תוכניות ניסוייות בהכשרת מורים
מאת: ניצה שוובסקי
מקור: האגף להכשרת עובדיה וראה, גף ניסויים ויוזמות המזכירות הפגוגית -
סיכום התמציתי נסקרות מספר תוכניות ניסוייות שהוצגו במושב הראשון והשני, ביום העיון שנערך במכון מופ"ת, ת"א
סיכום התמציתי נסקרות מספר תוכניות ניסוייות שהוצגו במושב הראשון והשני, ביום העיון שנערך במכון מופ"ת, ת"א
מטרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת, הייתה להציג יוזמות ותוכניות חדשניות במכללות להכשרת מורים בכוונה ליידע את הנוכחים ולאתגר מכללות נוספות לפתח יוזמות חדשות בתחומי הכשרת המורים (דר' שרה זיו). יוזמות אלה מתבססות על הרעיון הניסויי המציג הכשרה חדשנית וניסויית לצד מחקר במטרה ליצור תהליכים חדשים במכללות בהלימה עם צרכי השטח ועל-מנת להשפיע על קידום המתכשרים להוראה ועל קידום סגל המכללה (גנית ויינשטיין).
מושב ראשון: ניסויים חדשים יוצאים לדרך
ד"ר איתן אלדר, תכנית "ניתוח התנהגות", מסלול ניסויי במכללת זינמן: התכנית הייחודית של מכללת זינמן לחינוך גופני ולספורט מקדמת חמישה מאפיינים: תעודת הוראה בחינוך גופני, הכשרה בניתוח התנהגות יישומית, תואר ראשון B.Ed , הכנה למבחני הסמכה בינלאומיים BCCBA ואפשרות ללימודי תואר שני. המטרה: להקנות לסטודנטים לחינוך גופני כלים להגברת מוטיבציה לחינוך ערכי ולהפחתת האלימות. רציונל התכנית מתבסס על ההנחה שתנועה ומשחק הנם בבואה של החיים, וכי השילוב שבין הספורט לחינוך חשוב.
התכנית מתמקדת בחינוך באמצעות פעילות גופנית לילדים מתקשים ובעלי צרכים מיוחדים ולילדים בחינוך הערכי. באמצעות הספורט, מנסה התכנית להפריד בין התנהגות רגילה ובין התנהגות שאינה נאותה, ובמילים אחרות, ליצור קשר בין הערך ובין הפעילות, כלהלן: מחד גיסא, רוכשים הלומדים מיומנויות לזיהוי והכרת הערכים ומאידך גיסא, מסיקים הילדים מן התכניות משמעויות מבחינת ההתנהגות הנאותה. התכנית כוללת פן הוראתי ומחקרי. בתכנית משתתפים 20 סטודנטים ממכללת זינמן, מהלך העבודה כולל מעקב רציף אחר יכולות ההוראה של הסטודנטים בתכנית (אחת לשבוע לאורך 4 שנים) על מנת לבדוק כיצד מתפתחות מיומנויותיהם הדידקטיות במשך השנים.
שלי דרך: תכנית שותפות מנהלי מחוזות ת"א – ניסויי במכללת לוינסקי חינוך.
תכנית הניסוי במכללת לוינסקי לחינוך מתמקדת בשותפות תלת –רבדית בין מכללה לחינוך ובין מחוז תל אביב (משרד החינוך) לפיתוח תוכנית הכשרה למורים. התכנית שואבת את השראתה מתפיסתו של פרופסור מייקל פולאן (Fullan): “Tri–level partnership” .
בתכנית גלום שיתוף פעולה מערכתי בין גורמי חינוך משמעותיים. מדובר על תכנית הכשרה באמצעות פורום מנהלים בכירים, המציגה מודל חדש לשיח מקצועי למעורבות ולמחוייבות בין שלושה רבדים: 1. פיקוח מחוז תל אביב- קובעי מדיניות, 2. מנהלי בתי ספר, 3. מכללת לוינסקי. מטרת השותפות ליצור תכנית רצף שתייצר מודל תרבות קליטה והכשרה רציף שניתן ללמד גם בתנאים משתנים.
התכנית שמה דגש על מרכזיות המערכת ומרכזיות המנהלים ומאפשרת לשותפים בה להיות בפרשת דרכים מתוך ידיעה שקיים אתוס אחד מלכד. התכנית מזמנת הסתכלות על המערכת השלמה ועל מרכזיות המורים גם יחד. החידוש המרכזי בתכנית: ההתמודדות עם המורכבות המערכתית בשלמותה.
לתכנית מספר חידושים מרכזיים: 1. התמודדות עם המורכבות המערכתית ושלמותה על סמך תבחינים של בי"ס ראוי לאמון – כבי"ס מורשה סטאג', 2. בניית מסגרת לשיתוף דרגי שדה בהתוויית מדיניות בהכשרת מורים, 3. התנסות בדגמים שונים של פיתוח מקצועי בשדה, 4. יצירת תפקידים חדשים למנהלים, מדריכים ולמאמנות פדגוגיות.
ד"ר אסתר יוגב, תכנית "יש דרך", מכללת הקיבוצים:
תכנית "יש דרך" מבוססת על אמנה שנחתמה בין סמינר הקיבוצים ובין עיריית חולון במטרה ליצור קשר והשבחה של הכשרת המורים בשותפות עם עיר שלמה שיש לה יעדים משלה. בהתנסות המעשית מתאפשר חיבור בין המנהלים וההדרכה הפדגוגית תוך הסתייעות בכוח העבודה של המתכשרים להוראה למטרות העיר ובתי הספר שלה. 600 סטודנטים מסמינר הקיבוצים משתלבים ונוטלים חלק בתכנית המשותפת עם חולון המתרחשת בבוקר ואחר-הצהרים. בין יעדי התכנית: פיתוח תפיסה רחבה של תפקיד המורה כמחנך מכוון-קהילה, פיתוח דגמי עמיתות ושותפות בין המכללה לעיר, יצירת שפה משותפת בין הסטודנטים, המדריכים הפדגוגיים וצרכי העיר (48 מדריכים פדגוגיים עובדים בעיר), יצירת חממה לחדשנות פדגוגית כתוצאה מעבודה משותפת בין מינהל החינוך בעיר לבין הנהלת המכללה.
התשתית התיאורטית מתבססת בין היתר על תיאוריות של “Service –learning” ועל גישת ה-P.D.S (בתי ספר להתמחות מקצועית).
מרעיון ליישום: תהליך המעבר מרעיון ליישום מתבצע בשלוש רמות: רמת הסגל המחנך, רמת הקהילה ורמת הסטודנט הנדרש למעורבות חברתית כחובה. לפרויקט מחקר מלווה הבודק עדויות לשינויים בתפיסת תפקיד המורה כיזם חברתי וכמחנך חברתי המעורב בחברה הישראלית דרך ההדרכה הפדגוגית והקורסים המיועדים לכך.
מושב שני: סוגיות המחקר וכתיבת ספר הניסוי
ד"ר יהודית ברק וד"ר אריאלה גדרון, ספר "שח"ף", מכללת קיי.
דיווח כתיבת טיוטה לספר "שח"ף" – יומן מסע החל בסקירת הרקע הכללי:
משנת 2001 מתקיימת תכנית של שיתוף פעולה בין גף ניסויים ויוזמות וגף הכשרת עובדי הוראה. המרצות הדוברות דיווחו על קשיים, שאלות ולבטים העולים בכתיבת ספר על תכנית ההסבה של הכשרת אקדמאיים להוראה.
דוגמאות לדילמות: 1. איך מעלים על הכתב תהליך שלא הסתיים? 2. מה הקשר בין הספר לתהליך אותו אנחנו עוברים?. 3. איך מתמודדים עם "תחושת המאבק" בין הכותבים ובין העורכות? 4. מה בין ספר המתאר תהליך ניסוי לבין המכללה החוקרת את התהליך?
החוקרות סיפרו על תהליך הכתיבה כתהליך ארוך של דיונים ולבטים שהחל עוד בשנת 2003 בו הוגדרו פריזמות להבנת התהליך. הצוות כולל כ-10 אנשים שהתחלקו לתת-צוותי עבודה ומחקר ובחנו את הכתיבה מנקודות מבט שונות (פריזמות): 1. לב התכנית (חכמת המעשה) — תפיסת ההוראה כמקצוע שנעשה מתוך ההוראה, 2. זהות אישית ומקצועית, 3. שיתוף עם בתי הספר (מרחב הספר), 4. למידה ארגונית – תפיסת הצוות כחלק מהקהילה הלומדת, 5. הבוגרים.
ד"ר שרגא פישרמן: פרויקט "להיות מחנך", מכללת "אורות ישראל"
לתכנית שלושה עוגנים תיאורטיים: 1. פדגוגיה פיידוצנטרית 2. חינוך לערכים 3. פיתוח זהות מקצועית (כבר מהשנה הראשונה). כיום התכנית מצויה בשנה ב', כלומר, בין עוגן תיאורטי, לבין התוצר ותקשורת בינאישית.
דווח כי בין השנה הראשונה לשנייה המודל השתנה, אך לא מהות התכנית.
בבדיקה מחקרית של התכנית מתמקדים הכותבים בשיטות מחקר כמותיות בפריסה רב-שנתית, כלהלן: שנה א' – תקשורת בינאישית, שנה ב' – זהות מקצועית ושנה ג' – מיקום שליטה פנימית. (לו הייתה שנה רביעית היו מוסיפים פן איכותני)
מניסיון העבודה והמחקר ממליץ פישרמן להפריד בין שלב התכנון ובין שלב היישום, כלהלן: בשלב התכנון להיצמד לחלום, ובשלב היישום להיצמד לפרקטיקה. מטרת הכתיבה היא ליצור תיעוד קוהרנטי ולא רק אוסף מאמרים.
ד"ר אילנה מרגולין, תכנית נה"ר. מכללת לוינסקי
התכנית מציגה חשיבה מחודשת לגבי הכשרת מורים ובונה מחדש את ייחודיות הכשרת המורים במכללה לעומת האוניברסיטה. התכנית משקפת שינויים בהכשרת מורים ההולמים את המתווה החדש של משרד החינוך.
שותפים לתכנית הייחודית הם המסלול לגיל הרך, המסלול היסודי ומסלול החינוך המיוחד. לתכנית 5 עקרונות: 1. תכנית בין - מסלולית, 2. קישורים וזיקות בין האלמנטים השונים בהכשרה, 3. השותפות בין המכללה והשדה, 4. שילוב סביבות למידה עתירות טכנולוגיות, 5. חקר ההתנסות.
התארגנות הכתיבה: הודגש כי השותפים לתהליך נערכו לכתיבה מהיום הראשון של התכנית: כבר בתחילת התכנית הוחל באיסוף נתונים בכל המפגשים – בהקלטות, תמלול, שיחות, דואר אלקטרוני, יומנים וראיונות בכיתות, כאשר הסטודנטים והמנחים בתכנית עברו תהליך חקר זהה. להצגת הפרויקט נערכו ימי עיון, חברי הסגל כתבו מחקרים עצמיים, נכתבו דוחות לועדת ההיגוי, מחקרי פעולה של סטודנטים ומאמרים לכנסים בינלאומיים. השנה הרביעית התמקדה בתכנון הספר ואופן בנייתו כגון, על סוג המחקר שמתוכנן להיכלל, צורת המחקר שתכתב, הנושאים בהם מתמקד הספר (כדי לא להציג מתווה כרונולוגי). השותפים לכתיבה התארגנו בצוותי עבודה סביב מספר נושאים וכל צוות חקר לעומק נושא. בכינוס הבינלאומי של הכשרת מורים, ביוני 2007, יציגו השותפים 3 מושבים, בנושאים הבאים: 1. כלים פסיכולוגיים 2. קישורים וזיקות (אינטראקציה) 3. מושגים מדעיים ומושגים ספונטאניים. הספר עצמו נמצא בתהליך עריכה ובהכנת ההצעה עבור מכון מופ"ת.
סוגיות וקשיים בתהליך הכתיבה: 1. להביא את השותפים מהשדה לכתיבה ותיעוד, 2 כיצד להתמודד עם הכמות האדירה של הנתונים שנאספו במשך שנות הפרויקט? 3. כיצד להציג נקודת ראות רחבה מאד – איך לשלב בין הנרטיב שיהיה אישי וקבוצתי, שיציג סיפורים, קונפליקטים והתמודדויות עם צורת כתיבה והדרישות של מאמר מחקרי ושפיט? 4. איך ניתן לתאר מורכבות של ניסוי בקונטקסט פוליטי של יחסי כוח? 5. איך לקשור את המחקר המלווה למחקרים אישיים?
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya