התבוננות שיתופית במצבים חוזרים של הוראה בכיתה: ראיה מחדש של הפרקטיקה: למידה מהעמיתים בקהילה של מורים למתמטיקה

Ilana Seidel Horn. "Teaching Replays, Teaching Rehearsals, and Re-Visions of Practice: Learning From Colleagues in a Mathematics Teacher Community", Teachers College Record , Volume 112 Number 1, 2010, p. 225-259.

כיצד המורים למתמטיקה לומדים מתוך באינטראקציות עם עמיתיהם ומהאינטראקציות הללו? מאמר זה בוחן שני מבנים הקשורים זה בזה, המציבים את המורים למתמטיקה ללמוד לגבי הוראה כאשר הם יוצרים שיח ועובדים יחד. מבני שיח אלה, שהמחברת מכנה אותם , מצבי חזרה והתבוננות של הוראה (Teaching Replays) וחזרות על מצבי ההוראה (Teaching Rehearsals), ממקדים את המורים בייחודיות של הכיתה, כאשר הם מצוותים יחד תוך השתתפות בראייה מחדש (Goffman, 1981), של תהליכי ההוראה בכיתה. השיח השיתופי והמפגשים לניתוח מצבי ההוראה מסייעים להם לפתח ידע פעיל ומעודכן עבור ההוראה, ידע שנוצר משילוב עקרונות כלליים אך ממוקם בפרקטיקה של הוראה בכיתה. חזרות וניתוח חוזר של מצבי הוראה בכיתה הם משאב חשוב עבור הלמידה השיתופית הזו משום שהם יוצרים תובנה רגשית וקוגניטיבית בדיון.

מאמר זה בוחן את האינטראקציות שמתרחשות בתוך קהילת המורים השיתופית, כאשר הניתוח מדגים כיצד השיחות יכולות לתמוך בלמידת המורה דרך מעורבות אינטלקטואלית ורגשית בבעיות של הפרקטיקה. מחקר זה מזהה היבטים מסוימים של הפרקטיקה השיתופית שמסייעים לקחת בחשבון את למידת המורה, במיוחד, דרך חזרות על ההוראה וניתוח מצבים חוזרים בהוראה בכיתה.

המורים יוצרים סצנות ברורות ומשכנעות מבחינה רגשית כדי שידגימו ויבחנו את הבעיות של הפרקטיקה. על-ידי גיבוש תסריטים של אירועים צפויים או של אירועים בפועל, החזרות וניתוח מצבי ההוראה החוזרים מאפשרים למורים להוכיח את הטענות לגבי הוראה יעילה , לחזות את התגובות של התלמידים, לאצור את התמיכה הרגשית וליצור שיעורים כלליים של אירועים לדוגמא כדי להעביר ידע שיתופי לגבי הפרקטיקה בהוראת המתמטיקה. כאשר החזרות ומצבי החזרה של ההתנסות בכיתה משולבים עם רוטינות לגבי שיח שחוקרים את הייצוגים האלה של ההוראה כך , הם יכולים לתמוך בראייה מחדש של פרקטיקת הכיתה, ביצירת הזדמנויות פרודוקטיביות עבור הלמידה של המורה.

הרוטינה של הראייה מחדש של מצבי הוראה תוך כדי שיח עמיתים , שבה השתמשו בקהילת המורים הזו הציבה את המורים המנוסים ואת המורים החדשים כבעלי ידע חשוב שבו הם יכולים להשתמש כדי להפוך את הבעיות של הפרקטיקה להגיוניות.

על ידי חיבור בין דוגמאות ספציפיות לעקרונות גדולים יותר של פרקטיקה, השיחות המועילות האלה בין עמיתים להוראת המתמטיקה הללו מספקות תובנה בהקשר שונה, תוך גיבוש ידע פרקטי מעבר למודלים המופשטים של הוראה בהקשר של הוראה משמעותית בכיתה.

לאור העובדה שהשיחות הללו מציבות את המורים למתמטיקה של בית הספר התיכון כפותרי בעיות המשתפים פעולה, המחברת סבורה שהשיחות הללו תומכות ומחזקות את עמדת המורים כ"מומחיות מסתגלת" (adaptive expertise) בהוראה. לפי Crawford ועמיתיה, מורים הנוקטים בעמדה של מומחיות מסתגלת חולקים מספר מאפיינים (Crawford, Schlager, Toyama, Riel, & Vahey, 2005). מאפיינים אלה כוללים עמדה אפיסטמית הרואה את העולם כמורכב; נכונות לחשוף ולעבוד במגבלות הידע של האדם; נטייה ללמידה יותר מאשר ליישום בלבד של הידע; טיעונים המבוססים על נתונים; חיפוש אחר משוב וניתוחו; וניטור הביצוע והתוצאות (.(Crawford et al.

תוך מיפוי הפעילויות של המורים, המחברת רואה בשיחות של המורים למתמטיקה מתיכון East כמגלמות עמדה של מומחיות מסתגלת.

רקע: המחקר מראה שההבנה של המורים את הנושא, את ההוראה ואת התלמידים משפיעה על הפרקטיקה שלהם בכיתה. בנוסף, לעמיתים של המורים יש תפקיד בעיצוב הגישות האינדיבידואליות ובתגובות שלהם לרפורמה.

מוקד המחקר: כדי להבין כיצד האינטראקציות עם העמיתים תומכות בלמידה הבלתי פורמלית של המורים, המחברת בחנה את השיחות הקולגיאליות של המורים בקהילת מורים שיתופית מאוד.

מסגרת: המחקר התבצע בתוך מחלקה למתמטיקה בבית ספר תיכון עירוני  בארה"ב המכוונת לשיפור ולשיתוף פעולה שהראתה הוכחה להגברת הנגישות ולהקפדה על תכנית הלימודים.

משתתפים: ששה מורים למתמטיקה בבית הספר התיכון והחוקרת כצופה משתתפת שעבדו יחד בקבוצה תוך התמקדות בכיתות ט' שלמדו אלגברה.

מערך המחקר: מחקר אתנוגרפי בן שנתיים שבחן לעומק  את קהילת המורים, כאשר החוקרת  עצמה מלמדת לצד המורים כדי לקבל גישה לאינטראקציות ביניהם ולעבודה שלהם.

ממצאים: על פני אפיזודות של הסקת מסקנות פדגוגית (EPRs), שתי צורות של שיח היו אתרים חשובים לייצוג, ולעתים קרובות ללמידה לגבי, פרקטיקת ההוראה, שהמחברת מכנה אותן חזרות על הוראה ומשחקים חוזרים של הוראה. חזרות או התבוננות חוזרת , שתמכו ברוטינת הראייה מחדש, אינטראקציות שבהן המורים פירטו, שקלו מחדש או שינו את ההבנה שלהם לגבי מצבי הוראה מורכבים בעת אספקת דוחות ייחודיים לגבי הכיתה. החקר של אינטרקציות אלה מפרטת תנאים התומכים בלמידה הקולגיאלית של המורים.

מסקנות: באופן תיאורטי, מאמר זה מדגים תהליך של למידה כמיקום ההתנסות בהקשר שונה (recontextualization), כאשר המורים עובדים בין עקרונות כלליים של הוראה לבין מקרים ספציפיים בכיתות שלהם.
ניתוח זה מספק תיאור לגבי האופן שבו השיחות הקולגיאליות יכולות לתמוך בלמידה הבלתי פורמלית של המורים, וביצירת תמיכה בפיתוח של קהילות מקצועיות.

המאמר תורגם מאנגלית ועובד לעברית ע"י מיכל זרזבסקי, מידענית ועורכת תוכן במכון מופ"ת