המחקר בחן את מודל החונכות המשולשת בהתנסות המעשית של סטודנטיות לחינוך בגיל הרך. מודל זה כרוך בשיתוף פעולה בין המוסד האקדמי לבין בית-הספר או הגן (תוכנית אקדמיה – כיתה). שלושה דפוסי אינטראקציה, שקידמו או הפריעו לתהליך הלמידה של הסטודנטיות, זוהו בקרב שלישיות החונכות שנחקרו: דיסוננטי, הרמוני וויכוחי. הדרך שבה התפתחה בתוך השלישיות סוכנות התייחסות (הדינמיקה והשיתופיות בין החונכים לבין הסטודנטים) נמצאה כהיבט המשמעותי ביותר בתהליך הלמידה של הסטודנטיות.