תוקפנות בגיל הגן; מחקר השוואתי בין גני ילדים בחינוך הרגיל ובחינוך האנתרופוסופי

מחקרים העוסקים בתוקפנות ילדים במערכת החינוך מעידים על קיומה של בעיה בהיקף נרחב. בישראל, מרבית המחקרים נערכו בבתי הספר ומיעוטם בגיל הגן. אותם מחקרים אף מציגים תוכניות לטיפול באלימות ילדים, ואלה נחלקות לרוב לשני סוגים: תוכניות למניעה המדגישות את האווירה בגן, ותוכניות לתגובה לאחר שהאלימות יצאה לפועל. חינוך "וולדורף" בגני ילדים, הפועל על פי עקרונות האנתרופוסופיה כפי שהגדיר אותם רודולף שטיינר, ממוקד באווירה מונעת האלימות. אחד הדגשים המשמעותיים הוא הימנעות מתחרותיות ומתן דגש על שיתוף פעולה בין הילדים. מחקר זה בא לענות על השאלה האם היקפי ההתנהגות התוקפנית, המילולית והפיסית, בגני הילדים האנתרופוסופיים, קטנה מהיקפי ההתנהגות התוקפנית בגני הילדים הרגילים, וזאת על בסיס השערת הקשר בין התחרותיות לבין התוקפנות. המחקר בוצע באמצעות תצפיות בגני הילדים בהם תועדו מספר ההתנהגויות התוקפניות (פיסית ומילולית) במהלך שעות התצפית. ממצאי המחקר אכן מצביעים כי במערכת החינוך האנתרופוסופית של גני הילדים נצפו פחות התנהגויות תוקפניות בהשוואה לגני הילדים הרגילים, הבדל שנמצא בלתי תלוי בסוג הפעילות המתנהלת בגן. עוד נמצא כי ההבדל קיים הן בקרב הילדים והן בקרב הילדות, כאשר רמת התוקפנות של ילדי גן אנתרופוסופי דומה לרמת התוקפנות של ילדות בגן רגיל. עם זאת המחקר לא הצליח לבודד מרכיבים בתוך החינוך האנתרופוסופי כך שתרומת היעדר התחרותיות לא נמדדה בנפרד מהיבטים אחרים, דבר המשאיר פתח למחקרי המשך.

להמשך המאמר