משחק הלמידה

מאת: יורם הרפז
מילות מפתח: דרכי הוראה דרכי התמודדות הבנה הוראה הוראה לשם חשיבה למידה מאותגרת בעיות למידה משמעותית למידה: מודלים מורים
מקור וקרדיט : הרפז, יורם. "משחק הלמידה" . הד החינוך, דצמבר 2008 , ע"ע 20-26
 
ראיון מרתק שקיים ד"ר יורם הרפז עם פרופסור דיוויד פרקינס , מרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד ומנהל- יחד עם פרופסור הווארד גרדנר  בארה"ב – את " פרוג'קט זירו" ( קרן למחקרים מעשיים בחינוך ).  דייויד פרקינס הוא ללא ספק אחד ההוגים הפוריים והידועים ביותר בתחום החינוך בימינו. פרקינס כתב מאמרים וספרים רבים, חלקם תורגמו לעברית ( לקראת בית ספר חכם , 1998, נופי החשיבה 0200 , האמבטיה של ארכימדס 2002 , הוראה לשם הבנה 2004 ).
פרקינס פיתח תפיסות חדשות של הוראה, למידה, חשיבה, הבנה וידע שמציידות את המורה בתובנות חדשות ובכלי עבודה יעילים. את התובנות והכלים האלו הוא מפעיל בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד.
 
 בתשובה לשאלה על המאפיינים של הוראה טובה , הסביר דיוויד פרקינס כי הוראה טובה היא תלוית הקשר – נושא הלימוד, זהות הלומדים , מספר הלומדים וכדומה. בכל למידה של נושא כלשהו יש חלקים קשים במיוחד ויש חשיבות שהמורים "יעבדו על החלקים הקשים" . למרבה הצער, מורים רבים מזניחים את העבודה על חלקים אלה. תלמידים מקבלים משוב שטחי בלבד על התוצרים שהם מפיקים – מה טוב ומה אינו טוב – מבלי שנעשה מאמץ כלשהו להגיע לבעיות היסוד. יתר על כן,  המשוב מגיע לעתים קרובות רק בסוף הפעילות או היחידה, בדרך שאינה מאפשרת להשתמש בו ולבנות עליו כיוון שהכיתה כבר המשיכה לנושא הבא.
 
  במהלך הראיון סיפר דיוויד פרקינס על ניסיונו  החדש לגבש מסגרת של שבעה יסודות של למידה כמעט אוניברסאליים  שכוללים את ארבעת העקרונות של תיאורית ההוראה הקודמת שלו ( "תיאוריה מספר אחד" )- הסבר בהיר של רעיון, פעילות סביב הרעיון , מתן משוב עתיר מידע על הבנת או אי הבנת הרעיון ועירור מוטיבציה פנימית וחיצונית ללמידת הרעיון ) . בתיאוריה המעודכנת שלו ללמידה  משנת 2008 נוספו עוד כמה עקרונות בסיסיים. זה נושאו של ספר חדש ששמו :  Making learning whole ( "להפוך את הלמידה ללמידה כוללת" ). הספר פותח בקביעה שכמעט תמיד אנחנו לומדים ענפי ספורט ומשחקים בתור כוללים  ( או מכלולים ),  בשלמות , ואילו הלמידה הבית-ספרית מתקדמת עתים קרובות חתיכה אחר חתיכה. אלה שבעת העקרונות  בחינוך אותם גיבש לאחרונה פרופסור דיוויד פרקינס :
 
  1. שחק את המשחק כולו
  2. הבטח את כדאיות המשחק
  3. עבוד על החלקים הקשים
  4. שחק משחקי חוץ ( מה שחוקרי למידה מכנים "העברת למידה" – יישום מה שנלמד בהקשרים חדשים) .
  5. חשוף את המשחק הסמוי (למעשה את המשחקים הסמויים , כמעט בכל מה שאנחנו לומדים יש ממדים נסתרים של אסטרטגיה, תיאורית מובלעות , יחסי כוח וכן הלאה ).
  6. למד מהקבוצה ומקבוצות אחרות ( הממדים החברתיים של הלמידה ) .
  7. למד את משחק הלמידה .
 
בתשובה לדוגמאות אפשריות ליישום שבעת המאפיינים הללו בהוראה ובלמידה הצביע דיוויד פרקינס על למידה מבוססת בעיות כדוגמה טובה.  למידה מבוססת בעיות היא נוהל רופף שמבקש להציג ללומדים מקרים ולערב אותם בלמידה שיתופית , שבמסגרתה לומדים יחידים מחפשים את המידע הדרוש להם ומלמדים זה את זה. למידה מבוססת בעיות היא אבן פינה בהרבה בתי ספר לרפואה , שם צוותי סטודנטים מתמודדים עם בעיות אבחון שחסר להם הרקע עבורן . הסטודנטים מחפשים את המידע הרלוונטי ומיידעים זה את זה בניסיון לפתור את הבעיה בכוחות משותפים. הסטודנטים משחקים את משחק האבחון הרפואי כולו (בלי מטופלים אמיתיים) . השאיפות המקצועיות שלהם , הדינאמיקה החברתית , הסקרנות בנוגע לבעיה וכו' מבטיחים את כדאיות המשחק. התהליך מעצם מהותו מציף מוקשים שצריך להתמודד אתם- אלה החלקים הקשים.
 
עם פרדיגמות אחרות שמתאפיינות בדרך כלל בלמידה כוללת , למידה שמשחקת את כל המשחק , אפשר למנות למידה מבוססת פרויקטים , למידה דרך שירות בקהילה , למידת חקר קבוצתית ועוד. אבל איננו צריכים להגביל את עצמנו לפרקטיקות שיש להן שמות מוכרים. יש פעילויות רבות שמבוצעות בידי מורים טובים, אפילו פעילויות קצרות יחסית כמו דיונים מעמיקים על שירה , שיכולות להפגין את שבעת המאפיינים עליהם מדבר פרופסור דיוויד פרקינס.
דרך אגב, לא כל פעילות חייבת להפגין את כל שבעת המאפיינים כדי שתהיה כדאית . למעשה, לפעמים קשה להפעיל את כל השבעה בעת ובעונה אחת . מספיק שכל אחד מהם יהיה פעיל חלק מן הזמן.
 
ומילת אזהרה בכל זאת של פרופסור דיוויד פרקינס : "מורה שעושה משהו עם כותרת נוסח "למידה מבוססת בעיות" , "למידת סטודיו" או "למידת חקר" אינו מנהיג בהכרח למידה כוללת. ישנן גרסאות  שטחיות של למידה מתקדמת כביכול שמזניחות את מעורבות התלמידים , אינן מקדישות די תשומת לב לחלקים הקשים , או פוסחות על מאפיין חשוב אחר של למידה כוללת . כרגיל, השטן מתחבא בפרטים הקטנים."
 
במענה על השאלה האם יש לדעתו תכונות חיוניות למורה טוב , הצביע פרופסור דיוויד פרקינס על מאפיין אחד לפחות שכמעט תמיד יהיה רלוונטי : אמפטיה. "אין כוונתי ליחס חם ומפנק, אלא ליכולת ולנטייה להעמיד את עצמך בנעלי הלומד, לראות את הנושא מנקודת מבטו ולהבין את האתגרים הקוגניטיביים והרגשיים שהוא עומד לפניהם. "אינני בטוח שאמפטיה היא תכונה. ייתכן שכן וייתכן שלא . בכל מקרה היא חשובה מאד להוראה וללמידה. מורים שחסרים את היכולת הזאת יחמיצו את מה שדרוש ללומדים .
 
 שאלה : גם אם ננטרל את היסוד האישיותי של המורה , הוראה טובה – בגישת הלמידה הכוללת או בגישה כוללת – היא עניין מורכב ביותר. האם יש סיכוי להכשיר רבבות מורים להוראה טובה?
 
בבתי ספר יש לא מעט כיתות שבהן מתנהלת  הוראה טובה למדי. בספרי " לקראת בית ספר חכם" קראתי להם "גני ניצחון" , על שם הגינות שהאנגלים גידלו בחצרות בתיהם במלחמת העולם השנייה כדי להקל על המחסור במזון. מורים יוצאי דופן ובעלי השראה – לעתים קרובות באזורי מצוקה – מחוללים בכיתותיהם למידה יעילה ומעמיקה להפליא. אבל, כפי עולה מהמטפורה, מדובר בכמה חצרות אחוריות משגשגות בתוך חקלאות תעשייתית חינוכית מרשימה הרבה פחות. האתגר הגדול באמת של החינוך בימינו טמון לאו דווקא במציאה של מודלים להוראה ולמידה שיעבדו היטב ב"גני ניצחון" פה ושם, אלא במציאת מודלים שניתנים להרחבה וליישום מקיף יותר, באיתור עקרונות שניתנים ליישום מדורג , שיאפשרו לנו לספק למידה רבת עוצמה לרוב הילדים ברוב הזמן.
 
שאלה : יש תקווה
 
"בוודאי. לדעתי מקור תקווה אחד הוא האינטרנט והפונקציה שממלאות טכנולוגיות אינטראקטיביות בהתפתחות התלמידים , המורים וביה"ס . סיבה אחת שפרקטיקות טובות אינן מתפשטות היא שדרוש להן תהליך של למידה מותאמת ומורחבת בכל בית ספר. בעקבות כך, נוצר צוואר בקבוק בתהליך המדרוג כי אין  מספיק מדריכים לכל בתי הספר. שיטות מקוונות מפחיתות במידה ניכרת את העלויות ומאפשרות סוג של הדרכה וירטואלית שיכולה לעבוד לא רע".
 
בהקשר זה מספר פרופסור דיוויד פרקינס במהלך הראיון  כי הוא בשיתוף עם מרת'ה סטון וויסקי ( WISKEׂ) ודיוויד ZAROWIN יצרו מסגרת מקוונת  לפיתוח מורים שנקראת התכנית  המקוונת עוזרת למורים ללמוד את השיטה "הוראה לשם הבנה", כמו גם כמה שיטות אחרות. התכנית משתמשת בלמידה מקוונת בקבוצות קטנות ובמודל של הנחיה אישית . בשנה שעברה הם הכשירו כ4,000 מורים , מנהלים ואנשי חינוך בכל רחבי העולם בשלוש שפות , והם מקווים להתרחב עוד. WIDE WORLD.
 
 
דיוויס פרקינס מדגיש בראיון שתכנית WIDE WORLD   מתבססת על מחשבים אבל אינה מבקשת מהמחשב ללמד. הטכנולוגיה רק תומכת ברשתות חברתיות וביחסי הנחייה אישיים . "לתת למחשבים לעשות הוראה טובה" זה לשים את המחשב בתפקיד המורה ולצמצם דרמטית את הדרכים שבהן מחשבים וטכנולוגיות אינטראקטיביות אחרות יכולים לתרום לחינוך. הטכנולוגיה יכולה לספק לתלמידים הדמיות כדי שיתנסו בלמידת חקר, היא יכולה לאפשר שיתוף פעולה עם תלמידים מצדו השני של העולם, לספק משאבי מידע , ובכלל זה מקורות סותרים שדורשים מתלמידים להפעיל חשיבה ביקורתית ועוד.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya