הוראת כישורי חיים בשיעורי חינוך גופני באמצעות מגוון מסורות לימוד: סקירה נרטיבית

Lenzen, B., Buyck, Y., & Bouvier, A. (2023). Teaching Life Skills in Physical Education within Different Teaching Traditions: A Narrative Review. Education Sciences, 13(6), 605. https://10.3390/educsci13060605

עיקרי הדברים:

● הגישה האופטימלית לניהול שיעורי חינוך גופני תומכת בהקניית כישורי חיים באמצעות שילוב בין הוראה עיונית לבין תזוזה (הגישה המקבילה) ונמנעת מישיבה סטטית ומתמשכת (הגישה המבודדת) ומקידוש משחקי כדור פופולאריים בהם ישנם שחקנים מצוינים אשר נוטים לדחוק הצידה את שאר המשתתפים (הגישה המעורבת)

● בכוחו של מקצוע החינוך הגופני להקנות לתלמידים כישורי חיים הכרחיים, כגון: חתירה לפתרון בעיות, שמירה על אורח חיים בריא, טיפוח אינטראקציות חברתיות, כבוד לאחר, אמפתיה, שוויוניות והכלה, תקשורת יעילה, עמידה בלחצים ובזמנים, כושר מנהיגות ופורקן מתחים

● שיעורי חינוך גופני עשויים להפיח מוטיבציה בקרב תלמידים מתקשים ונוער בסיכון אשר אינם מוצאים עניין בלימודים העיוניים, אך יכולים להצטיין, להתבלט ולהנהיג בשיעורי חינוך גופני

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חינוך גופני

חינוך גופני וכישורי חיים

בעשרים השנים האחרונות, גובר העניין בפיתוח כישורי חיים באמצעות שיעורי חינוך גופני. זירות הספורט והחינוך הגופני נתפסות כפלטפורמות מתאימות להנחלה ולטיפוח של כישורי חיים מהסיבות הבאות:

1. ספורט וחינוך גופני מגלמים בתוכם פעילויות חברתיות וקבוצתיות;
2. ישנה הקבלה בין היכולות המנטליות הדרושות כדי להצליח בעולם הספורט, לבין היכולות הדרושות כדי להצליח בשאר תחומי החיים;
3. ניתן ללמוד מן הערכים הנרכשים בעולם הספורט והחינוך הגופני וליישמם בזירות נוספות;
4. עולם הספורט מקדש אימון, תרגול והישגיות, בדומה לבית הספר, לעולם התעסוקה ולחיים האמיתיים;
5. הן כישורים ספורטיביים והן כישורי חיים נלמדים באמצעות הדגמה, חיקוי ותרגול;
6. הספורט מהווה נדבך מרכזי בפיתוח הערכה עצמית ותחושת מסוגלות של ילדים ומתבגרים (Cronin et al., 2020).

לא זו בלבד, בכוחם של שיעורי חינוך גופני לסייע בפיתוח כישורי עבודת הצוות, קבלת אחריות, תקשורתיות יעילה, מנהיגות, פתרון בעיות, קבלת החלטות, חשיבה חיובית, ויסות עצמי וכבוד ליריב. לא זו בלבד, מדובר בדרך טבעית להיכרויות עם קבוצת השווים ורכישת חברים חדשים. כמו כן, שיעורי חינוך גופני יכולים לשמש כהזדמנות להנחלת החשיבות של אורח חיים בריא והימנעות מיושבנות, זלילת-יתר ובהייה מוגזמת במסכים. בטווח הארוך, בשל אופיו היצרי והקבוצתי, עולם הספורט יכול לסייע בהכנת התלמידים לאזרחות נכונה, להשתתפות פוליטית ולחיים בחברה רב-תרבותית (Opstoel et al., 2020).

גישות להוראת חינוך גופני

חרף הסגולות המוצגות לעיל, הן אינן מתרחשות באופן אוטומטי בשיעורי חינוך גופני. אלא, יישומן מצריך תיווך, אימון, הכוונה, משאבים ומתקנים איכותיים. הגם שקיימות הסתכלויות נוספות, צוות המחקר בחר להתייחס לשלוש גישות מרכזיות להקניית כישורי חיים בשיעורי חינוך גופני:

1. הגישה המבודדת (Isolated) – הנחלת כישורי חיים באמצעות הוראה כיתתית, מבלי לדרוש מהתלמידים פעולות מוטוריות או פיזיות. זאת, תוך שימוש בדוגמאות, הקרנת אירועי ספורט מכוננים, ניתוח תרחישים, הצגת סיפורי חיים של אתלטים, ביקור במועדוני ספורט מקצועניים ועוד;
2. הגישה המקבילה (Juxtaposed) - הוראת כישורי חיים באמצעות משחקים ספורטיביים-חברתיים, שאינם בהכרח ענפי ספורט רשמיים, אך מצריכים ציות לחוקים, ערכיות, עבודת צוות, חשיבה אסטרטגית והשגת מטרות. לדוגמה, משיכת חבל, כיבוש דגלים, להטוטנות, חפש את המטמון ומרוץ שליחים (בווריאציה מונגשת לילדים). או, לחילופין, אימון של פעולות בסיסיות המהוות חלק מתוך ענף ספורט. למשל, בעיטה בכדור, זריקה לסל, חביטה בכדור-בסיס או התעמלות על מכשירים;
3. הגישה המעורבת (Integrated) - הוראת כישורי חיים בעזרת משחקי ספורט וטורנירים רשמיים ותחרותיים בין קבוצות או כיתות, לעיתים עם פרסים למנצחים. כל זאת, עם דגש על פיתוח טכניקה, חוסן פיזי וכושר הגופני וחתירה לניצחון (Forest et al., 2018).

מתודולוגיה

מחקר זה הינו סקירה נרטיבית (Narrative review). קרי, מאמר אקדמי שמתאר, בוחן ודן בתמונת המצב העדכנית של תחום מסוים מתוך נקודת מבט תיאורטית ואנליטית ועל רקע הקשר אדמיניסטרטיבי, דידקטי, מנהלי או פדגוגי. הניתוח הראשוני איתר 291 מאמרים באנגלית וצרפתית מתוך מנוע החיפוש Google Scholar. מתוכם, 13 מאמרים ענו על כל הקריטריונים, נותחו לעומק והוצגו.

ממצאים וניתוח

בזכות טבעו המשחקי והחברתי, בכוחו של מקצוע החינוך הגופני להקנות לתלמידים כישורי חיים הכרחיים, כגון: חתירה לפתרון בעיות, שמירה על אורח חיים בריא, טיפוח אינטראקציות חברתיות, כבוד לאחר, אמפתיה, שוויוניות והכלה, תקשורת יעילה, עמידה בלחצים ובזמנים, מנהיגות ופורקן מתחים. לא זו בלבד, שיעורי החינוך הגופני עשויים להפיח מוטיבציה בקרב תלמידים מתקשים ונוער בסיכון אשר אינם מוצאים עניין בלימודים העיונים, אך יכולים להצטיין, להתבלט ולהנהיג בשיעורי החינוך הגופני.

יחד עם זאת, ההטמעה הפדגוגית-משחקית בשיעורי החינוך הגופני אינה מתרחש בצורה אוטומטית והיא מצריכה מערך שיעור פשוט ומותאם, מעורבות תלמידים ומוטיבציה קבוצתית. לא זו בלבד, נמצא כי מורי חינוך גופני מדווחים על קושי להציג בפני תלמידים משחקים מורכבים והדגמות מסובכות וכי תלמידים עלולים לפרש שלא כהלכה הוראות והנחיות ולבצע מטלות בצורה רשלנית או מזלזלת.

מתוך שלוש הגישות התיאורטיות, הגישה המקבילה נמצאה כעדיפה. שכן, היא תומכת בהקניית כישורי חיים באמצעות שילוב בין תיאוריה לבין תזוזה ותורמת להפחתת מתחים, פיתוח טכניקה, קידום אורח חיים בריא וקידום ערכים וקבוצתיות. כל זאת, תוך הימנעות מישיבה סטטית ומתמשכת (הגישה המבודדת) או תחרותיות-יתר וקידוש המשחקים הפופולאריים (כמו פוטבול, כדורגל או כדורסל) בהם ישנם שחקנים מצוינים אשר נוטים לדחוק הצידה את שאר המשתתפים (הגישה המעורבות).

דיון

הגם שנמצאה גישה מועדפת, צוות המחקר מבהיר כי קיימים הבדלים ניכרים בדרכי ההוראה הרצויה של חינוך גופני בגני ילדים, בחינוך יסודי ועל-יסודי. מכאן, שרצוי לשלב בין ההיבטים התיאורטיים לבין הפרקטיים של שלוש הגישות שהוצגו במחקר זה. מעבר לכך, בכל שכבת גיל יכול וצריך המורה להפעיל שיקול דעת ולקשר בין פעולות מוטוריות ופיזיות לבין כישורי חיים בדרך המתאימה למגדר, לגיל, למרקם הקבוצתי ולתרבות של הלומדים, תוך שימוש אופטימלי במתקני בית הספר.

רשימת המקורות

Cronin L., Marchant D., Johnson L., Huntley E., Kosteli M.C., Varga J., & Ellison P. (2020). Life skills development in physical education: A self-determination theory-based investigation across the school term. Psychology of Sport and Exercise. 49, 101711. https://doi.org/10.1016/j.psychsport.2020.101711

Forest E., Lenzen B., & Öhman M. (2018). Teaching traditions in physical education in France, Switzerland and Sweden: A special focus on official curricula for gymnastics and fitness training. European Educational Research Journal. 17, 71-90. https://doi.org/10.1177/1474904117708889

Opstoel K., Chapelle L., Prins F.J., De Meester A., Haerens L., van Tartwijk J., & De Martelaer K. (2020). Personal and social development in physical education and sports: A review study. European Physical Education Review. 26, 797-813. https://doi.org/10.1177/1356336X19882054