנגד, בקרב הבנים דווח על יותר חשיפה לבריונות רשת ויותר שימוש פסיבי ברשתות (בעיקר קריאה, גלילה וצריכת תוכן).

ממצאים בולטים נוספים

• ככל שזמני השימוש של מתבגרים ברשתות חברתיות גדל, מתעצמים התסמינים הדיכאוניים
• גולשים שחווים בריונות-רשת צפויים לבטא תסמינים של דכאון
• אפילו גולשים שיוזמים בריונות-רשת, צפויים לדווח על תסמיני דכאון, אם כי במינון פחות בהרבה מהקורבנות
• בנים שחווים בריונות-רשת ממאנים לספר ולשתף על כך, ועל כן לא זוכים לתמיכה החברית לה הם זקוקים
• מעט הבנות שחוות בריונות-רשת, נוטות לשתף על כך את חברותיהן ובהתאמה מתעטפות בתמיכה חברית

דיון

מתוך הסתכלות ביקורתית, בני הנוער כיום מנהלים יחסים מורכבים מאוד עם רשתות חברתיות. מצד אחד, הם צורכים תכנים מבהילים, מסוכנים ובלתי-הולמים ואלו מחלחלים לנימי נשמתם ונצרבים בתודעתם. מצד שני, זוהי הפלטפורמה החברתית המרכזית עבורם, המספקת להם חיי חברה, הנאה, שייכות ונחמה, והיא נחשבת לחשובה ומשמעותית יותר מהזירה המציאותית, בבחינת: אם אתה לא שם, אתה לא קיים. למעשה, מחקר זה לא הצליח להשיב באופן חד-משמעי על השאלה: האם רשתות חברתיות מייצרות דיכאון או מפיגות אותו לראות עיניהם של המתבגרים?

מנקודת מבטם של המתבגרים, למעורבות מתונה ברשתות חברתיות יש פוטנציאל לייצר תחושת שייכות ורוגע, להפיג דיכאון ולהגביר ביטחון עצמי. עם זאת, הסכנות האורבות ברשת, כמו בריונות, הבכות, קללות, נאצות, הצקות ואף חרמות, מייצרות תחושות שליליות שאין להתעלם מהן. בד בבד, כל אלו לא מובילים את המתבגרים להפחית את זמני ותדירות השימוש. למעשה, כל עוד המתבגרים חשים נוכחות חברית ברשת ורואים בה פלטפורמה בלעדית להרחבת מעגל החברים ולטיפוח הסטטוס החברתי (או הגנה עליו), קטנים משמעותית הסיכויים לצמצום זמני השימוש.

עם מבט צופה פני עתיד, שימוש של מתבגרים ברשתות חברתיות הוא נושא אקוטי, מתעתע ומורכב אשר מצריך מחקר רב-ממדי וארוך-טווח. חשוב להבין שהמתבגרים מחוברים נפשית לרשתות, וכדי לפענח לעומק את שורשי התופעה, דרוש שימוש משולב ומושכל של כמה כלי מחקר בו-זמנית. לדוגמה, ניתוח תוכן, ריאיונות, שאלונים וקבוצות דיון. זאת, תוך התייחסות למשתנים בלתי-תלויים, כמו הבדלים מגדריים, יחסי ילדים-הורים, התנהגות בית ספרית ואקלים תרבותי.

המלצות ראשוניות

הורים, מורים, אחים גדולים וכל מי שעובד עם מתבגרים צריך לשים לב אליהם, לפקוח עין על התנהגותם ולשוחח עמם לב-אל-לב על חייהם ברשת החברתית. חשוב שיבינו שהרשת החברתית אינו מרחב נפרד מהחיים האמיתיים ולפעולותינו שם יש השלכות, לעיתים קשות. אם צריך, יש לעודד אותם לשנות את דרכם – במידה וזו פוגעת בבריאותם הנפשית (שלהם או של אחרים) או ביחסיהם החברתיים.

רשימת המקורות

Gomez-Baya, D., Rubio-Gonzalez, A., & Gaspar de Matos, M. (2019). Online communication, peer relationships and school victimization: A one-year longitudinal study during middle adolescence. International Journal of Adolescence and Youth. 24; 2: 199-211. https://10.1080/02673843.2018.1509793

Mak, H.W., Fosco, G.M., Lanza, S.T. (2021) Dynamic associations of parent-adolescent closeness and friend support with adolescent depressive symptoms across ages 12-19. Journal of Research in Adolescence. 31; 2: 299-316. https://10.1111/jora.12597

Shorey, S, & Wong, C. H. J. (2021). Global prevalence of depression and elevated depressive symptoms among adolescents: A systematic review and meta-analysis. British Journal of Clinical Psychology, 28, 3, 77-90. https://10.1111/bjc.12333