המחקר האתנוגרפי ככלי להתפתחות המקצועית בהכשרת עובדי חינוך

מורים מקדישים שנים רבות להוראה מסורה, ללימוד ולחינוך של אלפי תלמידים, תוך חיפוש אחר דרכי הוראה משמעותיות ויישומן. אף על פי שהילדים והמתבגרים לומדים בבית הספר שנים רבות יחסית, מורים מעטים, אם בכלל, זכורים לתלמידים כמורים משמעותיים. זיהוי הרכיבים שיהפכו את המורה למורה משמעותי הוא סוגיה שאין לה תשובה מוסכמת אחת. כמורה וכמכשירת מורים, סוגיות אלה מעסיקות את כותבת המאמר זה זמן רב. ההבנה כי המורה בעת הנוכחית אינו נהנה עוד ממעמד של "יודע כול" וכי ההוראה איננה יכולה להישען על "העברת מידע" או על "הקנייתו", מחייבת חשיבה חדשה, רעננה ואחרת של תהליך ההוראה והחינוך. מטרת מאמר זה היא להציג בקצרה תפיסה חינוכית הנשענת על המחקר האיכותני בכלל והאתנוגרפי בפרט, שתביא לידי התפתחות אישית ומקצועית של המורים ושל המתכשרים להוראה. אימוץ תפיסה זו כדרך עבודה יסייע לפרחי ההוראה ולמורים הוותיקים ליצור תרבות של דאגה כנה ושל אכפתיות לתלמידים, שתסייע להם לשפר את הישגיהם הלימודיים ואת דפוסי התנהגותם. בתוך כך תתרחש העצמה אישית ומקצועית של המורים ושל המתכשרים להוראה, וכן של הארגון הבית-ספרי.

מהו מחקר אתנוגרפי? מחקר אתנוגרפי הוא דרך מדעית להבנת תופעות אנושיות המתרחשות במציאות מנקודת מבטם של המשתתפים )מתן קול לנחקרים( . מחקר אתנוגרפי-חינוכי הוא מתודולוגיה מחקרית, המכוונת ללימוד מעמיק בגישה הוליסטית, כוללת ואותנטית של התופעות השונות בקרב התלמידים בכיתה, בבית הספר, במערכת החינוך ובסביבתה . כל זאת בהתאם למקום, לזמן, לתרבות הייחודית ולדפוסי הפעילות האופייניים.

מדוע מחקר אתנוגרפי למורים?

מערכת החינוך היא מיקרוקוסמוס של החברה הרחבה. כל מוסד חינוכי (גן, בית ספר, כיתה, מכללה, אוניברסיטה וכדומה)  הוא זירה טבעית של מערכת חיים שמתקיים בה עולם עשיר בהתרחשויות. זו מערכת המבנה בתוכה תרבות מקומית ייחודית הכוללת ערכים, חלוקת תפקידים, דפוסי לימוד והתנהגות ועוד. כדי להבין טוב יותר את התנאים הדרושים לקיומה האופטימלי של מערכת חינוכית כלשהי, חשוב לחקור וללמוד אותה בהתאם לתרבותה ולמאפייניה הייחודיים ולא לסמוך רק על תחושות, על אמונות, על תפיסות ועל ידע חלקי. זאת ועוד, מערכת החינוך אינה פועלת כגוף עצמאי ומנותק מהסביבה.
הילדים מגיעים מהבית, מהשכונה ומהקהילה וחוזרים אליהם בסוף יום הלימודים. לכן, כדי להבין את ההתנהגויות של תלמידים המורה חייב להרחיב את הלמידה אל מחוץ לכותלי הכיתה אל הסביבה הכללית שבה מצויים תלמידיו וממנה הם מושפעים. מורה השואף להצליח בעבודתו חשוב שיבין את תפיסת עולמם של אלה שהוא בא עימם במגע מקצועי ושעליהם הוא משפיע (תלמידים, הורים ועמיתים) שכן, בעוד שקיים דמיון תימתי בין החוויות האישיות שאנשים שונים חווים לבין המשמעות שהם נותנים להן, יש בחוויות האלה מרכיבים אידיוסינקרטיים  (אישיים, סובייקטיביים). 
תפיסת המורה החוקר בגישה איכותנית-אתנוגרפית מתבססת על תפיסת המורה המועצם, או כפי שפולן והארגריבס , 1999  הגדירו, "מורה שלם". כלומר, מורה השולט היטב בתחום הדעת שהוא מלמד ובדרכי הוראה, אך בו-בזמן וכחלק מתפיסת עולמו האישית- מקצועית, חש אחריות מלאה, חמלה ואהבה כלפי תלמידיו; מורה המחויב לתלמידיו, הפועל ללא לאות לחפש דרכים לחבב את בית-הספר והלימודים על כל תלמידיו; מורה שהוא חלק ממערכת בית-ספרית שלמה ואינו חש בה בודד. תפיסת המורה החוקר את סביבת עבודתו - המורה כאתנוגרף - נועדה לחזק את תדמית המורה כאדם סקרן, תאב דעת, הבוחר בלמידה כדרך חיים, מורה-כחוקר, הלומד את סביבת עבודתו בדאגה וברצון כן להשקיע בתלמידיו ולקדמם.

כדי ליישם את הגישה המוצעת יש להתחיל בהפעלתה כבר עם תחילת לימודי ההכשרה להוראה. אימוץ ופיתוח של הגישה המחקרית מעבר ללמידת המיומנות המחקרית יחזקו אצל הסטודנט את יכולת הקריאה של מאמרים מקצועיים ואת ההכרה בחשיבותם כמקור מידע מהימן. נוסף על כך, מהרגע שהסטודנט ייכנס למוסד החינוכי שהוא מתנסה בו, הוא יתחיל את תהליך ההיכרות שלו עם מערכת החינוך ומוסדותיה באופן אותנטי אך שיטתיבכלים מקצועיים ובאופן מהימן. יהיה לו הבסיס להכרת תרבות בית הספר והפילוסופיה שהוא מושתת עליה. אימוץ גישה זו ישתלב בטבעיות עם שיעורי ההדרכה הפדגוגית בבתי הספר ובמכללה ועם שיעורי הסוציולוגיה של החינוך - מבנה של ארגונים, שיעורי מחקר ומחשבת החינוך (קרניאלי 2002 ). חשוב שכל סטודנט להוראה וכל מורה יפתח ארגז כלים אישי ללימוד ולחקירה, הנובעים מעבודת ההוראה בחיי היום-יום ומכוונים להתמודדות מקצועית ואמינה עימה.

סוף דבר
התהליך המוצע יעודד את המורה להכיר את תלמידיו לעומק ולהתמקד בהם ובמעשיהם. תהליך זה יחדד את יכולתו של הסטודנט להוראה לזהות אירועים, תהליכים ודפוסי התנהגות חברתיים ולעתים אף רגשות ומחשבות של הזולת. הוא ילמד לתעד ולהסיק מהם על עולמו הפנימי של האדם ויאפשר טיפוח של סובלנות ושל אמפתיה. לפיכך:  מומלץ כי המחקר ייתפס כדרך עבודה המסייעת להעמקת המודעות והתובנות הכרוכות בעבודת המורה והמחנך.
הפנמה והטמעה של תפיסת תפקידו של המורה המשלב בעבודתו גישה מחקרית סביב סוגיות שהוא נתקל בהן בעבודתו, יזמנו לו אפשרויות חדשות להתבוננות בהתנהגויות אנושיות הבאות לידי ביטוי בבית הספר ובקהילה. גישה זו מעצימה את יכולתו של המורה החוקר כאיש מקצוע המסוגל להתבונן פנימה אל תוך החיים החברתיים והלימודיים של התלמידים ושל המורים במקום התרחשותם ביום-יום. נתונים אלה ישמשו לו לבנייה עקבית ושיטתית של מסד הידע. נוסף על כך, אצל הסטודנט להוראה יתחזקו במהלך הלימודים מיומנויות חקירה, למידה, קריאה ויכולת הלימוד שלו תגבר. זאת תוך שילוב בין-תחומי במקצועות הלימוד במכללה והכרת בית הספר לעומק טרם כניסתו לארגון ראו הרחבה (  קרניאלי 2002). חשוב אפוא לעודד ולפתח תרבות סקרנית, חקרנית, ערנית עם רצון ללמוד, המכוונת את המורה - ועוד קודם לכן את הסטודנט להוראה - ללימוד מתמשך. איסוף קבוע של מידע עדכני, אותנטי ומשמעותי בסביבות עבודתו של הסטודנט והמורה יביא להבניית תכניות הוראה ופעילויות חברתיות, ההולמות את האוכלוסייה הספציפית בכל כיתה וכיתה ובכל בית ספר, בזיקה לתרבות הקהילה המקומית, וכמו כן יביא לידי קידום האיכות ושיפור רמת ההוראה העתידית.
קישור למאמר המלא..