המורה כאדם ארגוני : מסע חקר אל מושג חדש

 גביש , בלה . פרידמן, יצחק . המורה כאדם ארגוני : מסע חקר אל מושג חדשת   , מכללת לוינסקי להוראה ( בהמלצת ועדת המחקר הבין-מכללתית במכון מופ"ת ) , 2008 .

 

  

המאמר עוסק בתפיסת המורה את תפקידו , ובוחן את השאלה האם תפיסה זו מגלמת בתוכה את המשגת תפקיד המורה כפדגוג וכאיש ארגון בבית הספר. המאמר מדווח על שני מחקרים: מחקר 1 בדק את תחומי התוכן של עבודת המורה , נעשה בשיטה איכותנית , וכלל ראיונות עומק עם 30 מורים , מחקר 2 בדק אמפירית את תחומי התוכן שנמצאו במחקר 1 כמשתנים ואת יחסי הגומלין ביניהם. כלי המחקר היה השאלון "עבודת המורה- שאלון למורים" , שניתן ל89 מורים . תורת השטחות ( Guttman , 1959) שמשה כגישה המתודולוגית למחקר. הממצאים העיקריים היו אלו :

 1. המורה נע בשתי טריטוריות של פעילות: כיתתו וביה"ס. בכיתתו נדרש המורה להפגין אוריינות פדגוגית ומנהיגות פדגוגית, ואילו בבית הספר פועל המורה כ"אדם ארגוני". כאדם ארגוני מאופיין המורה באוריינות פדגוגית-ארגונית, אוריינות ארגונית , מנהיגות ארגונית ומנהיגות פדגוגית-ארגונית. 2. המורה פועל ברמות שונות של מעורבות ושליטה במתרחש: רמה של ידע והיכרות ורמה של מעורבות ועשייה פעילים.

3. השיח עם המורים נע ברמות שונות של סגוליות, הן בתחום הפדגוגי והן בתחום הארגוני .

 

 

החידוש שמחקר זה מציע הוא מדרג השליטה והמעורבות בתחום הארגוני – החל מגילויים של בקיאות ארגונית וכלה בהובלת הארגון ונטילת חלק במנהיגתו. המורה כאיש ארגון צריך להיות , בראש וראשונה בעל ידע ארגוני , ואולם הוא מצופה לשאוף לעשייה ומעורבות דינאמיים ואקטיביים בבית הספר, אשר פסגתם היא , ככל הנראה, הובלה ומנהיגות בבית הספר. עורכי המחקר מצביעים על כך כי התנהלות המורה כאיש ארגון כוללת גם את הידע וההכרות עם הארגון. הללו הם בעלי חשיבות מרבית הן לתפיסת המורה את עצמו כחלק מן הארגון , והן כתשתית לעשייה הארגונית.

 

ממצאי המחקר מציעים שתי תמונות שהן סימטריות בעבודת המורה: תמונת המורה כפדגוג בכיתתו מול תמונת המורה כאיש ארגון. הרכיבים המצויים בתפקוד המורה כפדגוג הם כמעין תמונת ראי לרכיבים המצויים בתפקוד המורה כאיש ארגון בבית הספר. הדבר עשוי ללמד על החשיבות הרבה המוקנית לעבודת המורה כאיש ארגון, שאינה נופלת מזו של עבודת המורה בכיתתו. כשם שהמורה נדרש לידע פדגוגי ולהכרות עם ההיבטים הקשורים בעבודתו הכיתתית , כך הוא מצפה להיות בעל אוריינות ארגונית ובקיאות בהיבטים הארגוניים של בית הספר. כמו כן, כשם שהוא נדרש לעשייה פדגוגית כך הוא נדרש לעשייה ארגונית דינאמית ואקטיבית. יותר מכך, כפי שמצופה מן המורה להיות מנהיג בכיתתו , כך מצופה ממנו לשאוף להיות מנהיג בארגון. המורה אינו יכול עוד להסתפק בטיפוח כיתתו. הוא צריך לדאוג גם לטיפוח בית הספר ולהעצמתו . הסימטריה הקיימת בין שני סוגי התפקוד של המורה באה לידי ביטויי  בהחלת הטרמינולוגיה שבה משתמשים המורים לתיאור עבודתם בכיתתם עם תלמידיהם – לתיאור עבודתם כאיש ארגון. הנתינה ללא תגמול לכיתה ולתלמידים, אהבת המורה את תלמידיו , השקעתו בהם , עיסוקו הרגשי התמידי בהם – משפטי מפתח קונצנסואליים בתיאור עבודת המורה – כל אלו משמשים כיום גם לתיאור עבודת המורה במרחב הכולל של בית הספר.

 

ככל הנראה המציאות הקיימת היום בבית הספר אינה מאפשרת למורה להתכנס בתוך כיתתו, והוא חייב להיות בעל התכוונות ארגונית, ברמות שונות של שליטה ועשייה , החל מהיכרות עם הארגון וכלה במנהיגות והובלת הארגון. תפיסת התפקיד של "המורה המבודד בכיתתו" מפנה ככל הנראה מקום לתפיסת המורה כפדגוג וכאיש ארגון בבית הספר.