"כורעים תחת הנטל": שחיקה בקרב מחנכי כיתות אתגר לנוער בסיכון

לבקוביץ ע' וסהר נ' (2021). "כורעים תחת הנטל": שחיקה בקרב מחנכי כיתות אתגר לנוער בסיכון. דפים: כתב עת לעיון ולמחקר בחינוך 75, 172-151

כיתות אתגר הן כיתות שבהן משולבים בני נוער בסיכון, כלומר מתבגרים שנמצאים או עלולים להימצא במצבים המסכנים אותם פיזית או רגשית. בני נוער אלה מאופיינים בבעיות התנהגות, קשיי הסתגלות, קשיים לימודיים ובעיות התמדה ומוטיבציה. מטרתן של כיתות אתגר הוא לצמצם נשירה ממערכת החינוך, לחזק את תחושת המסוגלות העצמית של תלמידים אלה ולהגדיל את מספר התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מלאה.

מחנכי כיתות אתגר הם דמויות מפתח בכיתות אלו והם נדרשים למלא משימות רבות. החשיפה המתמשכת שלהם למצוקה, לכישלון ולבעיות התנהגות ללא תמיכה מתאימה עלולה לפגוע ברווחתם הרגשית של המחנכים ואף להוביל לתופעות של עומס רב ושחיקה.

שחיקה היא מצב של תשישות ושל התרוקנות הכוחות הפיזיים והנפשיים של האדם. היא מתבטאת בירידה במוטיבציה, ירידה בתחושת ההגשמה העצמית ובתחושת השליחות בעבודה. השחיקה משפיעה על המורים במישור האישי והמקצועי. במישור האישי היא באה לידי ביטוי בסימפטומים גופניים ונפשיים (אי שקט, כעס, ציניות, תגובות פסיכוסומטיות, חרדה, דיכאון ותחושת אשמה). במישור המקצועי השחיקה באה לידי ביטוי באיחורים והיעדרויות מהעבודה, בירידה בביצועים ובאיכות העבודה, בחוסר תקשורת ובנוקשות מחשבתית.

המחקר הנוכחי בחן כיצד תופסים מחנכי כיתות אתגר את העומס והשחיקה בעבודתם. במחקר השתתפו 17 מחנכי כיתות אתגר מבתי ספר תיכוניים ברחבי הארץ. איסוף הנתונים נעשה באמצעות ראיון עומק מובנה למחצה.

 

ממצאים

ניתוח תוכן של נתוני הראיונות העלה שלוש תמות עיקריות הנוגעות לתפיסת תפקיד המחנך, לחוויית העבודה עם נוער בסיכון ולהתמודדות עם עומס העבודה:

  1. "כגודל הציפיות גודל האכזבות":  תפיסת התפקיד של מחנכי כיתות אתגר. כאשר מחנכי הכיתות מתחילים למלא את תפקידם יש להם מוטיבציה גבוהה, אך כבר בשנת עבודתם הראשונה שוככת התלהבותם אל מול המציאות המורכבת. הם תופסים את עבודתם כמאתגרת, אינטנסיבית ועמוסה למרות רגעי הסיפוק בה. המחנכים מתארים תחושת חוסר אונים ואכזבה במהלך השנה הראשונה ותחושה של התפכחות מאשליות.
  2. "זו רכבת הרים; ההצלחה היום לא מבטיחה לי הצלחה מחר": חוויות המחנכים בעבודה עם נוער בסיכון. מחנכי הכיתות סיפרו כי עבודתם רצופה עליות ומורדות. למרות רגעי ההצלחה, ברוב האירועים שתוארו חוו המחנכים קושי ותסכול. 
  3. "זר לא יבין זאת": התמודדות עם חוויית העומס והלחץ. מחנכי הכיתות תיארו תסמיני שחיקה, ובעיקר תשישות רגשית וצמצום תחושת ההגשמה האישית. המחנכים תיארו מגוון דרכי התמודדות עם העומס והאינטנסיביות של עבודתם, אשר נעו בין קרבה לריחוק והימנעות. הודגשה תחושת הבדידות בשל היעדר תמיכה מצד הצוות החינוכי בבית הספר. כמו כן, רבים מהם חשו כי אינם זוכים לתמיכת הממונים עליהם. עם זאת, הם סיפרו על קבלת סיוע בלתי פורמלי מעמיתים ומבני משפחה. למרות הניסיון שצברו בעבודה עם נוער בסיכון, ניסיון שיכול לסייע להם בהמשך דרכם המקצועית, רובם המכריע של מחנכי הכיתות לא היו מעוניינים להמשיך לחנך כיתות אלו.

 

המלצות

הצגת התפקיד: יש חשיבות לכך שמנהלי בתי הספר יציגו את התפקיד ביתר שקיפות. כך יצטמצם הפער בין הציפיות מהתפקיד למציאות בשטח.

מתן הכשרה: על מנת לתמוך בתחושת המסוגלות של מחנכי כיתות אתגר מומלץ לתת הכשרה ייחודית למחנכי כיתות אלו. הכשרה זו תתמקד במאפייני נוער בסיכון ובצורכיהם המיוחדים ותקנה כלים לעבודה עימם ולהתמודדות עם הקשיים. זאת, תוך שימת לב מיוחדת להיבטים הרגשיים והפסיכולוגיים של העבודה עם בני נוער אלה.

סיפוק ליווי ותמיכה: מומלץ לקיים תהליך חונכות ובו מחנכים ותיקים של כיתות אתגר ילוו את מחנכי הכיתות החדשים. כמו כן, מומלץ שהיועצים החינוכיים בבתי הספר יספקו תמיכה למחנכי כיתות אתגר. קבלת הדרכה קבוצתית מגורם טיפולי תאפשר למחנכים אוורור רגשות וחלוקת העומס הרגשי עם עמיתים לעבודה כמו גם הדרכה מקצועית. כל אלה עשויים להיטיב את רווחתם האישית של מחנכי כיתות אתגר.

למאמר בעברית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא שחיקה

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya