עלייתו ונפילתו של בית הספר המקיף

מקור וקרדיט:
שמואלי , אליעזר . "עלייתו ונפילתו של בית הספר המקיף,"  הד החינוך . גליון מס' 6 א' , יוני 2008 , ע"ע 96-97 .
 
בתי הספר המקיפים וקמו בישראל בסוף שנות ה60 בעקבות המודל הבריטי של בתי הספר המקיפים  comprehensive schools)) בתמיכתו הנמרצת ובעידודו של שר החינוך דאז מר זלמן ארן.  הרעיון היה לאפשר לתלמידים יותר חופש בחירה על פי נטיותיהם ויכולתיהם מתוך מסלול עיוני , מסלול מקצועי, ומסלול חקלאי תחת קורת גג אחת.  בתוך עשור צצו עשרות בתי ספר מקיפים במרכז ובפריפריה – בתל אביב , בירושלים , ביהוד , באור יהודה, בקריית שמונה  בחצור, בבית שאן , בקריית ים, במגדל העמק, בקריית גת , בדימונה , באשדוד, באפיקים, באילת, בירכא.  המבנים החדשים על הסדנאות והמעבדות שלהם העניקו לצוותי החינוך שפעלו בהם יוקרה וגאווה, ומערכת החינוך הישראלית הצטרפה בזכותם לתנועת החינוך המקיף של אירופה.
אך למרבה צערם של חסידי בית הספר המקיף הופיעו עם הזמן גישות חינוכיות חדשות שחלקו על יתרונותיו. גם הישגי התלמידים בבתי הספר העיוניים, ירידת מעמדו של החינוך הטכנולוגי והמקצועי וירידת ערכה של העבודה הוסיפו לשחיקת יוקרתו של בית הספר המקיף.
בתי הספר המקיפים אמנם השתלבו יפה ברפורמה הידועה של שנות השבעים והשמונים. הם תוכננו כבתי ספר שש-שנתיים וכללו חטיבת ביניים וחטיבה עליונה. הם ענו על צרכיה של חברה חדשה שביקשה להימנע מחלוקת התלמידים לעיוניים ולמקצועיים, אך מטרה זו נזנחה עם השנים ומטרה אחרת – הצלחה בבחינות הבגרות – באה במקומה. ההצלחה בבחינות הבגרות קבעה את מעמדם של בתי הספר. בתי הספר המקיפים החלו להפריד את התלמידים "הטובים", המתאימים לחינוך עיוני, מהתלמידים "הפחות הטובים", המתאימים לעבודת כפיים. המטוטלת חזרה לחלוקה דה-פקטו של התלמידים למסגרות נפרדות. הרעיון הבסיסי של החינוך המקיף איבד בהדרגה את תומכיו.
 מחבר המאמר, מנכ"ל משרד החינוך בשנים ,1976-1988 סבור כי בשעתם בתי הספר המקיפים, שהוקמו בתנופה גדולה בעיקר בערי הפיתוח פתרו בעיות קשות. חלק ניכר מבוגריהם המשיכו ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה וחלקם נקלט במפעלי התעשייה. רעיון החינוך לא איבד את תוקפו ויום אחד עשוי עוד הרעיון להתחדש במשנה תוקף בישראל.
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya