השכלה כללית ותשתיות תרבות: אתגרים ויעדים בהכשרת אנשי חינוך והוראה
מאת: נמרוד אלוני , אילנה אבישר , דורית הופ , אסתר יוגב
מילות מפתח:
הוראה דיאלוגית
הוראה משמעותית
הכשרת מורים
השכלה כללית
השקפות חינוכיות
מכללות להכשרת עובדי הוראה
קורס העשרה
קורסים
תהליכי הכשרה
תוכניות
תוכניות הכשרה
תוכניות ייחודיות
תכנון לימודים
תכניות לימודים
מקור:
השכלה כללית ותשתיות תרבות: אתגרים ויעדים בהכשרת אנשי חינוך והוראה. הוצאת מכון מופ"ת (תמה), 166 עמ'
הספר "השכלה כללית ותשתיות תרבות" מציג תכנית מקיפה, רעיונית ומעשית, לטיפוח אנשי חינוך ראויים לשמם בעידן שהאידיאלים המסורתיים של עולם הרוח, התרבות והחינוך איבדו מחיוניותם ומחשיבותם. במוקד הספר עומד הצורך בחשיבה מחודשת על מיקומן ועל משקלן של ההשכלה הכללית ותשתיות התרבות בהכשרת אנשי חינוך והוראה. זאת לנוכח המציאות הפרדוקסלית, המאופיינת בהתפוצצות מידע, בגלובליזציה טכנולוגית-כלכלית ובדומיננטיות של תקשורת ההמונים מצד אחד, וברדידות תרבותית, בפשטנות מחשבתית, באינדיבידואליזם נהנתני ואגוצנטרי מצד אחר.
הפתרון המוצע בספר - הן בהגיונות התיאורטיים שבו והן בתכניות המעשיות - הוא הגדלת משקלן היחסי של ההשכלה הכללית ושל תשתיות התרבות במסגרת תכניות הלימודים להכשרת מורים. אנו סבורים שדווקא במציאות הגלובלית והפוסטומודרנית של ימינו דרושה גרסה חדשנית ועדכנית של חינוך קלסי. נדרשת תכנית להכשרת מורים אשר ממתנת את ההתמקדות בידע הדיסציפלינרי ובטכניקות ההוראה, ותחת זאת משקיעה יותר בטיפוח אדם משכיל וחושב, בעל רגישות ערכית, עושר תרבותי ואחריות אזרחית.
הספר מיועד בעיקר למסגרות להכשרת מורים, אבל גם לעוסקים בחינוך בכלל.
הפתרון המוצע בספר - הן בהגיונות התיאורטיים שבו והן בתכניות המעשיות - הוא הגדלת משקלן היחסי של ההשכלה הכללית ושל תשתיות התרבות במסגרת תכניות הלימודים להכשרת מורים. אנו סבורים שדווקא במציאות הגלובלית והפוסטומודרנית של ימינו דרושה גרסה חדשנית ועדכנית של חינוך קלסי. נדרשת תכנית להכשרת מורים אשר ממתנת את ההתמקדות בידע הדיסציפלינרי ובטכניקות ההוראה, ותחת זאת משקיעה יותר בטיפוח אדם משכיל וחושב, בעל רגישות ערכית, עושר תרבותי ואחריות אזרחית.
הספר מיועד בעיקר למסגרות להכשרת מורים, אבל גם לעוסקים בחינוך בכלל.
בספר זה מבקשים המחברים להציג תכנית שמטרתה העיקרית היא לזמן לסטודנטים להוראה התנסויות חשיבתיות ורגשיות אשר יש בהן כדי לטפח באישיותם יסודות של דעת חיה, מוסריות פעילה ואזרחות מעורבת. מבחינה מתודולוגית מבקשים המחברים לתת משקל שווה למרחב הדעת (היכרות עם התכנים הקנוניים או הליבתיים של התרבות) ולפעילות בדעת (הגשמה פעילה, משמעותית ומאתגרת של יכולות בתחום השכלי הרגשי, הערכי והאמנותי). המחברים ערים לקושי הגדול, מבחינה מוסדית-מערכתית, להוסיף שעות לימוד לתכניות הקיימות לתואר ראשון בחינוך ובהוראה. לפיכך הם ממליצים לשנות דגשים וסדרי קדימויות באופן שהסטודנטים לחינוך ולהוראה יידרשו ללמוד מספק קטן יחסית של קורסים מחייבים ב"לימודים כלליים", ולעומת זאת יבחרו קורסים, סדנאות, לימודים עצמאיים-מונחים ופרויקטים מחקריים, קהילתיים או יצירתיים מסוגים שונים, והמארג הכולל הזה יתרום להם תרומה של ממש בהשכלה כללית ובתשתיות תרבות.
תוכן הספר: הפרק הראשון מתמקד בהצגת מגוון של מורשות ופרדיגמות של טיפוח השכלה כללית ותשתיות תרבות, בפרק השני מובאים המלצות וקווים מנחים לבנייה ולהפעלה של תכנית לטיפוח תשתיות תרבות והשכלה כללית בקרב תלמידי הוראה – בלוויית דוגמאות ספציפיות ותמציתיות לתכנים, מסגרות, שיעורים ומנגנוני הפעלה, הפרק השלישי מציע שני קורסים תשתיתיים כמעט מוכנים "להורדה מן המדף" וליישום במכללות לחינוך – מעובדים ברמה גבוהה של פירוט הן בתחום הרעיוני והן בתחום דרכי ההוראה והספרות המקצועית המומלצת.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya