מוטיבציה ומגדר

פישביין, איילת. "מוטיבציה ומגדר". הד החינוך,  גיליון 7, כרך פ"ה. תמוז תשע"א, אוגוסט 2011. עמ' 92- 96.

סיכום עיקרי המאמר:

יהלומית רוזנברג, מורה למתמטיקה ולפיזיקה בתיכון הדתי "בר אילן" בנתניה, חקרה במסגרת לימודי תואר שני באוניברסיטת בר-אילן את השפעת ההפרדה בין בנים לבנות בבית הספר.

במשך שנים היה "בר אילן" בית ספר מעורב, אך כדי למלא את דרישת ההורים לחיזוק החינוך התורני נדרשה ההנהלה לבצע, מאז 1998, מהלך הדרגתי של הפרדה, שבסופו הוקמו שנית בתי ספר נפרדים במבנים נפרדים – אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים.
רוזנברג החליטה לבדוק את השפעת ההפרדה באמצעות השוואת ציוני הבגרות של הבנים והבנות לפני ההפרדה ואחריה. הממצאים הפתיעו. התברר שההפרדה אכן הביאה לעלייה בציוני הבנות, ואף תרמה לעלייה במוטיבציה ללמוד מתמטיקה ומדעים.
אולם השפעת ההפרדה על הבנים הייתה הפוכה; רוזנברג מעידה כי ההפרדה הביאה לעלייה ניכרת במספר התלמידות בכיתתה, אולם לירידה חדה במספר הבנים. הבנים הודו בפניה כי הם מעדיפים ללמוד מקצועות "נשיים" דוגמת סוציולוגיה, ולכן לאחר ההפרדה עזבו את לימודי המתמטיקה והפיזיקה. כמו כן, הבנות בכיתתה של רוזנברג מפגינות מידה גבוהה יותר של מוטיבציה לשאול שאלות, להשתתף בשיעור ולהשקיע שעות לימוד נוספות לעומת הבנים אותם היא מלמדת.

הבנות לבובות, הבנים לקוביות

ד"ר איילת גלעדי, סוציולוגית חינוכית, מרצה בסמינר הקיבוצים ומנכ"לית עמותת "קול הילד", מסבירה את ממצאיה של רוזנברג על השפעת ההפרדה על בחירת בנות ללמוד מתמטיקה ופיזיקה בסוציאליזציה השונה של הבנות. לדברי גלעדי, כבר בגן הילדים מתחיל תהליך של ניתוב הבנות לתחומי עניין שונים משל הבנים. המערכת מכוונת את הבנות לתחומי חברה ורוח, ולכן בהגיען לתיכון הן אינן נוטות לבחור במקצועות הפיזיקה והמתמטיקה. ילדים מתחילים לחשוב ולהתנהג במונחים של מגדר בגיל מאוד צעיר, טוענת גלעדי, ונוטים לעקוב אחר הציפיות המגדריות מהם.

גלעדי מפעילה תכנית לשוויון בין המינים בגני הילדים, ובין השאר הבנות מקבלות בה עידוד להתבטא ולשחק במשחקים של בנים. היא מסבירה כי הבנים קולניים וכוחניים יותר מן הבנות, ורוב הבנות חשות מאוימות בנוכחותם. לכן בתחילת התכנית הבנות שותקות ומלוות את הפעילות בעיניהן. רק לקראת הסוף הן מתחילות להבין שזכותן שווה לזכותם של הבנים לשחק במה שמעניין אותן ושיש להן זכות לשחק גם בפינת הקוביות, ולא רק בפינת הבובות. המפתח לשינוי, מסבירה גלעדי, נעוץ בהכוונת המורים והגננות. לטענתה הכשרת אנשי חינוך צריכה להתמקד לא רק בהיבט של זכויות שוות, אלא גם בהתנהגות לא מפלה.

מודעות מגדרית

מרים שכטר, מנהלת היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, גורסת כי מפאת היות החברה בלתי שוויונית, פיתוח מודעות מגדרית בקרב מורים ומורות הינו תהליך הדורש זמן והדרכה.

היחידה לשוויון בין המינים פועלת במשרד החינוך כעשר שנים, בכל שלבי החינוך. אוכלוסיית היעד המרכזית שלה היא הגננות; יותר מ- 10,000 גננות עברו השתלמות של 56 שעות במודעות מגדרית.

מחנכים מפלים בין בנים לבנות בתחומים רבים. עבודה סמינריונית שנעשתה בשנת 2000 בדקה תעודות בבית ספר יסודי. התברר שבתעודות של בנות המורים מתייחסים לכישורים חברתיים, התנהגות ועשייה למען הזולת, בעוד שבתעודות לבנים – להישגים.
מחקר גדול ניתח תכנים וסגנון של שאלות שמורים שואלים את התלמידים. התברר שלבנים לא משנה תוכן השאלה, הם קוראים ועונים. לעומת זאת אצל בנות, אם התוכן מגיע מעולם הבנים, דוגמת תחום המתמטיקה, הן מראש לא נוגעות בשאלה. המסקנה שנובעת מן המחקר, טוענת שכטר, היא כי תוכן ספרי הלימוד צריך להשתנות. השקעה כזאת מחייבת מיליונים, ותקציב כזה אינו עומד לרשותה אף שלטענתה המצב השתפר בהשוואה לשנים קודמות.

הנתונים המוכיחים כי הפרדה בין בנים לבנות מקדמת את הבנות ויוצרת אצלן מוטיבציה ללימודים ידועים היטב לשכטר, אולם היא מדגישה שהפרדה כרוכה בעלויות אדירות ושיש דרכים זולות ופשוטות שיכולות להביא לאותן תוצאות, למשל שינוי שיטת ההוראה.

עם האמונה שאפשר לעורר מוטיבציה אצל הבנות ללמוד מדעים ברמה גבוהה באמצעות חינוך לשוויון מתכוונת שכטר להתחיל בחינוך לשוויון בין המינים גם במגזר הערבי והחרדי.