בינה מלאכותית שכותבת עבודות? למערכת החינוך יש רעיונות אחרים

קדרי-עובדיה, ש' (2023). "בינה מלאכותית שכותבת עבודות? למערכת החינוך יש רעיונות אחרים". אתר "הארץ", 31 בינואר

עיקרי הדברים:

• לא רצוי ואף בלתי אפשרי לאסור שימוש במחולל השיח ChatGPT, גם בשיעורי הבית. זה לא נכון מבחינה חינוכית וטכנולוגית
• האתגר המרכזי של מערכת החינוך הוא להכין את התלמידים לעולם עתיר בינה מלאכותית, וגם לסייע למורים להשתמש באופן אפקטיבי בכלים הללו כדי לשפר את תהליכי ההוראה בכיתה
• רובוטים יוכלו כנראה להציג לפני התלמידים כל סרטון חינוכי שהמורה תבחר, ולהפוך אותו באופן אוטומטי למערך שיעור של ממש
• עם זאת, אין כוונה להחליף את המורות והמורים ברובוטים, לא בטווח הקרוב וגם לא בעתיד הרחוק
• חוקרים מפתחים יישומים מבוססי בינה מלאכותית, המסייעים למורים בקבלת החלטות במהלך השיעור בהתאם למידת ההצלחה שלהם במשימות שונות
• הבינה המלאכותית יכולה להמליץ למורה לחבר בין תלמידים שיכולים לעזור אלה לאלה, או בין תלמידים שנמצאים באותה רמה וכדאי להם לעבוד יחד

האיום הגדול על מערכת החינוך בשבועות האחרונים הוא ChatGPT, שבהקשר זה ניתן להגדירו כרובוט שכותב עבודות. משרד החינוך מנסה בימים אלה לגבש כללים והמלצות למורים בכיתות, כדי להתמודד עם האתגר, ולהפוך את המשבר להזדמנות.

לכתבה המלאה באתר הארץ

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא ChatGPT

ד"ר עמיר גפן, ממונה על ניהול מחקרים בתחום הבינה המלאכותית במערכת החינוך, ושותף בגיבוש המלצות לקובעי המדיניות במשרד, סבור שלא רצוי ואף בלתי אפשרי לאסור שימוש בתוכנה, גם בשיעורי הבית. "זה לא נראה לי נכון מבחינה חינוכית וטכנולוגית", הוא מסביר.

בדיוני המשרד מבקש גפן להוביל לשימוש מושכל בכלי: למשל, לעודד את התלמידים להשתמש בצ'אט אך להציג גם את תהליך כתיבת העבודה, ובכלל זה השאלות שהציגו למכונה ותהליך בדיקת העובדות שעשו כדי לוודא שהדברים שכתבה תואמים את המציאות.

מעבדת הבינה המלאכותית בראשות גפן הוקמה לפני ארבע שנים, במסגרת אגף המו"פ (מחקר ופיתוח) במשרד החינוך. לדברי מרב זרביב, מנהלת האגף, "האתגר המרכזי שלנו כאנשי חינוך הוא להכין את התלמידים לעולם עתיר בינה מלאכותית, וגם לסייע למורים להשתמש באופן אפקטיבי בכלים הללו כדי לשפר את תהליכי ההוראה בכיתה".

עוזרי ההוראה של העתיד

דוגמה חיה לכך (בערך) ניתנת בימים אלו בבית הספר שדות איילון שביישוב בית חשמונאי. לכיתה א' של המורה ענבל איינהורן בלום נכנס לפני כשבועיים רובוט, וליתר דיוק רובוטית: בובה דמוית אדם, מעוטרת בפאה נוכרית בלונדינית ולבושה ז'קט אדום. הרובוטית, צעיף צבעוני לצווארה, הוצבה מול קבוצת תלמידים שצוידו באוזניות ובלוחות מחיקים פשוטים, והחלה להציג לפניהם מערך שיעור קצר להכרת האותיות. תווי הפנים של הרובוטית הוקרנו על הבובה על ידי מקרן קטן, ופיה זז על פי הקריינות הנשמעת באוזניות. מקרן נוסף כוון לשולחנות התלמידים, והציג לפניהם שקפים ועליהם האותיות. מדי פעם בפעם הם התבקשו לעצור ולהציג לרובוטית את מה שכתבו על הלוח האישי שלהם.

בינתיים העבירה איינהורן בלום לכיתה שיעור אחר לגמרי, במתמטיקה. היא עברה בין הילדים, שקיבלו משימות בחיבור בחוברות העבודה שלהם. אל הילדים שלמדו קריאה עם הרובוטית היא לא ניגשה: מטרת הניסוי (אשר יזמה המעבדה של גפן) היא לבחון אם שילוב הרובוטית יכול להקל על המורה את העומס המוטל על כתפיה.

במשרד החינוך מקפידים להדגיש שאין כוונה להחליף את המורות והמורים ברובוטים, לא בטווח הקרוב וגם לא בעתיד הרחוק, ושהניסוי המסקרן נועד לבחון את מועמדותם של רובוטים ל"עוזרי הוראה" בכיתות.

בראש הניסוי בבית הספר שדות איילון עומד ד"ר חן גלעדי, מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון באשדוד. היעד של גלעדי שאפתני: הרובוטית תוכל להציג לפני התלמידים כל סרטון חינוכי שהמורה תבחר, ותדע להפוך אותו באופן אוטומטי למערך שיעור של ממש. כך, לאחר שהסרטון הציג לפני התלמידים את הצליל "רה", הרובוטית הציגה לפניהם משימה — לכתוב את האותיות המרכיבות את הצליל על הלוח ו"להראות" לה אותן. בעתיד, אומר גלעדי, הרובוטית גם תוכל להגיב מיד על תשובות התלמידים, וגם תדע לעבד את תשובותיהם לדו"ח ולהציג למורה את מידת ההתקדמות של כל תלמיד.

גלעדי סבור שהרובוטית מעניקה ערך מוסף שאינו קיים במסך. "הדמות הפיזית נותנת תחושה של נוכחות", הוא אומר, "העובדה שיש לה פנים משפרת את יכולות הקליטה של התלמידים".

התלמידים, מצדם, התלהבו מאוד מנוכחותה של הרובוטית בבית הספר. מאיה גליק, מחנכת הכיתה, סבורה ש"על פניו, הרובוט הזה יכול להפוך לחלומו של כל מורה. במצב אידיאלי, הוא יוכל לשחרר אותי ולאפשר לי להגיע לכל תלמיד במהלך השיעור. בשביל זה נצטרך ללמוד להסתנכרן בינינו".

כללי המשחק החדשים

אחת ההתפתחויות המדוברות היא היכולת ליצור מסלולי למידה מותאמים אישית לכל תלמיד ותלמידה. "החלום הוא שכל תלמיד יוכל ללמוד בקצב שלו, ולעבוד על הדברים שקשים לו", אומר אבי ורשבסקי, מנכ"ל MindCET — מרכז לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך שהוקם מטעם המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח).

תוכנות כאלה כבר קיימות בשדה החינוכי, ולא כולן זקוקות בהכרח לבינה מלאכותית כדי ליצור מסלולים מותאמים אישית: "אפשר לבנות מערכות שהן כמו תרשים עץ — אם התלמיד עונה כך ניתן לו תרגיל כזה, ואם הוא עונה אחרת נעביר אותו לתרגיל אחר". אלא שהבינה המלאכותית מאפשרת להצעיד את כל זה קדימה: במקום תסריטים כתובים מראש, מודלים של בינה מלאכותית מסוגלים ליצור בעצמם מסלולי למידה מותאמים אישית, על פי המידע שהן אוספות בהדרגה על התלמידים.

מערכות הבינה המלאכותית כבר יודעות להציע לכל תלמיד מסלול למידה מותאם אישית, אך אין זה אומר שהטכנולוגיה נכנסת בקלות לכיתות הלימוד. "מחקרים מראים שגם כאשר מכניסים לכיתה כלים של למידה מותאמת אישית, למורים לא קל לאמץ אותם", אומר ורסבסקי, "מחקר גדול שנערך בארה"ב הראה שמורים השתמשו במערכת כדי 'ליישר קו' בין תלמידים מתקשים ומתקדמים. היה להם קשה להשתחרר מהפרדיגמה שלכל תלמיד יש קצב לימוד משלו. לכן, בעיניי, הסיפור של הבינה המלאכותית הוא פחות טכנולוגי ויותר קשור לפדגוגיה".

גם ד"ר גיורא אלכסנדרון מהמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן עסוק בימים אלה בפיתוחים שמטרתם לגייס את יכולות הבינה המלאכותית לעזרת המורים בכיתות. קבוצות המחקר בהובלת אלכסנדרון עוסקת בפיתוח יישומים מבוססי בינה מלאכותית, המסייעים למורים בקבלת החלטות במהלך השיעור בהתאם למידת ההצלחה שלהם במשימות שונות. "הבינה המלאכותית יכולה, למשל, להמליץ למורה לחבר בין תלמידים שיכולים לעזור אלה לאלה, או בין תלמידים שנמצאים באותה רמה וכדאי להם לעבוד יחד", מסביר אלכסנדרון. אולם גם הוא מזכיר שהאתגר האמיתי טמון במפגש בין המכונה לבין המורות והמורים. "צריך לוודא שהאוטונומיה לא נלקחת מהמורים", הוא אומר, "תפקידנו לשאול מה המורה עושה בכיתה, ואז לשאול איפה הכלים יכולים לסייע בצורה מיטבית".