מהו פיתוח חינוך אינטגרטיבי, בין-תחומי, רב-תחומי או על-תחומי בבית הספר?

Helmane, I. & , Briska, I. (2017). What is Developing Integrated or Interdisciplinary or Multidisciplinary or Transdisciplinary Education in School? Signum Temporis, 9(1), 7–15

עיקרי הדברים:

• המטרה של למידה אינטגרטיבית היא לתמוך בהתפתחות האישיות של התלמיד
• היא מקדמת לא רק רכישת ידע ומיומנויות, אלא גם את ההתפתחות האינטלקטואלית, הרגשית והחברתית של התלמידים
• בלמידה אינטגרטיבית הלמידה נעשית בתוך הקשר ומתוך חיבור לחיים של הלומדים
• קיימות שלוש גישות ללמידה זו: למידה רב-תחומית, בין-תחומית ועל-תחומית
• למידה רב-תחומית כרוכה בלמידה של נושא או תמה מסוימת מנקודות מבט של תחומי דעת שונים
• בלמידה בין-תחומית התלמידים לומדים מיומנויות גנריות החוצים תחומי דעת במטרה להסביר תופעה או לפתור בעיה
• בלמידה על-תחומית המושגים, תהליכי המחקר והנושאים מובילים לפתרונות חדשניים ובלתי צפויים 

 למאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא למידה אינטגרטיבית

הוראה/למידה אינטגרטיבית

המילה 'אינטגרציה' משמעה פעולה של שילוב לכדי שלם חדש. הוראה/למידה אינטגרטיבית היא תהליך שמטרתו יצירה של שלמות הוליסטית או אחדות. תהליך זה מכוון לא רק לרכישת ידע ומיומנויות, אלא גם מבקש לקדם את התפתחות האישיות של התלמיד - התפתחותו האינטלקטואלית, הרגשית והחברתית. בתהליך ההוראה/הלמידה המטרות והמשימות של אלמנטים שונים בתוכנית הלימודים, אלמנטים שהיו בתחילה נפרדים (למשל, מקצועות הלימוד), מיושמות וממומשות בתהליך החינוכי הכולל. חשוב לציין שבלמידה אינטגרטיבית התלמיד יכול לראות בעצמו את הקשרים בין תכני הלמידה, מבלי שהמורה יצביע עליהם באופן מפורש.

ישנן שלוש גישות להוראה/למידה אינטגרטיבית (Drake & Burns, 2004): הגישה הרב-תחומית (multidisciplinary), הבין-תחומית (interdisciplinary) והעל-תחומית (transdisciplinary). 

הוראה/למידה רב-תחומית

למידה רב-תחומית כרוכה בלמידה של נושא או תמה מסוימת דרך תחומי דעת שונים. לנושא שבו מתמקדים בלמידה יש קשרים לכל תחום דעת ומטרת הלמידה היא להבין את הנושא מנקודות המבט השונות של תחומי הדעת. מורים המלמדים בגישה זו מארגנים את תכני הלמידה מתחומי דעת מגוונים (למשל, היסטוריה, מוזיקה, מדע, דרמה, מתמטיקה, חינוך גופני) סביב אותה תמה או מושג (למשל, זהות, מרכז ושוליים), כאשר מתקיים שיתוף פעולה בין מורים מתחומי הדעת השונים. המורים מתכננים ביחד את תהליך ההוראה באופן שיעודד את התלמידים לעשות קשרים בעלי משמעות בין התחומים (Steinberg, 1997), תוך כדי שהם רוכשים ידע תוכני ומיומנויות מדיסציפלינות שונות. בהוראה/למידה רב-תחומית יש חשיבות לשמירה על סטנדרטים אקדמיים בכל תחום דעת ולהתמקדות בנושאים המעסיקים את התלמידים.

הוראה/למידה בין-תחומית

בהוראה בין-תחומית מתקיים שילוב של שני תחומי דעת או יותר. המורים, שמגיעים מתחומי דעת שונים, משתפים פעולה על מנת לתכנן ולארגן תוכנית לימודים סביב מיומנויות ומושגים המשותפים לתחומי הדעת הללו. בגישה זו ניתנת לתחומי הדעת עצמם פחות חשיבות מאשר בגישה הרב-תחומית. מעבר לתכנים האקדמיים בתחומים השונים, התלמידים לומדים מיומנויות גנריות, כמו עבודת צוות, מיומנויות חקר ואוריינות (Drake & Burns, 2004). בתהליך הלמידה התלמידים משלבים מידע, שיטות, כלים, נקודות מבט, רעיונות, מושגים ותאוריות מתחומי דעת מגוונים במטרה לייצר תוצר, להסביר תופעה או לפתור בעיה (Boix-Mansilla, 2010). תהליך הלמידה מזמין את התלמיד לכוון בעצמו את הלמידה שלו ולשלב בין תפיסותיו ורעיונותיו האישיים לבין דרכי חשיבה מתחומים שונים (Kidron & Kali, 2015). כמו כן, המורים מעודדים את התלמידים לפתח את הדעות והמחשבות האישיות שלהם, להביע את רעיונותיהם בחופשיות, לכבד את דרכי החשיבה של תלמידים אחרים ולקיים דיון חופשי עם אחרים אודות רעיונות שונים (Collins, 2016).

הוראה/למידה על-תחומית

בלמידה על-תחומית המושגים, תהליכי המחקר והנושאים מובילים לפתרונות חדשניים ובלתי צפויים שהם מעבר לפתרונות שניתן להגיע אליהם בכל אחד מתחומי הדעת. המורים מארגנים את תוכנית הלימודים סביב שאלות וסוגיות שמעסיקות את התלמידים. התלמידים בוחנים את הבעיה או הסוגייה דרך נקודות המבט של דיסציפלינות שונות על מנת לייצר ידע חדש והבנה עמוקה. לפיכך, משימות הלמידה של התלמידים מבוססות על תהליכי חקר וגילוי (Kaufman et al., 2003). בגישה זו חשוב לעודד את התלמידים להעלות שאלות אותנטיות, שמעסיקות אותם בחייהם, כמו גם לאפשר להם לגלות תשובות לשאלות שהם מעלים. למידה מבוססת פרויקט (PBL; Project-Based Learning) היא דוגמה ללמידה בגישה זו.

השוואה בין הגישות

מטרת העל של הגישות השונות ללמידה אינטגרטיבית היא לתמוך בהתפתחות האישיות של התלמיד. הוראה ולמידה אינטגרטיביות מאורגנות כך שההתפתחות של התלמיד (אינטלקטואלית, רגשית וחברתית) מצויה במוקד הלמידה והלמידה נעשית בתוך הקשר ומתוך חיבור לחיי התלמידים. בשונה מלמידה המתמקדת בתחום דעת אחד (למידה דיסציפלינארית), כלומר, התלמידים לומדים מושגים ומיומנויות בכל תחום לימוד באופן נפרד, למידה אינטגרטיבית כוללת יותר מתחום דעת אחד. זאת, מתוך הנחת היסוד שלמידה המשלבת בין תחומי הדעת היא אפקטיבית יותר מאשר למידה של כל מקצוע בנפרד. עוד חשוב לציין שבכל הגישות ללמידה אינטגרטיבית התלמידים הם לומדים פעילים. הם עוסקים בחקר, בגילוי וביצירה של ידע ומטרות הלמידה כוללות גם פיתוח מיומנויות מטה-קוגניטיביות, למשל, היכולת לדעת מתי וכיצד לעשות שימוש באסטרטגיות חשיבה שונות. מטרות הלמידה בגישות אלה הן המבחינות בין פיתוח מומחיות שגרתית (routine expertise) לפיתוח מומחיות סתגלנית (adaptive expertise). מומחיות שגרתית מכוונת לשליטה יעילה ומדויקת בפרוצדורות. מומחה מסוג זה יכול לפתור ביעילות ובאופן עקבי בעיות מסוג מסוים. לעומת זאת, מומחיות סתגלנית כרוכה בפיתוח הבנה מושגית המאפשרת למומחה להמציא פתרונות חדשים ואף פרוצדורות חדשות לפתרון בעיות. למומחה סתגלן יש הבנה של המשמעות והתכלית של אסטרטגיות שונות לפתרון בעיות (Hatano & Inagaki, 1986).

שלוש הגישות השונות ללמידה אינטגרטיבית שונות זו מזו במוקד או בבסיס לאינטגרציה, במטרותיהן הספציפיות וברמת האינטגרציה שהן מיישמות (Kaufman et al., 2003).

1. בלמידה רב-תחומית הבסיס לאינטגרציה הוא הנושא/התמה והמטרה היא לייצר ידע חדש מתוך הידע הקיים בתחומי הדעת השונים. התלמידים לומדים מושגים ומיומנויות באופן נפרד בכל מקצוע אך ביחס לנושא משותף. בתכנון משימות בגישה זו מורים עשויים לשאול את עצמם - באלו רעיונות ומושגים מצופה שהתלמידים יעסקו?
2. בלמידה בין-תחומית הבסיס לאינטגרציה הוא מיומנויות ומושגים משותפים לתחומי הדעת השונים. התלמידים לומדים מושגים ומיומנויות משני תחומי דעת או יותר אשר יש ביניהם קשר הדוק במטרה להעמיק את הידע ולשכלל את מיומנויותיהם. בתכנון משימות למידה מורים בגישה זו עשויים לשאול את עצמם - אלו אסטרטגיות חשיבה ואלו מיומנויות מצופה מהתלמידים להפעיל במשימה זו?
3. בלמידה על-תחומית הבסיס לאינטגרציה הוא בעיה אקטואלית (חברתית, כלכלית, תרבותית או אקולוגית) הקיימת בחברה או בסביבה. התלמידים מתמקדים בבעיה זו במטרה לספק לה פתרון תוך שימוש בידע ובמיומנויות ממספר תחומי דעת. בתכנון משימות בגישה זו מורים עשויים לשאול את עצמם – איזו שאלה או מטרה הבעיה מציבה?

סיכום

מטרת הלמידה האינטגרטיבית היא פיתוח הוליסטי של אישיותו של התלמיד על ידי שילוב הלמידה הבית ספרית בחיים האמיתיים. הנחת היסוד היא שתוכנית לימודים אינטגרטיבית היא אפקטיביות יותר מאשר הלמידה המסורתית שבה התלמידים לומדים כל מקצוע בנפרד. במאמר זה הוצגו שלוש גישות ללמידה אינטגרטיבית, השונות זו מזו בבסיס לאינטגרציה, במטרותיהן וברמת האינטגרציה שהן מיישמות. אם המטרה של החינוך היא לפתח את יכולותיהם וכישורי החיים של התלמידים, אזי ניתן לראות בגישה העל-תחומית כמיישמת את האינטגרציה האפקטיבית ביותר.

רשימה ביבליוגרפית

Boix-Mansilla, V. (2010). Learning to synthesize: the development of interdisciplinary understanding. In R. Frodeman, J. Thomson-Klein, C. Mitcham & J.B. Holbrook (Eds.), The Oxford Handbook of Interdisciplinary, Oxford University Press, Oxford, pp.288– 306

Collins, A. (2006). Cognitive apprenticeship. The Cambridge Handbook of the Learning Sciences, ed R.K. Sawyer, Cambridge University Press, New York, pp.47-60

Drake, S.M. & Burns, R.C. (2004) Meeting Standards Through Integrated Curriculum. ASCD

Hatano, G. & Inagaki, K. (1986). Two courses of expertise. Child development and education in Japan, pp. 262–272

Kaufman, D. Moss, D., M., & Osborn, T.A. (2003). Beyond the Boundaries: A Transdisciplinary Approach to Learning and Teaching. Praeger. Westport, CT

Kidron, A. & Kali, Y. (2015). Boundary breaking for interdisciplinary learning. Research in Learning Technology, 23

Steinberg, A. (1997). Real Learning, Real Work. New York: Routledge