המורים בישראל עוד לא החליטו איזה ציון לתת לשיעורי הבית שהכין ChatGPT

ג'ורג'י, ע' ודטל, ל' (2023). "המורים בישראל עוד לא החליטו איזה ציון לתת לשיעורי הבית שהכין ChatGPT", אתר TheMarker 

עיקרי הדברים:

• בשלב זה, המערכת בעברית רחוקה מלהיות מדויקת, וההתייחסות אל המידע שהיא מספקת כאל משהו אובייקטיבי או מדעי שגויה ואפילו מסוכנת
• על מערכת החינוך לשנות את הדגשים: פחות לסקר מקורות מידע או לסכם אותם, ויותר להפעיל חשיבה עצמאית, בצורה שפחות מאפשרת לעקוף אותה
• "התלמידים יידרשו להציג את העבודה שלהם בפני המורים, להסביר ולענות על שאלות. תוך דקה נדע מי כתב אותה – תלמיד או תוכנה"
• שימוש נכון במערכת יכול להיעשות באמצעות הכשרת התלמידים לשאול את השאלות הנכונות, שגם היא מיומנות חשובה
• "במקום להיבהל מהכלי הזה, עדיף שנלמד את הילדים לעבוד איתו בצורה יעילה ולשפר את התוצרים של הבוט. כמו שאנחנו מלמדים אותם להשתמש בתוכנות מחשב, נצטרך ללמד אותם לעבוד עם הבוט"
• אם הצ'אטבוט יוכל לכתוב עבודות במקום התלמידים, האם יהיה טעם להטיל מטלות כתיבה להכנה בבית, או בכלל ללמד את התלמידים לכתוב בעצמם עבודות?
• המערכת תוכל אולי לחבר שאלות למבחנים, לבדוק אותם וללמד מקצועות טכניים ואפילו הומניסטיים, אבל לא להדביק את התלמידים בתשוקה וסקרנות, ולא לספק להם עידוד

מערכת הבינה המלאכותית ChatGPT כבר משמשת תלמידים רבים במערכת החינוך. לפי כתבה באתר TheMarker, "מדובר ברעיון נחמד שיכול לסייע פה ושם בהכנת שיעורי הבית, אבל הוא לא מספיק טוב, מדויק או מעמיק כדי להחליף את המערכת הקיימת, בוודאי לא במקצועות ההומניים ולא בשפה העברית. זה לא אומר שזה לא יקרה, אפילו מהר יותר ממה שחושבים".

לכתבה המלאה באתר TheMarker

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא ChatGPT

לדברי ד"ר יובל דרור, העורך הראשי של רשת הפודקאסטים "עושים היסטוריה" וסוציולוג של טכנולוגיה, "התוכנה בעברית עילגת מאוד ולא מספיק טובה בשלב הזה, אבל באנגלית היא ברמה גבוהה יותר, ומצליחה לעורר מהומה בעולם".

דרור הסביר כי אם נשאל בגוגל מה הרצל היה אומר לביאליק לו היה פוגש אותו היום, נקבל לינקים של זה ושל זה וניאלץ לעשות את החיבור בעצמנו. ChatGPT יכול לעשות עבורנו את הסינתזה הנדרשת. כלומר, במקום הפניה לעשרה לינקים בגוגל, בצ'אטבוט נקבל תשובה אחת, מסודרת.

דרור הסביר כי חלק גדול מהמטלות שניתנות לתלמידי חטיבות הביניים והתיכון, ואפילו לסטודנטים, קשורות באינטגרציה בין נתונים, השוואות או סיכום תיזה מרכזית. את כל אלה המערכת מסוגלת לבצע באופן לא רע, ולכן אפשר להבין מדוע היא מעוררת הדים בעולם.

אם נגיע לנקודה שבה הצ'אטבוט בעברית לא רק יעזור באיסוף רקע לעבודה, אלא ממש לכתוב אותה במקומנו – מערכת החינוך תיאלץ להתמודד עם שתי שאלות גדולות:

1. האם להטיל מטלות כתיבה בבית, או בכיתה בלבד – בלי גישה לצ'אטבוט?
2. האם בכלל צריך ללמד את התלמידים לכתוב בעצמם עבודות בעולם של בינה מלאכותית, או שאולי צריך להפנות את כל המשאבים להקניית כלים לתלמידים, שיאפשרו להם להשתמש במערכות הבינה המלאכותית באופן מיטבי, ולהבחין מתי המידע שהן מספקות נכון או לא?

המערכת טועה, ומסוכן להאמין לה

לדברי פרופ' יאיר עמיחי־המבורגר, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט באוניברסיטת רייכמן, המערכת רחוקה מלהיות מדויקת, וההתייחסות אל המידע שהיא מספקת כמשהו אובייקטיבי או מדעי שגויה ואפילו מפחידה.

הנתונים שמהם שואבת המערכת את התשובות שלה עלולים להיות מוטים. עמיחי־המבורגר הזכיר כי לאחת המערכות של בינה מלאכותית הציגו אלפי תמונות של נשים וגברים, והגדירו לה בכל פעם מהו גבר ומהי אישה. בשלב מסוים הם גילו דבר מוזר: בכל פעם שהופיעה תמונה של גבר במטבח, המערכת זיהתה אותו כאישה. מתברר שמטבח היה ברקע בפעמים שבהן הוצגו הדמויות שהוגדרו כנשים, ולכן נתפס מבחינת המערכת כגורם שמגדיר אישה. "זאת הטיה בלתי־מכוונת של המערכת, אבל עלולות להיות הטיות מכוונות של פייק ניוז, ומכאן הסכנה. לפי עמיחי־המבורגר, לשימוש לרעה במערכות האלה יכולה להיות השפעה משמעותית על חיי היומיום שלנו, "למשל נגד מיעוטים או קבוצות שונות".

לדעת מורה בבית ספר תיכון בירושלים, "חלפו כבר מעל 20 שנה מאז שהאינטרנט נכנס לשימוש כל כך חזק בחינוך, ועדיין לא שינינו את המאמץ מאיסוף חומר למיומנויות אחרות. הדגש צריך להיות על היבטים אחרים של למידה והערכה: פחות לסקר מקורות מידע או לסכם אותם, ויותר להפעיל חשיבה עצמאית, בצורה שפחות מאפשרת לעקוף אותה". לדברי המורה, על מערכת החינוך ללמד תלמידים להסיק מסקנות מסינתזה בין מקורות מידע שונים, להפעיל חשיבה עצמאית וביקורתית, לנסח דעות, להביע עמדות ופחות יכולת להפגין סיכום מידע.

לדברי המורה, הוא ניסה לשוחח עם התלמידים על המערכת והתברר כי חלקם אמנם קצת שמעו עליה, אבל היא עדיין לא עוזרת להם. "כרגע אי־אפשר לומר שזה תפס פה, אבל זה יקרה ולכן נצטרך להאיץ תהליכים שמדברים עליהם המון". הוא מציין כי שימוש נכון במערכת יכול להיעשות באמצעות הכשרת התלמידים לשאול את השאלות הנכונות, שגם היא מיומנות חשובה.

לדברי עמיחי־המבורגר, מערכות החינוך יצטרכו להגדיר מחדש את המושג "חינוך", להציף ערכים כמו אנושיות, חוזקות, מוטיבציה פנימית, כל מה שהפסיכולוגיה החיובית מדברת עליו. "כשאני עובד עם סטודנטים, כדי להכין אותם לעולם העבודה העתידי, אנחנו מדברים על כך שרוב המקצועות של היום ייעלמו, וחלק גדול ממקצועות העתיד עדיין לא נוצרו. המסקנה היא שהמטרה שלנו היא לפתח חשיבה ביקורתית ויצירתיות, ערכים שהם מעבר לקליטה ושינון חומר".

ומה אם תלמידים יתחילו להגיש בעזרתה עבודות לבתי הספר? לטענת פרופ' יורם הרפז מהמכללה האקדמית בית ברל ומכללת אלקאסמי, אפשר יהיה לנטרל את השימוש הזה אם התלמידים יתבקשו להגן על התזה. "התלמידים יידרשו להציג את העבודה שלהם בפני המורים, להסביר ולענות על שאלות. תוך דקה נדע מי כתב אותה — תלמיד או תוכנה. במקום להיבהל מהכלי הזה, עדיף שנלמד את הילדים לעבוד איתו בצורה יעילה ולשפר את התוצרים של הבוט. כמו שאנחנו מלמדים אותם להשתמש בתוכנות מחשב, נצטרך ללמד אותם לעבוד עם הבוט". גם הרפז רואה בכך הזדמנות לשיפור מיומנויות חשיבה: "רוב העבודות שנכתבות היום הן פשוט מיחזור של עובדות מוויקיפדיה. הצ׳אטבוט כבר עושה את העבודה הזאת, וכעת הילדים יכולים להתפנות לחשיבה ביקורתית ויצירתית ופרשנות ייחודית״.

"רובוט לא יכול להנחיל תשוקה וחיבור לידע"

ומה לגבי המורים?

המערכת כבר מגלה יכולות ראשוניות בחיבור שאלות למבחנים, ואף בבדיקתם. לא ירחק היום שתצליח לתת הערות וציונים לתלמידים, ברמת דיוק שאינה נופלת בהרבה, או בכלל, מרמתם של המורים.

"יכול להיות שבעתיד הקרוב חלק מהמקצועות יילמדו על ידי רובוטים דמויי אדם או בוטים", אומר הרפז, "כבר שמעתי על מקרים בארץ שבהם מכניסים בוטים כעוזרי הוראה לכיתות. אין לי ספק שמקצועות טכניים, כולל שפות, יכולים להילמד על ידי תוכנות מהסוג הזה, וייתכן שגם מקצועות הומניסטיים מורכבים יותר בשלב מאוחר יותר, והמורה תהיה דמות שמעניקה תמיכה לתלמידים ומכווינה אותם.

"המורה מעבירה לתלמידים שני דברים: הראשון הוא ידע, ואת זה רובוט יעשה טוב יותר ממורה, אבל הדבר השני הוא תשוקה וחיבור לידע — ואת זה הרובוט לא יכול להנחיל. רובוט לא יכול להחליף מורה שקוראת שיר של ביאליק ומתרגשת ממנו, או מורה שמלמד אירוע דרמטי בהיסטוריה — וזה מה שצריך לשדר לתלמידים".

רפורמת הבגרויות

כיצד משפיע הבוט על הוויכוח לגבי ביטול רפורמת הבגרויות במקצועות ההומניים, שביקשה להעבירם ממבחנים לכתיבת עבודות?

״אנחנו כבר חיים במציאות של קניית עבודות אקדמיות, שאמנם רווחת פחות בבתי הספר, ובמציאות שבה לתלמידים יש נגישות גבוהה למאגרי מידע באינטרנט שזמינים כל הזמן", אומרת אביגיל סאמין, מנהלת קריית החינוך אורט באריאל ויו״ר משותפת בארגון מנהלי בתי הספר "מנהיגים".

בחלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה שילבו כלים טכנולוגיים הנגישים למרצים, שסורקים את העבודות שהגישו הסטודנטים ומדרגים אותן לפי רמת המקוריות שלהם, על ידי אלגוריתם שעושה חיפוש של תוכן העבודה ומשווה אותו לתכנים שמופיעים באינטרנט. כל עבודה מקבלת ציון שנע בין 0 ל-100 על מקוריות — 100 מסמל 100% מקוריות. מדובר בכלי שאמור להרתיע את התלמידים מביצוע העתק־הדבק בעבודות, אך עדיין לא ברור אם יהיה יעיל לחלוטין במניעת שימוש בבוטים בעבודות.

לדברי סאמין, "במבט ראשון ההתפתחויות האלה עלולות לגרום לנו לחזור לשיטת המבחנים, שאנחנו כל כך רוצים לעזוב, אבל זה לא פתרון שמתאים לכולם. אנחנו חיים בעידן שבו בתי הספר צריכים ללמד את התלמידים איך לבחור מקורות מידע מהימנים, להכיר להם את היכולות של הבוט, אבל גם להסביר שהוא עלול לגרור אותם לטעויות.

"הכיוון שאליו אנחנו רוצים ללכת הוא לאפשר לילדים לשים דגש על הפן האישי והיצירתי בכתיבת מטלות ולאפשר להם להביא תוצרים ייחודיים, ולא כאלה שמבוססים על העתק־הדבק. כמו שאנחנו מנסים ללמד את הילדים לגשת למקומות מהימנים ולא ישר לוויקיפדיה, כך צריך להסביר להם שאם ניגשים לבוט זה לא מספיק, וצריך גם לעשות בקרה על התשובות שלו, לאתר את מקורות המידע שעליהם הוא מתבסס ולשלב מקורות מידע נוספים. מצד שני, אני לא יכולה לצפות מכל הילדים בבית הספר לכתוב עבודת חקר, ועוד רב־תחומית. לא כולם מסוגלים לעשות את זה".

המערכת כבר נמצאת בשימוש בכיתות הלימוד במרכז שוורץ-רייסמן לחינוך מדעי. "תלמידים משתמשים בה לכתיבת עבודות באנגלית או במדעי המחשב", אומר דרור משה-אהרוני, חבר צוות הוראה במרכז ויזם של סטארט־אפ בתחום ה–edtech, העוסק בשילוב בינה מלאכותית בתחום ההוראה. "אנחנו משתמשים במערכת גם בפיזיקה, אם כי היכולות שלה בתחום הזה מוגבלות יותר לעומת במתמטיקה". לדברי משה־אהרוני, במרכז שבו הוא מלמד משתמשים במערכת גם כדי ללמד חשיבה ביקורתית, "כמו להביט בתוצר שהצ'אטבוט מספק ולראות ולראות מה רמת הדיוק שלו".

כתבי TheMarker ביקשו מ–ChatGPT להסביר מה צריכה מערכת החינוך לעשות כדי להתאים את עצמה לעידן החדש. התשובה הייתה חד־משמעית: "מערכת החינוך צריכה לשים דגש חזק על הוראת אוריינות דיגיטלית ועל טיפוח יצירתיות, חשיבה ביקורתית וכישורי פתרון בעיות".