יועצות חינוכיות בישראל: תמיכה חברתית, מסוגלות עצמית ותכנון קריירה

Alon, R., Cinamon, R.G. & Aram, D. (2021). Working adults' future occupational plans: the contribution of role characteristics, social support, and occupational self-efficacy. International Journal for Educational and Vocational Guidance, 20, 1-21

עיקרי הדברים:

● מתן אוטונומיה ליועצות חינוכיות ואי-הגדרת תפקידן עלול לדחוק את רגליהן מהמקצוע, לערער את יציבותן ואף לסרבל את תפקודה השוטף של המערכת הבית ספרית

● מנהלים שאינם מעניקים ליועצות החינוכיות אוטונומיה ולא מגדירים גבולות גזרה ברורים עלולים לפגוע בתחושת המסוגלות העצמית שלהן ולחבל בשאיפותיהן לפתח קריירה

● בדומה לעובדים אחרים מתחום בריאות הנפש, היועצות החינוכיות שרויות במצב של אדישות לסבל וריחוק ממושאי הטיפול

● על מנהלי בתי ספר לשאוף לפתח רשתות תמיכה חברתיות עבור היועצות החינוכיות ולהנהיג ולהסדיר נורמות של תמיכה פנים-בית-ספרית

● בישראל, תפקידן של היועצות החינוכיות מורכב ביותר בגלל שברוב בתי הספר יש יועצת בודדת, עליהן לרכוש תואר שני ותעודת הוראה, הן מחויבות להקדיש מספר שעות שבועיות להוראה – בנוסף לעבודתן השוטפת ולרובן אין קביעות והן נאלצות לנהל משא ומתן לגבי תנאי החוזה מדי שנה

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא יעוץ חינוכי

בהתחשב בשינויים ובתמורות המתחוללים בשוק העבודה כיום, היכולת להבין את האופן בו עובדים חווים, מתכננים ומפתחים קריירה הינה קריטית. אף על פי כן, ההיבט הזה טרם נבחן בקרב יועצות בית ספר בישראל. זאת, למרות שדווקא הן מתמודדות עם חוסר ודאות תעסוקתי, תנאי עבודה בעייתיים ושכר בלתי מתגמל. ממצאים ותובנות מהתחום הזו עשויים לתרום ליציבותן של מערכות בית ספריות ולחדש את הידע האמפירי והפרקטי בתחום הייעוץ החינוכי.

תיאוריית הקריירה החברתית-קוגניטיבית

תיאוריית הקריירה החברתית-קוגניטיבית (Social cognitive career theory) מעניקה פרשנות לאופנים בהם עובדים מגלים, או מאבדים, עניין בעבודה ומקבלים החלטות בהתבסס על הידע שצברו והחוויות שעברו. לפיכך, משתנים אישיים, כמו מגדר, אופי ושיוך אתני, וגורמים סביבתיים, למשל תנאי העסקה ותמיכה חברתית, עתידים להשפיע על תחושת המסוגלות העצמית, הסיפוק, הציפיות, התפוקה, המשברים, ההישגיות ונתיבי הקריירה של העובד (Lent et al., 2011; Sheu & Bordon, 2017). לפי תיאוריה זו, עובדים צפויים לחוש שביעות רצון בעבודה כאשר הם מרגישים שהם מתפקדים היטב, מסוגלים לעמוד באתגרים, מרוצים מתנאי ההעסקה, מרגישים שהם מתקדמים וזוכים לתמיכה (Lent & Brown, 2008).

ייעוץ חינוכי

ברוב גני הילדים ובתי הספר בעולם יש דומיננטיות נשית בתחום הייעוץ החינוכי. היועצות צריכות למלא מספר מטלות אשר מצריכות אינטליגנציה רגשית, כמו:

1) עבודה פרטנית עם תלמידים;

2) תיווך בעיות להורים;

3) גישור בין מורים לבין תלמידים;

4) ניהול תוכניות התערבות וסיוע לתלמידי חינוך מיוחד.

לא זו בלבד, הן נדרשות לבוא במגע ולתקשר עם רכזים, מנהלים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, נציגי עירייה ועוד (Heled & Davidovich, 2019). כפועל יוצא מתפקידן המורכב, ולעיתים טשטוש הגבולות של הגדרת תפקידן, הם מתמודדות עם מתחים ולחצים אישיים וסביבתיים ניכרים (Fye et al., 2020).

בישראל, תפקידן של היועצות החינוכיות מורכב ביותר. בין היתר, בשל הסיבות הבאות:

1) בבתי ספר יסודיים (עם שש שכבות גיל) ישנה יועצת אחת בלבד;

2) עליהן לרכוש תואר שני ותעודת הוראה;

3) בנוסף לעבודתן השוטפת, הן מחויבות להקדיש מספר שעות שבועיות להוראה;

4) לרובן אין קביעות והן נאלצות לנהל משא ומתן לגבי תנאי החוזה מדי שנה (Erhard, 2014; Heled & Davidovich, 2019).

מתודולוגיה

483 יועצות חינוכיות, המהוות כ-10.73% מכלל היועצות בישראל, השיבו לשאלון ברוח תיאוריית הקריירה החברתית-קוגניטיבית. שאלון זה בדק כיצד תחושת המסוגלות העצמית, מידת הבהירות של הגדרות התפקיד, מתן האוטונומיה והתמיכה החברתית של היועצות משפיעות על שביעות רצונן מהעבודה, סיפוקן האישי ותכנון הקריירה.

בנוסף, חשוב לציין מגבלת מחקר בולטת: מחקר זה התמקד במשיבות נשיות בלבד. יתכן כי אוכלוסיית מחקר אשר הייתה כוללת יועצים ממין זכר הייתה מובילה לממצאים שונים.

חשיבותה של התמיכה החברתית

השערת המחקר הייתה שתמיכה ממנהלים, קולגות ומשפחה תשפיע ישירות על שביעות הרצון מהעבודה של היועצות. ואכן, תמיכה חברתית השפיעה לחיוב, באופן ישיר ועקיף, הן על שביעות הרצון מהעבודה והן על הסיפוק מהחיים האישיים של היועצות.

למעשה, מתן תמיכה ליועצות חינוכיות, בעיקר מבני משפחתן, מסייע להן להעניק סיוע מיטבי ולהפגין חמלה כלפי שלל הגורמים איתם הן באות במגע בעבודתן. לא זו בלבד, התמיכה אף עוזרת להן לתכנן את המשך הקריירה בצורה מושכלת ושקולה. במילים אחרות, הגם שמדובר בתמיכה חיצונית למקום העבודה, זו מסוגלת להשפיע באופן חיובי ומשמעותי על שגרת העבודה של היועצות, ועתידן המקצועי.

התמיכה החברתית נחשבת למשמעותית במיוחד עבור נשים ורובן ציינו שהן מוקירות תמיכה מממונים, קולגות ובני משפחה. עוד נמצא שכאשר יועצות אשר מתפקדות במקביל כאימהות מסיימות את השלב בו הן מטפלות בתינוקות ובילדים רכים, מתפנה להן זמן להתרכז בהתפתחותן המקצועית ולהמריא במסלולי הקריירה האופציונאליים. יחד עם זאת, ממצא נוסף ומדאיג שעלה הוא שבדומה לעובדים אחרים מתחום בריאות הנפש, היועצות החינוכיות שרויות במצב של אדישות לסבל וריחוק ממושאי הטיפול.

נשירה והתמדה בייעוץ החינוכי

ככלל, כדי לסלול נתיבי קריירה משביעי רצון, אנשים בוגרים חייבים להיות מודעים לעצמם, לשאוף להתפתחות מקצועית ולפתח מנגנון קבלת החלטות מקצועיות נבונות. בהקשר ליועצות החינוכיות, התגלה כי אלו שזכו לתמיכה חברתית ענפה, הצליחו, בטווח הארוך, לסלול לעצמן נתיבי קריירה יציבים, מגוונים והישגיים יותר, ובכך להימנע מנשירה מהמקצוע באמצע החיים. מכאן, שלמנהלים, לקולגות ולבני משפחה של יועצות חינוכיות תפקיד מפתח בפוטנציאל ההצלחה של היועצת החינוכית ושמומלץ להנהיג, לקיים וליישם בבתי הספר מעגלי ורשתות תמיכה ליועצות.

מידות הבהירות של הגדרות התפקיד והאוטונומיה שהוענקה, או לאהוענקה, ליועצות השפיעו על אופני תכנון הקריירה ועל הנכונות להישאר במקצוע. למעשה, הבהירות המקצועית והאוטונומיה מהווים צרכים מקצועיים בסיסיים המשפיעים על מצבו המנטלי והבריאותי של העובד, כמו גם על המוטיבציה שלו. הנה כי כן, חלק מהיועצות סיפרו שאלו הם ההיבטים החשובים ביותר מבחינתן האישית וחלקן תיארו כי הן נתקלות בחוסר אוטונומיה משווע וכי תפקידן אינו מוגדר לחלוטין. לעתים, המצב הנתון הזה דוחק את רגליהן מהמקצוע, מערער על יציבותן ואף מסבך ומסרבל את תפקודה הפונקציונאלי של המערכת הבית ספרית.

יישום פרקטי

מחקר זה מצביע על תובנות פרקטיות ויישומיות עבור מנהלי בתי ספר שתחתם עובדות יועצות חינוכיות, כמו גם יועצי קריירה ויועצים ארגוניים בישראל ובעולם. בהינתן הממצא שתמיכה חברתית משפיעה על החיים האישיים, הסיפוק מהעבודה ונתיב הקריירה של יועצות חינוכיות, יש לעשות מאמצים עילאיים בפיתוח רשתות התמיכה החברתיות והקולגיאליות של היועצות.

חשוב גם להבין את הפוטנציאל הפוגעני הגלום במילוי תפקידים בלתי מוגדרים, בגבולות סמכות מטושטשים או במתן אוטונומיה מינימלית לעובד. בין אם בכוונה תחילה ובין אם בתום-לב, בתי ספר שאינם מעניקים ליועצים החינוכיים אוטונומיה או גבולות גזרה ברורים עלולים להזיק לתחושת המסוגלות העצמית שלהם, לחבל בשאיפותיהם לפתח קריירה ולהפסיד עובדים איכותיים.

מצדו השני של המתרס, זוהי חובתם המוסרית והמקצועית של היועצים החינוכיים לדרוש הכרה, להגדיר את תפקידם ולחתור לקבלת אוטונומיה. בהקשר זה, ניתן להתייחס למושג בשם עיצוב עבודה (Job crafting) לפיו בתודעתם ובכוחם של העובדים לעצב ולהתאים את תפקידם לאופיים, סגנונם ונטייתם. במקביל, על המפקחים לוודא כי מנהלי בתי הספר מגדירים תפקיד היועץ באופן אשר ידוע לכל. זאת, על מנת להעצים את ההון האנושי הבית ספרי ולשמר יועצים מוכשרים, מנוסים ומבריקים (Tims et al., 2012).

רשימת המקורות

Erhard, R. (2014). School counseling: A profession in search of identity. Mofet Institute

Fye, H. J., Cook, R. M., Baltrinic, E. R., & Baylin, A. (2020). Examining individual and organizational factors of school counselor burnout. Professional Counselor, 10(2), 235–250

Heled, E., & Davidovich, N. (2019). The impact of academic, personal, and professional attributes on the occupational identity of school counselors in Israel. International Journal of Educational Methodology, 5(4), 513–523

Lent, R. W., & Brown, S. D. (2008). Social cognitive career theory and subjective well-being in the context of work. Journal of Career Assessment, 16(1), 6–21

Lent, R. W., Nota, L., Soresi, S., Ginevra, M. C., Duffy, R. D., & Brown, S. D. (2011). Predicting the job and life satisfaction of Italian teachers: Test of a social cognitive model. Journal of Vocational Behavior, 79(1), 91–97

Sheu, H. B., & Bordon, J. J. (2017). SCCT research in the international context: Empirical evidence, future directions, and practical implications. Journal of Career Assessment, 25(1), 58–74

Tims, M., Bakker, A. B., & Derks, D. (2012). Development and validation of the Job Crafting Scale. Journal of Vocational Behavior, 80(1), 173–186

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

Erhard, R. (2014). School counseling: A profession in search of identity. Mofet Institute

Fye, H. J., Cook, R. M., Baltrinic, E. R., & Baylin, A. (2020). Examining individual and organizational factors of school counselor burnout. Professional Counselor, 10(2), 235–250

Heled, E., & Davidovich, N. (2019). The impact of academic, personal, and professional attributes on the occupational identity of school counselors in Israel. International Journal of Educational Methodology, 5(4), 513–523

Lent, R. W., & Brown, S. D. (2008). Social cognitive career theory and subjective well-being in the context of work. Journal of Career Assessment, 16(1), 6–21

Lent, R. W., Nota, L., Soresi, S., Ginevra, M. C., Duffy, R. D., & Brown, S. D. (2011). Predicting the job and life satisfaction of Italian teachers: Test of a social cognitive model. Journal of Vocational Behavior, 79(1), 91–97

Sheu, H. B., & Bordon, J. J. (2017). SCCT research in the international context: Empirical evidence, future directions, and practical implications. Journal of Career Assessment, 25(1), 58–74

Tims, M., Bakker, A. B., & Derks, D. (2012). Development and validation of the Job Crafting Scale. Journal of Vocational Behavior, 80(1), 173–18

yyya