צמיחתן של נאדרה וסמירה, שתי מנהלות תיכון בחברה מסורתית
עראר, ח'אלד, תמר, שפירא. "צמיחתן של נאדרה וסמירה, שתי מנהלות תיכון בחברה מסורתית", עיונים במינהל ובארגון החינוך, כרך 32, 2011 (תשע"ב), 96-75.
המחקר עוסק בסיפורן האישי, המקצועי והחברתי של שתי מנהלות של בתי ספר תיכון ערביים בישראל. שתי המנהלות הן מוסלמיות, בסביבות גיל ה-40, נשואות ואימהות לילדים. שתיהן בעלות תואר שני בייעוץ חינוכי, ובשנת הניהול הרביעית שלהן. המחקר נערך באמצעות ראיון עומק ונותח בשיטת "המדריך למקשיב" (The listening guide) המבחינה בין קריאות שונות של אותו הריאיון. ממצאי המחקר יוצגו להלן.
1. התפתחות אישית - בהתאם לספרות המחקרית לגבי מנהיגות נשים ערביות בישראל, גם במקרה של שתי המנהלות נמצא שהרקע המשפחתי היווה עבורן גורם העצמה משמעותי. בית ההורים שימש מקור חשוב בהתפתחותן וליכולתן להגיע לעמדות ניהול במסגרתה של חברה מסורתית ושמרנית.
2. מעבר מהוראה לניהול - בפני קידומן של נשים לניהול בית ספר תיכון בחברה הערבית בישראל ניצבים חסמים הנובעים מתפיסת תפקיד האישה בחברה, העדר מודלים נשיים להזדהות ונורמות תרבותיות פטריארכליות. שתי המנהלות נאלצו להתמודד עם אפליה מגדרית ולהיאבק על דרכן במעבר למשרת הניהול.
3. להיות מנהיגות – להיות סוכנות שינוי - מהספרות עולה כי בשנות הניהול הראשונות יש למנהלות נטייה מועטה להובלת שינויים והדבר בולט במיוחד בחברות מסורתיות. שתי המנהלות חוו קשיים בתקופת הניהול הראשונה, אך הצליחו בסופו של דבר להוביל לחדשנות ולמימוש אתגרים פדגוגיים.
4. משמרנות למודרניות - מטרותיהן של המנהלות עברו התפתחות משמירה על המצב הקיים לשיפור בית הספר והעצמת התלמידים והמורים. נמצא שהן מכבדות את הסביבה המסורתית אליה הן שייכות ואינן קוראות תיגר על הנהוג והקיים, אך גם עומדות על הצורך בשינוי בתוך בית הספר.
5. הפוליטיקה של החמולות ושל הרשות המקומית - הספרות מדווחת על שימוש במערכת החינוך הערבית לצורך קידום מטרות פוליטיות מקומיות ועל לחצים המופעלים על ידי חמולות. בהתאם, עולה שהמנהלות נאלצו להתמודד עם לחצים לא פשוטים הן לפני המינוי שלהן והן במהלך תפקידן.
מעמדן של הנשים הערביות בישראל השואפות להגיע לתפקידי ניהול נפגע גם מעצם היותן נשים וגם כבנות מיעוט. בנוסף לרקע המשפחתי המשמש מקור העצמה עבור נשים ערביות, עולה מהספרות שקיימת השפעה גם לחיים בקרבת יישובים יהודיים וגם למפגש עם סטודנטיות יהודיות באוניברסיטאות. מפגשים אלו מחזקים אותן כנשים משכילות ומשפיעים על תפיסת מעמדן.
הצלחתן של שתי הנשים במאבקן להתמנות למשרת מנהלת בית ספר תיכון מעיד על תהליכי מעבר תרבותי בתוך החברה הערבית בישראל ועל תהליכי קידום במעמד האישה.
הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת
עראר, ח'אלד, תמר, שפירא. "צמיחתן של נאדרה וסמירה, שתי מנהלות תיכון בחברה מסורתית", עיונים במינהל ובארגון החינוך, כרך 32, 2011 (תשע"ב), 96-75.
המחקר עוסק בסיפורן האישי, המקצועי והחברתי של שתי מנהלות של בתי ספר תיכון ערביים בישראל. שתי המנהלות הן מוסלמיות, בסביבות גיל ה-40, נשואות ואימהות לילדים. שתיהן בעלות תואר שני בייעוץ חינוכי, ובשנת הניהול הרביעית שלהן. המחקר נערך באמצעות ראיון עומק ונותח בשיטת "המדריך למקשיב" (The listening guide) המבחינה בין קריאות שונות של אותו הריאיון. ממצאי המחקר יוצגו להלן.
1. התפתחות אישית - בהתאם לספרות המחקרית לגבי מנהיגות נשים ערביות בישראל, גם במקרה של שתי המנהלות נמצא שהרקע המשפחתי היווה עבורן גורם העצמה משמעותי. בית ההורים שימש מקור חשוב בהתפתחותן וליכולתן להגיע לעמדות ניהול במסגרתה של חברה מסורתית ושמרנית.
2. מעבר מהוראה לניהול - בפני קידומן של נשים לניהול בית ספר תיכון בחברה הערבית בישראל ניצבים חסמים הנובעים מתפיסת תפקיד האישה בחברה, העדר מודלים נשיים להזדהות ונורמות תרבותיות פטריארכליות. שתי המנהלות נאלצו להתמודד עם אפליה מגדרית ולהיאבק על דרכן במעבר למשרת הניהול.
3. להיות מנהיגות – להיות סוכנות שינוי - מהספרות עולה כי בשנות הניהול הראשונות יש למנהלות נטייה מועטה להובלת שינויים והדבר בולט במיוחד בחברות מסורתיות. שתי המנהלות חוו קשיים בתקופת הניהול הראשונה, אך הצליחו בסופו של דבר להוביל לחדשנות ולמימוש אתגרים פדגוגיים.
4. משמרנות למודרניות - מטרותיהן של המנהלות עברו התפתחות משמירה על המצב הקיים לשיפור בית הספר והעצמת התלמידים והמורים. נמצא שהן מכבדות את הסביבה המסורתית אליה הן שייכות ואינן קוראות תיגר על הנהוג והקיים, אך גם עומדות על הצורך בשינוי בתוך בית הספר.
5. הפוליטיקה של החמולות ושל הרשות המקומית - הספרות מדווחת על שימוש במערכת החינוך הערבית לצורך קידום מטרות פוליטיות מקומיות ועל לחצים המופעלים על ידי חמולות. בהתאם, עולה שהמנהלות נאלצו להתמודד עם לחצים לא פשוטים הן לפני המינוי שלהן והן במהלך תפקידן.
מעמדן של הנשים הערביות בישראל השואפות להגיע לתפקידי ניהול נפגע גם מעצם היותן נשים וגם כבנות מיעוט. בנוסף לרקע המשפחתי המשמש מקור העצמה עבור נשים ערביות, עולה מהספרות שקיימת השפעה גם לחיים בקרבת יישובים יהודיים וגם למפגש עם סטודנטיות יהודיות באוניברסיטאות. מפגשים אלו מחזקים אותן כנשים משכילות ומשפיעים על תפיסת מעמדן.
הצלחתן של שתי הנשים במאבקן להתמנות למשרת מנהלת בית ספר תיכון מעיד על תהליכי מעבר תרבותי בתוך החברה הערבית בישראל ועל תהליכי קידום במעמד האישה.
הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת
איפה ניתן לעיין במאמר במלואו
איך אפשר לקבל את שאר המאמר של צמחתן של סמירה ונאדרה שללללם
איפה ניתן לעיין במאמר במלואו
איך אפשר לקבל את שאר המאמר של צמחתן של סמירה ונאדרה שללללם