הפרק "הפרוזה במקרא" מתוך הספר "צוהר למקרא" מסייע למורים לתנ"ך להנגיש את היסוד הספרותי של המקרא. מבחינה זו, מבחינים המחברים בשני סוגים עיקריים: שירה וסיפורת (פרוזה). ואולם, המחברים מבהירים כי בספרי התנ"ך אין הפרדה מוחלטת בין שני סוגים אלו. כך למשל, פרוזה שקולה מצויה ברוב ספרי התנ"ך. עם מאפייניו הבולטים של הסיפור המקראי מונים המחברים קיצור, מספר קטן של גיבורים, עמימות של עמדת המספר, לשון מאופקת ושימוש באמצעים אמנותיים כגון מילה מנחה וחזרות.